ת"א 26619-03-13 חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח'

לפניי בקשה מיום 23.5.16 שהוכתרה בידי הנתבעים 5-7 כ"בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים ספציפיים".

1. ברקע הדברים פניית הנתבעים 5-7 אל התובעת מיום 15.6.15 בדרישה לגילוי ועיון במסמכים כלליים וספציפיים; ביום 31.8.15 ניתן תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעם התובעת וצורפו לו המסמכים המפורטים בו. משהתקבל התצהיר הכללי, התברר לנתבעים 5-7 כי לא ניתן מענה לדרישת גילוי המסמכים הספציפיים מיום 15.6.15, ואזי נשלח מכתב נוסף בנושא ביום 24.9.15. ביום 27.10.15 נשלח מענה למכתב, על פיו המסמכים הנחוצים פורטו בגילוי המסמכים הכללי או צורפו לכתבי בי-דין, וכי אין מקום לצירוף מסמכים לא רלוונטיים, או שאינם דרושים לדיון הוגן, או שאיתורם מכביד או מחייב ייצור מסמכים שאינם קיימים. ביום 19.11.15 פנו הנתבעים 5-7, ביחד עם יתר הנתבעים, בבקשה להורות לתובעת לקיים את צו גילוי המסמכים (בקשה מס' 78). בהחלטה מיום 25.2.16 נדחתה בקשה זו.

2. עתה, כאמור, פנו נתבעים 5-7 בבקשה דנן למתן צו גילוי ועיון במסמכים ספציפיים. לטענתם, המענה שנתנה התובעת לפנייתם מיום 15.6.15 בדמות תצהיר גילוי מסמכים כללי, אין די בו, שכן זכאים הם להתייחסות פרטנית למסמכים שפורטו בבקשה.

3. התובעת טענה בתשובה, כי ערכה היא תצהיר גילוי מסמכים מפורט שכולל את כל המסמכים הרלוונטיים שאיתר המנהל המיוחד (ולגבי מסמכים רלוונטיים בודדים שאותרו בהמשך תוגש בקשה, כך שהנתבעים יהיו מודעים להם). התובעת הטעימה, כי המנהל המיוחד איננו מודה ברלוונטיות של כל המסמכים שנכללו בתצהיר האמור. עם זאת, שעה שנערך תצהיר גילוי המסמכים הכללי, עמדה לפני המנהל המיוחד דרישת הנתבעים 5-7 מיום 15.6.15 במלואה, ובהתאם נערך תצהיר זה. נוכח זאת ניתן, הלכה למעשה, מענה לבקשה לגילוי פרטני (למעט נושא אחד שבמחלוקת ובו ידובר בהמשך). נטען, כי בשלב זה אין כל הצדקה לחייב את התובעת בפירוט נקודתי של המסמכים אחד לאחד, לאחר שגולו בתצהיר הכללי.

   דיון

4. ככלל, מקובלת עליי עמדת נתבעים 5-7 כי קבלת תצהיר גילוי מסמכים כללי מן הצד שכנגד, איננו מונע דרישה לצו לגילוי מסמך פלוני, כאמור בתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות). כך היא לשון התקנה המפורשת ("בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו"). עם זאת, צו שכזה יינתן כאשר כאשר בית המשפט יסבור שהדבר נחוץ לבירור הוגן של ההליך, על אף התצהיר הכללי שניתן. מובן כי אין הצדקה להורות על תצהיר לגילוי מסמך פלוני, כאשר דרישת הגילוי במהותה טופלה כל צורכה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הכללי, אולם כאשר הדבר נחוץ, יש מקום להורות על גילוי פרטני לצד הגילוי הכללי. כך, למשל, כאשר בקשה לפי תקנה 113 לגילוי מסמך פלוני מתייחסת למסמך קונקרטי כזה או אחר, עשוי הצו להיות נחוץ על מנת לברר את קורותיו של אותו מסמך, אם הוא מצוי או אינו מצוי ברשותו או בשליטתו של בעל הדין, ואם איננו מצוי – מתי יצא ממנו ומה היה עליו.

5. מעיון בבקשת הגילוי המפורטת מטעם נתבעים 5-7 במכתב מיום 15.6.15, לא נראה כי בענייננו אנו קיימת הצדקה למתן צו גילוי נוסף, על רקע התצהיר המפורט שנתנה התובעת עוד ביום 30.8.15 (למעט בנושא השנוי במחלוקת, אליו אתייחס בהמשך). כך, במכתב מיום 15.6.15 דרשו הנתבעים 5-7 באופן פרטני את המסמכים הבאים:

   "2.1כל מסמך שהוחלף בין מרשתכם ו/או מי מטעמה לבין מי ממרשינו ו/או מי מטעמם.

   2.2כל הפרוטוקולים ו/או כל תיעוד של ישיבות הדירקטוריון של החברה מיום הקמתה ועד לסיום כהונתם של הדח"צים בחברה.

   2.3כל הפרוטוקולים ו/או כל תיעוד מכל ישיבת הנהלה של החברה שהתקיימה מיום הקמתה ועד לסיום כהונתם של הדח"צים בחברה.

   2.4כל הפרוטוקולים ו/או כל תיעוד מכל ישיבה שהתקיימה בין המנהל המיוחד לבין הדח"צים בחברה.

   2.5כל המסמכים, העדויות והראיות שנאספו במסגרת ההליכים הפליליים הקשורים למעשי המרמה הנטענים בכתב התביעה, ובכלל זה, מבלי לגרוע מהאמור, כל המסמכים, העדויות והראיות שנאספו על ידי המנהל המיוחד במסגרת החקירות שביצע המנהל המיוחד ביחס להתנהלות כל החברות בקבוצת חפציבה ולפעולות המרמה שבוצעו בהן ו/או בקשר אליהן.