נידאם נ' ארגון קהילות יהודי צפון אפריקה בירושלים ואח'

כללי

1. לפנינו פרשה עגומה. לפי הנטען, התובע רכש במועדים שונים חלקות קבר, בירושלים, לבני משפחתו ואחרים. לטענתו, שילם התובע עשרות אלפי דולרים ביתר, הרבה מעבר לתקרה המרבית הקבועה לכך בדין. מפי הנתבעים - ובראשם הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת" ו-"העמותה") נטען מנגד, כי מלבד זאת שאין הוכחה לכל הסכומים שנטען כי התובע שילם, אלא שגם, וזה העיקר - התובע הוא "סוחר" קברים, וכי התקשרויות הרכישה שנכרתו עמו הן בטלות ומבוטלות שכן לא נעשו כדין.

    

2. התובע עותר להשבת כספים שנגבו ממנו שלא כדין במסגרת רכישת חלקות הקבר כאמור וכן הוא עותר למתן פסק דין הצהרתי אשר מאשר את תוקפן של רכישותיו שביצע במסגרת שתי התקשרויות: התקשרות ראשונה לרכישת 12 חלקות קבר בחלקת ההרחבה (להלן: "חלקת ההרחבה") בבית הקברות שבגבעת שאול בירושלים (להלן: "ההתקשרות הראשונה"); התקשרות שנייה לרכישת 7 חלקות קבר, גם הן בבית הקברות בגבעת שאול בירושלים, אך בגוש 27 חלקה ב' (להלן: "ההתקשרות השנייה").

    

3. התובע העמיד את הרכיב הכספי בעתירתו על סך 547,155 ₪ נכון למועד הגשת התביעה (14.4.2013).

    

   עיקר העובדות הרלבנטיות

    

4. מחומר הראיות הקיים בתיק עולה כי התובע הוא רב בקהילה היהודית בצרפת (שורות 5-1, עמוד 12), אשר בהזדמנויות שונות, התקשר עם הנתבעת לרכישת חלקות קבר בירושלים.

    

5. העמותה מנהלת ומפעילה את חברת קדישא לעדת המערבים בירושלים (להלן: "חברת קדישא" או "החברה") ועוסקת במכירת חלקות קבר לציבור הרחב. בחלק ניכר מהתקופה הרלבנטית לתובענה שימש הנתבע 4 (להלן: "מר כהן") כיושב-ראש העמותה; הנתבע 2 שימש כיושב-ראש חברת קדישא (להלן: "מר בן עזרא"); הנתבע 3 שימש כגזבר החברה והעמותה (להלן: "מר מויאל"). מטיעוני הנתבעים ניתן להבין כי הן העמותה הן החברה, לעניין מושא התובענה - חד הן.