ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
28519-05-15
17/05/2015
|
בפני השופטת:
דליה גנות
|
- נגד - |
תובעים:
1. א' א' 2. עזבון המנוח ת' א' ז"ל
|
נתבעים:
מכבי שירותי בריאות
|
החלטה |
1. לפני תביעה שהוגשה על ידי עזבון ותלויית המנוח ת' א' ז"ל, יליד שנת 1949, אשר נפטר כתוצאה מסרטן הושט, בתאריך 6/11/11.
2. התובעים טוענים, כי המנוח נפטר כתוצאה מאיחור באבחון מחלתו, וכי אילו הייתה מתגלה מחלתו קודם למועד בו התגלתה בפועל, היה המנוח המחלים, או שניתן היה לשפר עד מאד את סיכויי הישרדותו.
3. התובעים צירפו את חוות דעתו של המומחה – פרופ' רחמילביץ – ממנה עולה, כי עקב תלונותיו של המנוח, הוא הופנה, באפריל 2008, לגסטרואנטרולוג, אשר המליץ על ביצוע גסטרוסקופיה. לדברי התובעים, המנוח לא ביצע את הבדיקה משום שרופא המשפחה שכנע אותו שלא לבצעה היות ומדובר בבדיקה פולשנית ומיותרת.
המומחה מבהיר, כי ברשומה הרפואית לא פורטו תלונותיו של המנוח בפני רופא המשפחה, ואף לא הוסבר מדוע לא הופנה לביצוע גסטרוסקופיה, בהתאם להמלצת הגסטרואנטרולוג.
המומחה בדעה, כי אילו היה מבצע את בדיקת הגסטרוסקופיה בשנת 2008, הייתה מתגלה מחלתו, ולאחר טיפול ניתוחי, הוא היה מחלים.
עקב התמשכות תלונותיו של המנוח, היתווה לו רופא המשפחה תרופת אומפרדקס, המיועדת לטיפול בבעיות בדרכי העיכול העליונות. המומחה מדגיש, כי רופא המשפחה לא פירט את תלונותיו של המנוח, אשר בגינן היתווה לו את התרופה האמורה, וכן את העובדה שלא מצא לנכון להפנותו לבדיקת גסטרוסקופיה טרם תחילת הטיפול בתרופה, חרף תלונותיו של התובע וחרף הפנייתו של הגסטרואנטרולוג, שנתיים לפני כן.
4. עוד צירפו התובעים את חוות דעתה של האונקולוגית – דר' מ. גיבס - המבהירה, כי סביר להניח שאילו היה המנוח מבצע את בדיקת הגסטרוסקופיה בשנת 2008, לא היה מתגלה הגידול הסרטני בוושט, אולם ניתן היה לאבחן שינויים טרום סרטניים בוושט, שיכולים היו להסביר את תלונותיו של המנוח. לדבריה, טיפול באותו שלב היה מביא להחלמה מלאה ומונע התפתחות סרטן חודרני.
המומחית ממשיכה ומבהירה, כי אף אילו הייתה מאובחנת המחלה בשנת 2010, קודם לתחילת הטיפול האומפרדקס, סביר להניח, כי באותה תקופה טרם הייתה מעורבות של הבלוטות, וסיכויי ההישרדות של המנוח למשך חמש שנים היו בשיעור של 75%, כאשר אבחון המחלה לאחר מעורבות הבלוטות הקטינה את סיכויי ההישרדות לחמש שנים לשיעור של 36%-29%, ואילו במועד הגילוי בפועל קטנו סיכויי ההישרדות לחמש שנים לשיעור של 3%-0%.
5. נוכח האמור הנני קובעת כדלקמן: