אליה א.י.ע יזמות בע"מ נ' בן קמחי ואח'

הצדדים התקשרו בזיכרון דברים למכירת מגרש ושירותי בניה. בטרם חלף המועד שנקבע להצגת אישור זכויות של המוכר, החלה התכתבות בין ב"כ הצדדים שהובילה לביטול זיכרון הדברים. השאלה היא מי מהצדדים הפר את זיכרון הדברים וחב בפיצויים המוסכמים.

רקע וטענות הצדדים

1.התובעת בת"א 2707-10-18 (להלן: התובעת) היא חברה קבלנית אשר היו לה זכויות במגרש 284 בשכונת המוזיקה בשדרות. הנתבעים ניהלו עם התובעת משא ומתן לרכישת המגרש וכן לקבלת שירותי בניית בית על המגרש. ביום 29.4.18 ערך עו"ד עדי וייזל עבור הצדדים זיכרון דברים עליו חתמו. בזיכרון הדברים הצהירה התובעת כי היא זכאית להירשם כבעלת הזכויות במגרש וכי לא רובצים על המגרש שעבודים, והתחייבה למכור את המגרש לנתבעים תמורת 900,000 ₪ במועדים והתנאים הבאים:

15,000 ₪ עם חתימת זיכרון הדברים עבור תכנון ראשוני.

245,000 ₪ במעמד החוזה

640,000 ₪ תוך 45 יום מהמצאת אישור זכויות על שם המוכר.

התובעת התחייבה להמציא אישור זכויות התואם להצהרותיה תוך 60 ימים מחתימה על זיכרון הדברים.

עוד נקבע כי חוזה ייחתם תוך 10 ימים מחתימת זיכרון הדברים ובנוסף הסכימו הצדדים כי תמורת 1,775,000 ₪ נוספים תבנה התובעת בית על המגרש בהתאם למפרט ראשוני שצורף לזיכרון הדברים.

בסעיף 10 להסכם נקבע פיצוי מוסכם בסך של 90,000 ₪ על:

"צד אשר יפר התחייבות יסודית מזיכרון דברים זה ו/או ימנע בהתנהגותו חתימת חוזה".

2.על בסיס התחייבות הנתבעים בזיכרון הדברים עותרת התובעת לחייב אותם בפיצוי המוסכם, הואיל וסמוך לאחר החתימה חזרו בהם מהתחייבותם לרכוש את המגרש. מיום 30.5.18 החלה התכתבות בין ב"כ הצדדים אשר הובילה להודעת התובעת במכתב ב"כ מיום 21.6.18 על ביטול ההסכם בגין הפרתו היסודית.

התובעת טוענת כי לא הייתה לנתבעים כל עילה לבטל את זיכרון הדברים, אשר היה מפורט דיו כדי שייחשב כהסכם מחייב, ועל כן על הנתבעים לשלם את הפיצוי המוסכם.

טענות הנתבעים