ת"א 26954-03-15 שפרינגר ואח' נ' עיריית חיפה ואח'

בפני בקשת הנתבעת 3 לסילוק התביעה והודעת צד ג שהוגשה כנגדה על הסף. הנתבעת 4 הצטרפה לבקשת הנתבעת 3.

הנתבעת 1 הגישה תגובה לבקשה, אליה הצטרפה התובעת 1. הנתבעים 3 ו- 4 הגישו תשובות לתגובה זו, ולאחר מכן הנתבעת 1 הגישה תשובה נוספת מטעמה.

בקשת הסילוק מתמקדת בכך שבית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה מאחר ולא התקבל אישורו של בית המשפט המחוזי אשר מינה את הנתבעת 3 ככונסת נכסים של הנתבעת 2. הנתבעת 2 מצויה בהליכי כינוס בבית המשפט המחוזי בת"א. תביעה אישית כנגד בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט צריכה להיות מוגשת ולהתברר בבית המשפט אשר מינה אותו או לאחר קבלת אישור מבית המשפט של חדלות הפירעון טרם הגשת התביעה לבית משפט אחר.

אין לאבחן בין סוגי בעלי התפקידים השונים (מפרק, מנהל מיוחד, כונס נכסים, נאמן). ביחס לכולם יש צורך בקבלת היתר מבית המשפט שמינה אותם טרם הגשת תביעה כנגדם.

הנתבעת 3 מונתה ככונסת נכסים של הנתבעת 2 בלבד בעוד שהמקרקעין נשוא התביעה שייכים לבעלי 8 בעלי זכות נוספים. אי לכך, טענות התובעים והמודיעה אמורות להיות מופנות אל כל בעלי הזכויות במקרקעין.

בהיעדר אישור להגשת התביעה כאמור, יש להורות על סילוקה על הסף ולחילופין להורות לתובעים ולמודיעה לצד ג לפנות לקבלת אישור מבית המשפט של חדלות פירעון ובינתיים להורות על עיכוב ההליכים בתביעה כנגד הנתבעים 3 ו- 4 . ככל שלא יינתן היתר להגשת התביעה, יש לסלק התביעה גם כנגד הנתבעת 4 שהינה המבטחת של הנתבעת 3.

לטענת הנתבעת 1, הנתבעת 3 כמי ששימשה ככונסת נכסים של הנתבעת 2, בעלת המקרקעין, במועדים הרלבנטיים לתביעה, הינה בעלת דין הכרחי לניהול ההליכים בתיק זה.

יתרה מכך, יש לאבחן בין מצב בו מוגשת תביעה כנגד מפרק או מנהל מיוחד לבין תביעה המוגשת כנגד כונס נכסים של חברה, וזאת בשל שוני בבסיס הנורמטיבי והדין הרלוונטי.

הנתבעת 1 מפנה בין היתר לרע"א 74/86 אתא טכסטיל בע"מ (בכינוס נכסים) נ' לוי שטראוס בע"מ, פד"י מ(2) 301, במסגרתו נקבעה כי אין מניעה להגיש תביעה כנגד כונס נכסים ואין צורך בקבלת רשות מקדימה מבית המשפט. פסקי הדין אליהם הפנתה הנתבעת 3 מתייחסים למקרים של מינוי מפרק/מנהל מיוחד ולא למקרה של מינוי כונס נכסים. לאור האמור, אין בסיס חוקי הקובע כי יש לקבל רשות מוקדמת טרם הגשת התביעה ו/או ההודעה לצד ג כנגד הנתבעת 3.

ככל שיקבע כי יש לקבל רשות מוקדמת הרי שיש לעכב מתן ההחלטה בבקשה עד לקבלת רשות בית המשפט הדן בחדלות הפירעון.

בניגוד לטענת הנתבעת 3 הבעלות בחלקה הינה של הצד השלישי בלבד.

הנתבעת 4 הינה המבטחת של הנתבעת 3, ומשכך, גם אם לא ניתן לנהל כנגד הנתבעת 3 תביעה, עדיין קיימת עילת תביעה ישירה כנגד הנתבעת 4 מכל חוק חוזה ביטוח.

לטענת הנתבעת 4, אשר מצטרפת לעמדת הנתבעת 3 באשר לצורך בקבלת היתר כאמור מבית המשפט של חדלות פירעון, פוליסת הביטוח בה מבוטחת הנתבעת4 הינה פוליסה לכיסוי חבות. פוליסה זו קשורה בטבורה לעצם החיוב של המבוטח עצמו, ומהווה חיוב משני שנגזר מהחיוב העיקרי במישור הנזיקי. חיובה של הנתבעת 4 מתחיל רק לאחר שהנתבעת 3, המבוטחת, תקבע כמי שהינה בעלת חבות לנזק, ובכל מקרה אין לתובעים ו/או לנתבעת 1 עילה עצמאית כנגד הנתבעת 4 .