לובש נ' המוסד לביטוח לאומי סניף הרצליה

תביעה זו עניינה בטענת התובע שעיקולים שהוטלו על ידי הנתבע גרמו לו לנזקים ולפגיעה בשמו הטוב.

תמצית העובדות וטענות הצדדים:

1. התובע הגיש תביעה שהוגדרה כתביעה אזרחית, נזיקית, כספית ותביעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") על סך של 116,120 ₪, בעקבות עיקולים שהוטלו על נכסיו על ידי הנתבע. בכתב התביעה תאר התובע שהוא מועסק על ידי מעביד זר ובהתאם לדין הוא פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וחב בדמי ביטוח בריאות בלבד. לטענת התובע, במשך שנים הנתבע שולח לו תביעות חוב מאיימות, אינו שועה לבקשותיו למחוק את החובות, עד שבשנת 2018 הטיל על חשבונות הבנק שלו ועל נכסיו יותר מעשרים עיקולים באופן לא פרופורציונלי לחוב הנטען וגרם להכפשת שמו הטוב ולנזקים רבים.

2. בכתב ההגנה טען הנתבע שלבית משפט זה אין סמכות לדון בתביעה והסמכות להכריע בחוקיותו של חוב היא לבית הדין לעבודה ואולם בסיכומים זנח הנתבע טענה זו, למעט בנוגע לטענה שיש לבטל חיוב מסוים וטוב שכך. לגופו של עניין טענת הנתבע הינה שהחוב נוצר כדין שעה שהתובע לא הוכיח את מעמדו באמצעות האישורים הנדרשים. לאחר שנשלחו לתובע מספר התראות ומשלא שולם החוב הוטלו עיקולים, בהתאם לסמכויות הנתבע ובאופן אוטומטי על ידי המערכת. משהסדיר התובע את מעמדו, בוטל החוב ובוטלו העיקולים.

3. לדאבון הלב לא ניתן היה להביא את הצדדים להסכמות, כפי שראוי היה בנסיבות שהתבררו ומשכך נשמעו שני דיוני הוכחות בתיק כאשר בפרשת התביעה העידו התובע ורואה חשבון מטעמו ואלו הנתבע הסתפק בהגשת תעודת עובד ציבור, שהחתומה עליה הוזמנה לחקירה נגדית על ידי התובע, תוך שבמקביל בא-כוח התובע עמדה על טענתה שעל הנתבע היה להגיש תצהיר וכי המידע שהובא לא יכול היה להיות מובא באמצעות תעודת עובד ציבור.

4. בסיכומיהם חזרו הצדדים על טענותיהם ביתר שאת, כאשר התובע טען בסיכומיו בעיקר לעילת התביעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע ובלשון רפה, טען גם לעילה נזיקית.

   אקדים ואציין שלאחר שבחנתי את מלוא טענות הצדדים והמסמכים שהוגשו, באתי לידי מסקנה שיש לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן.

5. אדון בטענות הצדדים, ותחילה יש להתייחס לטענה שתעודת עובד הציבור שהוגשה על ידי הנתבע לא עונה על התנאים הנדרשים ומשכך חסרת משקל.

   קבילותה של תעודת עובד הציבור

6. כמפורט כבר לעיל, הנתבע בחר שלא להעיד עדים מטעמו פרט להגשת תעודת עובד ציבור החתומה על ידי הגב' מיטל שלו, עוזרת ראשית במדור גביה שכירים. במסגרת תעודת עובד הציבור פורטו אחד לאחד באופן כרונולוגי מסמכים שהתקבלו אצל הנתבע, נתונים ומסמכים מתוך מערכות הנתבע, חוזר של הנתבע, ומסמכים נוספים שנשלפו ממערכות הנתבע.

7. לטענת התובע המדובר במסמך הכולל תיאור עובדתי מצד הנתבע שאינו מתאים להימסר במסגרת "תעודת עובד ציבור" אלא היה צריך להיכלל במסגרת תצהיר כדין. המסמך חתום על ידי מי שאין לה כל קשר למסמכים, שמה אינו מופיע עליהם, היא לא טיפלה במקרה באופן אישי, ולא ערכה בדיקות עם הגורמים שטיפלו. התובע טוען עוד שכלולות במסמך מסקנות ועובדות שאינן עולות מן המסמכים עצמם ומכל מקום תנאי לקבלת המסמך הוא חתימתו של בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה או בידי האחראי על היחידה בה עבד והגב' שלו החתומה על התעודה אינה עונה על תנאים אלה.