ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
|
25330-02-16
08/07/2016
|
בפני השופטת:
ריבה שרון
|
| - נגד - |
מבקש:
מאיר עובד
|
משיבה:
מירב בן יעקובי חברות בע"מ
|
| החלטה |
1.לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בתיק 4174-05-14 במסגרתו נתן בית המשפט תוקף של פסק דין להסדר הפשרה שגובש בין הצדדים.
2.המשיבה, הגישה ביום 11.5.14 תביעה כספית ע"ס 34,553.17 ₪ בגין 15 שקים שמסר המבקש למשיבה אשר חזרו ו/או לא כובדו כאשר סכום השיקים הכולל הינו 30,750 ₪.
3.בפתח ישיבת קדם המשפט מיום 24.6.15 ציין המבקש לפרוטוקול כדלקמן:
"נוצר מצב שבו אין באפשרותי לפרוע את החוב ויש לי נושים רבים למרות שאני עדיין לא בהליכי פש"ר אבל מאוד קשה לי..."
המבקש לא כפר בעצם קיומו של חוב או בסכומו, אולם טען כי נקלע לקשים כלכלים וכי לכן אין ביכולתו לפרוע את החוב.
4.הצדדים שוחחו ביניהם והגיעו להסדר פשרה, במסגרתו ישלם המבקש למשיבה סך של 31,350 ₪ בהתאם להסדר התשלומים כפי שפורט. עוד הוסכם כי "בהסדר זה יש סילוק מלא וסופי של התביעה ושל טענותיהם ההדדיות של הצדדים בגין העניינים נשוא התביעה". הצדדים ביקשו מבית המשפט ליתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין וזה ניתן במעמד הצדדים, בפרוטוקול הדיון.
5.לטענת המבקש, ביום התשלום הראשון ניגש לב"כ המשיבה על מנת להסדיר את התשלום הראשון ע"ס 550 ₪. אז הגיש לו ב"כ המשיבה שקים נוספים שהינם דרישת חוב נוספת. לטענת המבקש, חובו הוסדר וסודר במסגרת הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין ועל כן אינו צריך לשלם סכומים מעבר לפסק הדין. לטענת המבקש אם היה יודע שהתובע מחביא קיומם של שקים נוספים לא היה מסכים לפשרה ולפסק הדין. ממילא לשיטתו המשיבה לא יכלה לתבוע בגין אותם שקים מכיוון שאלו הוסבו וזכות התביעה הינה לבעלי השקים אשר השיק הוסב אליהם.
6.לטענת המשיבה, פסק הדין והסדר הפשרה ניתנו ביחס לטענות כתב התביעה בלבד. ביום 19.7.15 ורק לאחר שכבר ניתן פסק הדין, הגיעו לידי ב"כ המשיבה שתי המחאות נוספות, ונמצאו מספר ימים קודם לכן ע"י המשיבה. סכום השטרות הינו 6,500 ₪ ומדובר בשני שטרות אשר לא נכללו במסגרת כתב התביעה והסדר הפשרה. המבקש אינו ממלא אחר הסכם הפשרה ושילם רק את התשלום הראשון לפי ההסכם- משכך נפתחו נגדו הליכים בלשכת ההוצאה לפועל למימוש פסק הדין. המבקש אינו חולק בדבר קיומו של חוב. מכיוון שכנגד המבקש נפתחו הליכי פשיטת רגל הרי שיש לדחות את בקשתו. המשיבה דורשת להתנות הליך זה בהפקדת ערבויות לצורך הבטחת הוצאות ומימוש תביעת המשיבה.
7.ההלכה היא כי ניתן לבטל הסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד ע"י תקיפה של פסה"ד בעילה שנפל בו פגם או בתקיפת הפן ההסכמי באחת העילות המצדיקות ביטול הסכם. במקרה דנן נטען לפגם בהסכם אך לא מצאתי כי המבקש הוכיח ולו בראשית ראיה כי הוטעה או רומה.
8.המבקש לא כפר בקיומו של חוב כתב התביעה. להיפך, המבקש הביע נכונות לפרוע את חובו אולם בשל מצבו הכלכלי הקשה ביקש להגיע עם המשיבה להסכם פריסת תשלומים. אם כן, הסכם הפשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין שיקף את אומד דעת הצדדים ולא נפל פגם בכריתתו.
9.ככל שיש למבקש טענות בקשר עם דרישות חוב חדשות או נוספות שמעלה המשיבה, הרי שאת טענותיו אלו הוא רשאי לשקול להעלות במסגרת הערכאה המתאימה.
10.מכל האמור- הבקשה לביטול פסק דין נדחית.
לפנים משורת הדין, ובהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של התובע- איני מחייבת בהוצאות.
ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ו, 08 יולי 2016, בהעדר הצדדים.
