הליכי גבייה אוטומטיים גרמו לכך שהמוסד הטיל 24 עיקולים על חשבונות של אזרח שעובד בחו"ל ופטור מדמי ביטוח לאומי. בית המשפט קבע שהיה כשל בהתנהלות ופסק פיצוי של 31,000 שקל
השופטת אורלי מור-אל קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש אזרח שמועסק כמנהל בנק בשוויץ נגד ביטוח לאומי. בשנת 2018 הטיל הבנק עיקולים על חשבונות התובע מאחר שלא שילם דמי ביטוח, אף שהוא פטור מהתשלום. השופטת קבעה שהיה ראוי במקרה זה להרים טלפון לרואה החשבון של התובע ולברר את הסוגיה, ולא להסתפק בהתראות אוטומטיות שהובילו לעיקולים בלתי מוצדקים.
התובע סיפר שמאז 2011 הוא מועסק בשוויץ, מדינה החתומה על אמנה לביטוח סוציאלי עם מדינת ישראל, והוא לא אמור לשלם דמי ביטוח לאומי שכן הוא משלם אותם בשוויץ.
לדבריו, מדי שנה מנפיק לו ביטוח לאומי דרישות תשלום לדמי ביטוח בריאות וביטוח לאומי, בהתעלם ממעמדו כמי שעובד אצל מעסיק זר במדינת אמנה. התובע טען שבמשך שנים היו פניות רבות מצד רואה החשבון שלו לנתבע ואולם זה אינו עושה דבר וחצי דבר על מנת להתאים את עצמו לטיפול במבוטח שמאפייניו כשלו.
לטענת התובע מדובר בהתרשלות רבתי שאינה עולה עם סטנדרט התנהלות סביר.
הוא הוסיף שהתנהלות המוסד הגיעה לשיא בסוף שנת 2018, אז הוטלו 24 עיקולים על חשבונות הקשורים אליו, כולל חשבונה של אמו ובתו הקטינה וחשבונות בחברות האשראי וחברות ביטוח שונות. בנוסף הוטל עיקול על רכבו. רק בינואר 2019 ולאחר מאמצים רבים מצד רואה החשבון שלו, בוטלו העיקולים.
ביטוח לאומי טען כי החוב נוצר כדין שעה שהתובע לא הוכיח את מעמדו באמצעות האישורים הנדרשים. לדבריו, לאחר שנשלחו לתובע מספר התראות ומשלא שולם החוב הוטלו עיקולים, בהתאם לסמכויות הנתבע ובאופן אוטומטי על ידי המערכת. משהסדיר התובע את מעמדו, בוטל החוב ובוטלו העיקולים.
חסר אונים
השופטת אורלי מור-אל מבית משפט השלום בתל אביב ציינה שהמסמכים עלה שבנוגע לשנים שקדמו לשנת 2018, מעמדו של התובע הוסדר לאחר פרק זמן ממושך ואף בתום השנה המדוברת וזאת לאחר שהומצאו האישורים, מבלי שהוטלו עיקולים לבטח באותה שנת מס. בשנת 2018 שינה המוסד לביטוח לאומי מנוהגו, דרש אישורים כבר במהלך השנה, ואף הפעיל מדיניות אכיפה בגין החוב.
השופטת הגיעה למסקנה שהנתבע לא פעל בסבירות בעניינו של התובע וכי היה על בעלי התפקיד הרלוונטיים שטיפלו בעניינו בזמן אמת להפעיל שיקול דעת ולהימנע מהטלת עיקולים. "היה ברור לאורך כל הטיפול בעניינו של התובע במהלך השנים שמדובר במבוטח מיוצג, שרואה החשבון פונה פעם אחר פעם ומבקש להסדיר את החוב", כתבה.
היא ציינה שפקידת הנתבע שטיפלה בעניינו של התובע הייתה צריכה לפחות לשוחח עם רואה חשבון, ולא לתייק את המכתב בתיק ולנקוט פעולות גביה אגרסיביות. "מצב בו תושב עומד חסר אונים מול דרישות לקוניות של גופים גדולים, כמו המוסד לביטוח לאומי, מבלי שניתנת אוזן קשבת לנסיבותיו ולבקשותיו, שעל פניו ניתן להתרשם שיכול ויש בהן ממש, אינה ראויה ומהווה התנהלות שאינה תקינה", הדגישה השופטת.
בשקלול הנסיבות פסקה השופטת לטובת התובע פיצוי של 25,000 שקל, בתוספת שכ"ט בסך 6,000 שקל והחזר אגרה.
- ב"כ התובע: עו"ד אלינור שטרק
- ב"כ הנתבע: עו"ד אמיר אבני
* עו"ד יפית לבון עוסקת בהוצאה לפועל
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.