ת"א
בית משפט השלום קריות
|
26017-06-16
03/07/2016
|
בפני השופטת:
לובנה שלאעטה חלאילה
|
| - נגד - |
המבקשות:
א. גולץ יעד פרסום שיווק ויחסי ציבור בע"מ ואח'
|
המשיבה:
הטיס גרינבאום ושות'
|
| החלטה |
לאחר שעיינתי בבקשה למתן סעד זמני ובתגובת המשיבה על מצורפיה ובניסיון לחסוך בזמן ובהוצאות, אציע למבקשות להסכים להפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 50,000 ₪ (או ערבות בנקאית בסכום זה), המשקף את סכום המחלוקת הכספית בין הצדדים בעניין שכה"ט הנדרש ע"י המשיבה, וזאת לצורך קבלת המסמכים נשוא הבקשה.
בבסיס הצעה זו עומדים השיקולים הבאים:
1.ענייננו בבקשה למתן צו עשה שבא למעשה לשנות את המצב הקיים, ולא לשמור עליו.
2.הסעד המבוקש בבקשה למתן צו זמני, הינו זהה לסעד המבוקש בתביעה העיקרית; היעתרות לבקשה, תייתר למעשה את הדיון בתביעה.
3.המחלוקת המקצועית בדבר תיקונים אלו ואחרים בדוחות שהוכנו ע"י המשיבה, אינה מעניינו של ביהמ"ש, ודאי לא בהליך של סעד זמני. המבקשות רשאיות כמובן להעביר את הטיפול בתיקים הרלוונטיים לרואה חשבון אחר ואולם מנגד, למשיבה קיימת זכות עכבון, המוקנית לה בסע' 5 לחוק חוזה קבלנות כאשר בהתאם לסע' 11 (ג) לחוק המיטלטלין, המבקשות זכאיות לשחרור "הנכס" המעוכב במתן ערובה מספקת לסילוק החיוב.
דומה כי המחלוקת על גובה שכה"ט או אף על עצם הזכאות של המשיבה לקבלו, אינה גורעת מזכות העכבון (רע"א 130/89 מתתיהו ליפשיץ בע"מ נ' כוכב שומרון בע"מ), כך שבנסיבות הקיימות ולאור קציבת סכום שכה"ט הנדרש ופירוטו, גם בתצהיר שצורף, הדרך 'המהירה' ביותר לקבלת המסמכים הנדרשים הינה הבטחת סילוק שכה"ט אם וכאשר ייקבע -בין אם בהסכם עתידי, הליך בוררות או בביהמ"ש- שהמשיבה זכאית לו.
יצוין כי דברים אחרונים אלה הם רלוונטיים גם לשאלת הזכות לכאורה שעל המבקשות להניח לצורך קבלת סעד וגם לשאלת מאזן הנוחות.
ב"כ המבקשות יביא את עמדתו להצעת ביהמ"ש, במידת האפשר עוד היום.
ככל שלא תהיה הסכמה למוצע ולמקרה שהצדדים לא יודיעו על הסכמתם להכרעה בבקשה על סמך כתבי ביה"ד וללא דיון במעמדם, ייקבע דיון קרוב.