כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מוסכי סייד אשקלון בע"מ ואח'

1.מוסך מתקן רכב של לקוח. בתום הטיפול נמסרת הודעה ללקוח כי הרכב מוכן והלקוח מודיע כי לא יגיע באותו יום לקבל את הרכב ומסכים כי הרכב יחנה מחוץ למוסך עד שיגיע לקחת אותו. בעודו חונה מחוץ למוסך נפגע הרכב. האם בנסיבות אלו אחראי המוסך לשלום הרכב באחריות המוגברת של שומר שכר?

רקע וטענות הצדדים

2.מבוטח התובעת, ברוך גיורא בוטבול (להלן: המבוטח), היה בעליה של משאית אשר טופלה במוסך הנתבעת. ביום 24.4.14 , יום חמישי בשבוע, נכנסה המשאית לטיפול במוסך. בסוף יום העבודה, בשעה 16:00 לערך, נמסרה למבוטח הודעה כי הטיפול במשאית הסתיים ויכול להגיע לקחת אותה. המבוטח לא יכל להגיע באותו מועד וסוכם עם המוסך כי תחנה מחוץ למוסך, וכך היה. ביום ראשון, 27.4.14, כאשר הגיע לקחת את המשאית מצא את המשאית עם פגיעה קשה בחזית המשאית (בקבינה). עקב פגיעה זו הוכרזה המשאית כרכב שהוכר כאובדן כללי והתובעת שילמה למבוטח את תגמולי הביטוח. (הצדדים הגיעו להסכמה כי שיעור התשלומים בהם נשאה התובעת הינו 73,762 ₪).

התובעת הגישה תביעת שיבוב כנגד המוסך על בסיס חוק חוזה קבלנות וחוק השומרים בטענה כי המוסך הינו שומר שכר בעל אחריות מוגברת, קרי כי השמירה אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקת המשאית. לחילופין נטען כי גם אם המוסך חב על בסיס אחריות שומר חינם, אזי התרשל המוסך בכך שהשאיר את המשאית ללא פיקוח מספיק. טענה זו נשענת על ההנחה כי המקום בו חנתה המשאית מחוץ למוסך נמצא תחת פיקוחה או שליטתה של הנתבעת.

3.הנתבעת טענה כי המבוטח ביקש להשאיר את המשאית מחוץ למתחם המוסך והודיע כי נהג מטעמו יגיע לקחת את המשאית עם מפתח נוסף שברשותו. נטען כי הנתבעת היה שומר חינם אשר לא התרשל ולכן אין מקום לחייבה לשפות את התובעת. עוד נטען כי השארת המשאית בחוץ נכפתה על הנתבעת מאחר והמבוטח בחר להשאיר את המשאית מחוץ למוסך עד ליום ראשון. נטען כי גם אם הנתבעת שומרת שכר אזי מטרת השמירה טפלה למטרה העיקרית של תיקון המשאית. מכוח הוראות חוק השומרים וחוזה קבלנות נטען כי לאחר שהודיעה למבוטח כי גמרה את הטיפול במשאית, והוא לא הגיע תוך זמן סביר לקחת אותה, אין עוד מקום להטיל עליה אחריות מוגברת של שומר שכר. הנתבעת הכחישה כי שימשה כחניון לילה למשאיות או כי אחראית בכל צורה או אופן לשטח שמחוץ למתחם המוסך.

דיון והכרעה

4.התשתית העובדתית שהציגו שני הצדדים דלה ועיקר העובדות אינן שנויות במחלוקת. התובעת נסמכת על תצהיר המבוטח אשר בהודעה על מקרה הביטוח ציין כי בשעה 16:00 הודיעו לו שהמשאית מוכנה אבל לא יכל להגיע ורק ביום 27.4.14 הגיע לקחת את המשאית. באותה הודעה הגדיר המבוטח את המקרה כתאונת פגע וברח.

בתצהיר המבוטח הורחבה הגרסה ונטען כי הודיע למוסך כי לא יוכל לקחת את המשאית ביום שישי וסוכם כי תישאר בחזקת המוסך עד ליום ראשון. עוד נטען בתצהיר כי החניה הסמוכה למוסך, בה חנתה המשאית עת נפגעה, משמשת כחניון למשאיות מעל ל- 9 טון והנתבעת מנהלת את החניון וגובה כספים עבור החניה שם. הגדיל המבוטח לטעון כי בחניון יש שמירה וסיור רכוב וזו הסיבה שהסכים להשאיר את המשאית מחוץ למוסך.

5.מחקירת המבוטח עלתה תמונה שונה מהמתואר בתצהירו. העד אישר כי אמר למוסך כי לא יודע אם יספיק להגיע למחרת ואין לו בעיה שהמשאית תחנה בחוץ, כפי שחונות עוד משאיות רבות אחרות. עוד אישר כי אמר שיגיע בעצמו או ישלח נהג מטעמו. לשאלה האם סוכם כי הנתבעת תשמור על המשאית השיב בשלילה ורק ציין "אמרתי לי שישים את המשאית בחוץ" (עמ' 9, ש' 19).

מעדותו עולה כי מדובר בשטח בו נוהגים נהגי משאיות שונים, ללא קשר לתיקון במוסך הנתבעת, לחנות את רכבם. העד אישר כי לא שילם עבור החניה בחוץ, לשיטתו מאחר ומטפל באופן קבוע במוסך. עם זאת טען כי ידוע לו "שהוא לוקח מחבר שלי 600 – 700 ₪ לחודש". באותה נשימה אישר כי השטח מחוץ למוסך הוא שטח ציבורי, אולם טען כי מישהו גובה שם תשלום.