- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
עיריית באר שבע תפצה אישה שמעדה במדרכה ונפגעה
בפסק דין שניתן לאחרונה נקבע כי האישה מעדה כתוצאה מהפרשי גבהים בין אבני המדרכה למכסה מתקן בזק וכי העירייה הפרה את חובתה להסיר מכשולים ברחוב. העירייה חויבה בפיצוי של 43 אלף שקל.
ביולי 2012, התובעת, שהייתה בדרכה למכולת הסמוכה לביתה, מעדה עקב הפרשי גובה בין מרצפות המדרכה לבין מכסה מתקן בזק שקוע ונפגעה בקרסול ובמפרק רגל שמאל. במסגרת תביעה שהגישה בבימ"ש השלום בבאר שבע, טענה התובעת כי העירייה התרשלה בתחזוקת המדרכה והפרה את חובתה לדאוג לתקינותה.
אורתופד מומחה מטעם בימ"ש קבע כי בעקבות הנפילה נותרה לתובעת נכות צמיתה של 14.5 אחוז וכי התובעת הייתה באי כושר עבודה מלא במשך חמישה חודשים לאחר הנפילה ושלושה חודשים נוספים באי כושר חלקי.
לטענת העירייה וחברת איילון המבטחת אותה, התובעת נפלה כתוצאה מסחרחורת ולא בגלל פגם במדרכה. לתמיכה בטענתן הציגו הנתבעות מסמכים רפואיים המעידים כי התובעת התלוננה בעבר על סחרחורות וכן את דו"ח הפינוי של מד"א בו נכתב כי לדבריה, "התעלפה לאחר שהרגישה סחרחורת". לטענת הנתבעות יש לייחס משקל רב לדו"ח שנכתב ללא פניות ובזמן אמת.
עוד לטענתן, לתובעת אשם תורם משמעותי שכן הכירה היטב את המקום והייתה צריכה לשים לב לאופן הליכתה. כמו כן, לטענתן, הפרשי הגובה היו מזעריים ואין בהם כדי להטיל אחריות על העירייה.
התובעת בתגובה טענה כי אין לייחס לדו"ח משקל רב מאחר שהאמור בו נמסר בעודה מעורפלת כתוצאה מהנפילה, והדברים לא נרשמו בזמן אמת מפיה אלא בבית החולים על ידי חובש שלא שמע אותה אומרת אותם.
כן טענה התובעת כי המסמכים הרפואיים שהוצגו ע"י הנתבעות אינם עדכניים ומבוססים על תלונות מלפני 14 שנה וכיום היא אינה סובלת מסחרחורות.
מחצית מסכום הנזק
השופטת נעם חת מקוב, קיבלה את טענת התובעת לגבי דו"ח הפינוי. לדבריה, "לא ניתן לבנות תילי תילים על רישום זה" שכן התובעת "הייתה מן הסתם בשוק מסוים מהנפילה בה אף נחבלה בראשה וסבלה מכאבים עקב השבר ברגל", מה גם שהדוח נכתב בבית החולים לאחר הפינוי "ואין הדבר דומה לרישום מילה במילה מפי התובעת בזמן אמת".
לפיכך, השופטת קבעה כי הגורם למעידה הוא הפרשי הגבהים במדרכה וכי העירייה אכן הפרה את החובה החקוקה בפקודת העיריות לדאוג לתקינות הרחובות שבתחום שיפוטה, למנוע ולהסיר מכשולים.
עם זאת, השופטת ייחסה לתובעת אשם תורם בשיעור 50 אחוז שכן האירוע התרחש סמוך למקום מגוריה, אותו הכירה היטב ואף לא היה קושי להבחין במפגע במועד התאונה - שאירעה באור יום מלא.
בסיכומו של דבר, השופטת העמידה את סכום הנזק שנגרם לתובעת על סך 86 אלף שקל אך בשל האשם התורם חייבה את הנתבעות לשלם לה 43 אלף שקל בלבד וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,060 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד גדעון פנר
- ב"כ הנתבעות: עו"ד א. רחמני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
