א.ר.ן. (דוקטורי) ניהול ואחזקות בע"מ ואח' נ' החברה הכלכלית לפיתוח חוף אשקלון בע"מ ואח'

בפני תביעה ותביעה שכנגד שבמרכזה, חילוקי דעות בעקבות מכרז להפעלת חופי זיקים וניצנים שבמועצה האזורית חוף אשקלון.

הנתבעת 1 והתובעת שכנגד 1, החברה הכלכלית חוף אשקלון בע"מ (להלן - "החכ"ל"), הינה בעלת ההרשאה - מהנתבעת 2 והתובעת שכנגד 2, מועצה אזורית חוף אשקלון (להלן – "המועצה", ויחד עם החכ"ל - "הנתבעות") - להפעלת חופי הים בזיקים וניצנים שבתחומה (להלן - "החופים"). עד לשנת 2010 הופעל חוף ניצנים על ידי חברת פורום חוף אשקלון בע"מ (להלן - "הפורום"), ואילו חוף זיקים הופעל עד לשנת 2009 על ידי זכיין פרטי.

במאי 2009 פרסמה החכ"ל מכרז פומבי 1/2009 לתפעול חוף זיקים וחוף ניצנים, לשנים 2009-2014 עבור חוף זיקים, ו - 2010-2014 לחוף ניצנים. למכרז הוגשו שתי הצעות - אחת מטעם הפורום ואחת מטעם התובעת 1 והנתבעת שכנגד 1, א.ר.ן (דוקטורי) ניהול ואחזקות בע"מ (להלן - "התובעת"). ביום 24.5.09 הודיעה הח"כל לתובעת, כי זכתה במכרז וביום 3.6.09 נחתם הסכם בין התובעת לחכ"ל לפיו תפעיל התובעת את חוף זיקים ממאי 2009 ועד לשנת 2014 ואת חוף ניצנים ממאי 2010 ועד לשנת 2014 (להלן - "ההסכם הראשון"). התובעת הפעילה את החופים באמצעות התובעת 2 והנתבעת שכנגד 2, מיוז - איט בע"מ (להלן - "מיוז איט", ויחד עם התובעת (להלן - "התובעות"), אשר יחד עם התובעת מהווה חלק מקבוצת החברות "בננה ביץ'" העוסקת בהפעלת חופי רחצה, ומצויה בבעלותו של נבו דוקטורי (להלן - "דוקטורי").

ביום 14.6.10 פנתה התובעת לחכ"ל וביקשה להפעיל את תניית הבוררות בהסכם הראשון בשל טענתה לנזקים שונים שנגרמו לה וזאת, בין היתר, בעקבות נזק שגרמה הפורום לחוף ניצנים טרם עזבה אותו וקיומם של חריגות בניה בחופים. בסופו של יום הסכימו הצדדים כי החכ"ל תאריך את ההתקשרות עם התובעת בחמש שנים נוספות בתמורה לויתור התובעת על טענותיה. ביום 27.6.11 נחתם הסכם נוסף בין הצדדים לפיו התובעת תפעיל את חופי ניצנים וזיקים עד לסוף שנת 2019 (להלן - "ההסכם השני").

למרבה הצער, הפעלת החופים היתה רווייה במחלוקות בין הצדדים אשר נגעו, בין היתר, להיקף אחריותן של הנתבעות למצב החופים, לאופן הפעלת החופים על ידי התובעות ולעמידתן של התובעות בהתחייבויותיהן הכספיות בהתאם להסכם. בסופו של יום הודיעה הנתבעות לתובעת ביום 21.6.15 על סיום ההתקשרות ביניהן ודרשו את סילוק ידה מהחופים. התובעות דחתה בתחילה את הודעת הביטול, אולם בסופו של יום הודיעהו ביום 3.8.15 כי תפנה את החופים ביום 6.8.15, וכך היה.

ביום 13.1.16 הגישו התובעות את התביעה שבפני, בה טוענות הן, כי התנהלות הנתבעות גרמה להן לנזקים רבים וכי הנתבעות לא פרעו חובות כספיים שונים שהן חבות להן. הנתבעות, מצידן, הגישו ביום 8.5.16 תביעה שכנגד, בה טענו, אף הן, לזכותן לפיצוי מהתובעות ולחובות כספיים של התובעות כלפיהם.

טענות הצדדים

התובעות טוענות, כי הנתבעות מסרו להן את החופים ללא תשתיות ראויות, תוך שהן מעלימות מהן את העובדה, כי המבנים בחופים נבנו ללא היתר בניה ובכך נהגו בחוסר תום לב, הטעיה ורשלנות. עוד טוענות התובעות, כי הנתבעות הזניחו את חובתן לטפל במבנים ובתשתיות שבחופים. מצב המבנים והתשתיות בחופים היה רעוע ולא ראוי, כאשר הפניות לתיקונם לא הועילו, עד שבסוף הוכרזו כמבנים מסוכנים והשימוש בהם נאסר. התובעות היו אחראיות לתחזוקה שוטפת של המבנים בלבד, ופרשנות לפיה שוכר אחראי לכל נזקי המושכר עומדת בניגוד להוראות החוק ולתקנת הציבור. הנתבעות פוצו על ידי חברת הביטוח במליוני שקלים בשל הנזק שנגרם למבנים בעקבות הסערות בחורף, אולם בחרו שלא להשקיע את כל

תגמולי הביטוח בחופים. נסיון הנתבעות להעמיד בחופים קונטיינר, אשר ישמש כמסעדה אינו מהווה תחליף למבנה המסעדה שהוכרז כמבנה מסוכן. על כן, בהזנחת החופים הפרו הנתבעות את ההסכם ומנעו מהתובעות שימוש סביר במתקנים בחופים על מנת להפיק מהם רווחים.

התובעות מוסיפות, כי התרשלות המועצה גרמה לזיהום בחוף ניצנים בשלו הורה משרד הבריאות על סגירת החוף. כמו כן, הנתבעות בטלו את ההסכם באופן חד צדדי תוך עמידה דווקנית על זכות בחוסר תום לב ובכך גרמו לתובעות להפסד כספי. התנהלות זו מהווה אף היא הפרת הסכם ואינה עולה בקנה אחד עם התנהלות ראויה של רשות ציבורית.

התובעות טוענות, כי הן זכאיות לפיצויי קיום בשל אובדן רווחים למשך יתרת תקופת ההסכם, זאת בפרט שתקופת הפעלת החופים הוארכה מלכתחילה כפיצוי על נזקיהן עם תחילת הפעלת החופים. התובעות מבססות את גובה הפיצוי על חוות דעתו של המומחה אייל מור, אשר מתבססת על החלטת רשות המיסים לפיצוי לו זכאיות התובעות בשל אובדן הרווחים בעקבות סגירת חופי ניצנים וזיקים ביולי – אוגוסט 2014 עקב מבצע צוק איתן. הנתבעות לא סתרו את חוות הדעת משלא הציגו חוות דעת נגדית או נתונים סותרים, מה עוד שעומדת לרשות המיסים חזקת התקינות המינהלית וההחלטה התבססה על מלוא התשתית הנדרשת. כשמדובר על הפסד רווחים עתידיים עסקינן תמיד בהערכה בלבד והתובעות יצאו ידי חובתן עת הציגו את כל הנתונים אותם ניתן היה להציג באופן סביר.

התובעות מוסיפות, כי הן זכאיות להחזר ההלוואה שנתנו לנתבעות לשיקום החופים ורובה לא הוחזר להן. הטענה, כי העבודות לא בוצעו הינה טענה כבושה, שאינה עולה בקנה אחד עם עמדת הנתבעות בזמן אמת. סכום ההלוואה עמד על 1.1 מליון ש"ח בתוספת מע"מ, כפי שעולה מהראיות שהוצגו, ויש לזקוף לחובת הנתבעות את אי הבאתו לעדות של זאב מידן, מנכ"ל החכ"ל באותה העת, באשר לגובה החוב. עוד טוענות התובעות, כי לנתבעות חוב כלפיהן בשל נקיון החופים הלא מוכרזים, כאשר הנתבעות הודו בקיומו של חוב זה בהזדמנויות שונות ולא הציגו מסמכים אשר יש בהם כדי לתמוך בטענתן, כי החופים לא נוקו. כמו כן, על הנתבעות לפצות את התובעות בשל אובדן הרווח שנגרם כתוצאה מרשלנות, אשר גרמה לזיהום בחוף ניצנים ולירידה במספר המבקרים בו. עוד טוענות התובעות לחוב כלפיהן עבור רכישת ציוד, עריכת אירוע בחוף, אי החזרת מכולה, עלויות עבודות עפר, עבודות חשמל בחופים וצריכת חשמל ומים של קבלן מטעם העיריה.