ת"א 27070-07-13 מ. נ' באר שבע ואח'

תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בעקבות נפילתה ברחוב ביום 10.7.12.

טענות הצדדים והמחלוקות ביניהם

לטענת התובעת, ביום 10.7.12 הלכה למכולת השכונתית הסמוכה לביתה ונפלה עקב הפרשי גובה בין מרצפות המדרכה לבין מכסה מתקן 'בזק' השקוע במדרכה. לטענת התובעת, עיריית באר שבע התרשלה בתחזוקת המדרכה הציבורית ועקב כך נגרם לה לנזק. כמו כן טענה התובעת כי העירייה הפרה חובה חקוקה. התובעת התייחסה לחובות הקבועות במספר חוקים כשהעיקרי בינהם הוא פקודת העיריות [נוסח חדש].

הנתבעות הן עיריית באר שבע (להלן: "העירייה") והמבטחת שלה. לטענתן, דין התביעה להידחות. לטענת הנתבעות הסיבה האמיתית לנפילתה של התובעת הייתה סחרחורת ולא הפרשי גבהים במדרכה. לחילופין טענו הנתבעות, כי הפרשי הגבהים אליהם מתייחסת התובעת הם הפרשים זעירים, שאינם מעידים על רשלנות כלשהי ואין בהם משום הפרת חובה חקוקה. בכל מקרה, לטענת הנתבעות, יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור ניכר, מאחר שמדובר במקום שהיה מוכר לה היטב והאירוע התרחש באור יום.

בתיק מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, ד"ר גרטי, שקבע כי לתובעת נותרה בעקבות הנפילה נכות צמיתה בשיעור של 14.5%, מהם 10% בגין קרסול רגל שמאל ו - 5% בגין המפרק. בנוסף קבע ד"ר גרטי, כי התובעת הייתה באי כושר מלא לתקופה של 5 חודשים ובאי כושר בשיעור 40% למשך 3 חודשים נוספים.

אבחן להלן את המחלוקות בין הצדדים הן לעניין הסיבה לנפילה, הן לעניין החבות והן לעניין הנזק.

הסיבה לנפילת התובעת – טענות הצדדים

הנתבעות ביססו טענתן בדבר הסחרחורת שהביאה לנפילת התובעת, בראש ובראשונה, על דו"ח הפינוי של מד"א שצורף על ידן כמוצג 3. עיון בדו"ח מעלה כי התובעת מסרה לחובש של מד"א בסמוך לאחר הנפילה, כי התעלפה לאחר שהרגישה סחרחורת. הנתבעות סבורות כי דו"ח הפינוי של מד"א הוא מסמך שנרשם על ידי עד ניטרלי נטול פניות, בזמן אמת ועל כן יש לו משקל רב ואם התובעת בזמן אמת סברה שנפלה עקב סחרחורת, יש להניח שכך היה.

בנוסף צירפו הנתבעות למוצגים מטעמן שני מסמכים רפואיים מספטמבר ומאוקטובר 1998, בהם הוזכר כי התובעת סובלת מסחרחורת.