ת"א 27064-02-15 ג'אויט ואח' נ' אברמוביץ ואח'

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית

1.לפני בקשת המבקשים לחיוב התובע בהפקדת ערובה להוצאותיהם, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

2.המשיב הגיש ביום 11.2.15 תובענה כספית כנגד המבקשים ושלושה נתבעים נוספים, על סך 3,704,000 ₪. התובענה, אשר הוגשה במקור בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, הועברה להידון בפני בית משפט זה.

3.ביום 16.7.15 הגישו המבקשים את בקשתם שבפני. לטענתם, עיקר התובענה של המשיב כלפיהם הינה טענתו כי הוא נתן הלוואה לנתבעת מס' 6 (גרין אי.וי. אופריישן בע"מ) כנגד שעבוד רכבים בשל מצגים בין היתר של המבקשים, כאשר הוא לא ידע על כך שלא ניתן למשכן את הרכבים.

4.לטענת המבקשים, מן הדין לחייב את המשיב להפקיד ערובה להוצאותיהם על רקע מספר טעמים מצטברים וחלופיים כאחד:

א.המשיב לא ציין את כתובתו, וזהו נימוק מרכזי על פי הפסיקה לצורך חיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות (ר' סעיף 2א').

ב.המשיב הוא תושב חוץ ונכסיו, אשר יכולים לשמש כמקור לגביית הוצאות, מצויים בחו"ל (ר' סעיף 2ב').

ג.קלישות התביעה: על רקע השתק שיפוטי ופלוגתא פסוקה (ר' סעיף 2ג' – עמודים 4-11).

ד.המשיב עושה שימוש לרעה בהליכי משפט ותביעתו הינה חלק ממערך של איומים בפגיעה במבקשים (ר' סעיף 2ד').

5.המבקשים בדעה כי הסכום הראוי אשר יש לחייב את המשיב להפקיד, צריך שלא יפחת מהסך של 250,000 ₪ (ר' עמודים 13-12 לבקשה).

6.המשיב בתגובתו טען בין היתר ובתמצית, כי אכן נשמטה מכתב התביעה כתובתו בהתאם לתקנה 9(2) לתקסד"א. לדבריו הוא אינו מסתיר את כתובתו, שהינה רח' ************, מיקוד 30900, כתובת אשר כתובה בכתב הערבות צד ג' שהוגש על ידו (ר' נספח 1 לתגובה).

בהתייחס לטענה כי הוא תושב חוץ, נטען כי קביעה זו אינה נתמכת בתצהיר ואין מאחוריה דבר והמבקשים טועים בעניין. לדברי המשיב, המבקשים מתעלמים מכתב התביעה בו נאמר מפורשות כי כיום המשיב הינו אזרח ישראלי אשר עלה ארצה כציוני המבקש לתרום למדינה וקבע את מקום מושבו ב------ ואף קיבל תעודת זהות ביום 26.11.14 (ר' נספח 2). לטענת המשיב, מרכז חייו כיום הוא בישראל, הוא שכר בית עם משפחתו ב--------, קנה מגרש ב------ כדי לבנות בו את ביתו (ר' נספח 3), אשתו עובדת בבית החולים רמב"ם בתפקיד בכיר והוא משקיע במיזמים בארץ (ר' בהרחבה סעיפים 11-17 ונספח 4 לתגובה).