רקע
תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין שנחתם ביום 21.5.98 ("ההסכם"), שלפיו מכר הנתבע 1 ("והאב") לתובע ("התובע" או "שכיב") שטח של שלושה דונם בחלקה 25 בגוש 18440 ("החלקה"). העובדה שההסכם נחתם אינה שנויה במחלוקת, אלא שוהאב טוען שההסכם בוטל סמוך למועד חתימתו, וכי ביום 11.7.02 הוא התקשר בהסכם עם הנתבע 2 ("נג'יב") ומכר לו שטח של דונם מתוך החלקה. שתי העסקאות לא הסתיימו ברישום, והשאלות שיש להכריע בהן הן אם שכיב זכאי לאכיפת ההסכם, ובהנחה שהדבר הוא כך, אם זכויותיו עדיפות גם על אלה של נג'יב.
שכיב הוא אחד מחמשת האחים חמזה, שבשנת 1990 חתמו עם מנהל מקרקעי ישראל ("המנהל") על הסכם חליפין שבו הם העבירו למנהל את זכויותיהם בארבעה נכסי מקרקעין, ובתמורה קיבלו זכויות בנכסי מקרקעין אחרים (נספח ב' לתצהירו של שכיב). הסכם החליפין רלוונטי לענייננו מכיוון שהחלקה היא אחד מן הנכסים שהאחים חמזה קיבלו בהם זכויות – שכיב קיבל 12233/197576 חלקים של החלקה (בשטח של 3058 מ"ר) ואחיו סעיד, שבינתיים הלך לעולמו, קיבל זכויות בהיקף דומה. והאב הוא אחד מבניו ויורשיו של המנוח סעיד.
ביום 28.12.97 פסק בית הדין הדתי הדרוזי ("בית הדין הדתי") בעכו בתיק מס' 289/97 שוהאב, ביחד עם ארבעה מבניו ובנותיו של המנוח סעיד, הם יורשיו החוקיים, ונתן תוקף להסכם חלוקת עיזבון שנעשה ביניהם. מאוחר יותר, בשנת 2009, הגיש שכיב בקשה לבית הדין הדתי (תיק מס' 487/09) למתן צו לקיום צוואתו של המנוח סעיד, שלכאורה הקנתה לו את כל הזכויות בחלקה. בנסיבות שלא הובהרו די הצורך במהלך הדיון בתיק הנוכחי, ניתן בבית הדין הדתי צו לקיום אותה צוואה, ומשנודע הדבר לוהאב ולאחיו הם הגישו ביום 29.11.12 תביעה לבית הדין הדתי לבטל את צו קיום הצוואה (תיק מס' 540/12) וטענו שהצוואה ששכיב הציג היא מזויפת. בדיון שהתקיים בפני בית הדין הדתי ביום 4.2.13 הצהיר שכיב, באמצעות בא כוחו, שהוא מסכים לביטול הצוואה בכל הנוגע לחלקה. התביעה הנוכחית הוגשה לבית משפט זה ביום 14.2.13. מלכתחילה הוגשה התביעה רק נגד והאב, אולם בדיון שהתקיים ביום 19.3.13 טען בא כוחו של והאב שחלק מן החלקה נמכר לנג'יב ולכן ביקש שכיב, והדבר ניתן לו, לצרף את נג'יב כנתבע נוסף.
הטענות
כאמור, והאב אינו מכחיש את העובדה שההסכם נחתם, אלא שלטענתו הוא בוטל סמוך למועד חתימתו והתמורה ששולמה הוחזרה לשכיב. והאב טוען גם שהתביעה הנוכחית באה לעולם רק לאחר ששכיב נכשל בניסיונו לקבל את הזכויות בחלקה באמצעות צו קיום הצוואה שנתן בית הדין הדתי. נג'יב טוען כי הוא רכש חלק מהזכויות בחלקה בתום לב ובתמורה, וכי משום כך יש להעדיף את זכויותיו על פני אלה של שכיב, וזאת אפילו אם תידחה טענת והאב וייקבע שיש תוקף להסכם.
הראיות
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.