ת"א 25209-04-14 א. ואח' נ' בית חולים "רבקה זיו" צפת ואח'

לפניי תביעה בעילה של רשלנות רפואית שהגישו התובעים נגד מדינת ישראל- משרד הבריאות (להלן: "הנתבעת"), בגין נזקים אשר נגרמו לטענתם לתובעת 1, י.א(להלן: "התובעת") במהלך לידתה, על ידי רופאי בית החולים "זיו" בצפת (להלן: "בית החולים"), המנוהל על ידי הנתבעת.

רקע

1.בחודש מאי 1991 עלו תובעת 2, ק.א. (להלן: "האם") ותובע 3, צ.א(להלן: "האב"), מאתיופיה לישראל, כשהאם נמצאת בחודש החמישי להריונה עם התובעת. בעת ההיריון היה לאם ילד נוסף בן 10, כשבעברה מספר הריונות ולידות שהסתיימו באופן טראגי. כחמישה ימים לאחר הגעתם לארץ, ביום 29.5.1991, חשה האם ברע ופונתה לבית החולים, שם אושפזה למשך שישה ימים עקב צירים מוקדמים והיעדר תנועות עובר (להלן גם: "האשפוז הראשון"). ביום 3.6.1991 שוחררה האם מבית החולים למעקב הריון במרפאה בקהילה.

2.ביום 5.8.1991, בשבוע 37 להריונה, פונתה האם באמבולנס לבית החולים עקב ירידת מים. היא התקבלה בבית החולים בשעה 14:20 עם פתיחה 7. מספר שעות לאחר מכן נולדה התובעת בלידת עכוז במשקל 2,485 גרם, בציון אפגר 1 בדקה הראשונה, אפגר 3 בדקה החמישית ואפגר 7 בדקה העשירית. לאחר הלידה בוצעה בתובעת החייאה על ידי מפוח יד וחמצן, כשבדיקה גופנית הצביעה על היפוטוניה מרשימה, יד ימין שמוטה, עם אסימטריה של החזר ע"ש מורו.

3.התובעת שוחררה מהמחלקה לטיפול נמרץ ביילוד לאחר כשבועיים, ביום 19.8.91, במשקל 2,500 גרם. לפי טופס השחרור (עמ' 74 למוצגי התובעים), מהלך הלידה היה בלידת עכוז, הגוף שוחרר והיה קושי למספר דקות בשחרור הראש. בפרק הדיון והסיכום נכתב שהתובעת "סבלה מתשניק וסימנים לאסכמיה אנצפלופתית על רקע מוסברת המצוקה הנשימתית, אי ספיקת הכליות והפרכוסים, החיידק שנמצא בתרבית הדם לא ברור אם אכן הייתה תמונה של אלח דם. טופלה בחמצן [...] עדיין נשארה היפוטוניה ושיתוק חלקי של יד ימין" (עמ' 74 למוצגי התובעים).

4.התובעת אובחנה כסובלת מהיפוטוניה כללית (חולשת שרירים) ופגיעה במקלעת העצבים הברכיאלית דו צדדית, שמאל יותר מימין, שיתוק ע"ש ארב (Erb's Palsy). המומחים הנוירולוגים מטעם הצדדים (ד"ר חן הלוי מטעם התובעים (להלן: ד"ר הלוי, חוות דעת ת/5) וד"ר אלי הימן מטעם הנתבעת (להלן: ד"ר הימן, חוות דעת נ/1)) הסכימו, כי נכותה הרפואית של התובעת נאמדת ב-40% משמאל לפי סעיף 31(1)(א)(III) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התוספת לתקנות הביטוח הלאומי") ו-20% מימין לפי סעיף 31(1)(א)(I) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי.

טענות הצדדים בקליפת אגוז

5.לטענת התובעים, בנסיבות יוצאות הדופן של מצג עובר מורכב ובעייתי מסוג רגליים והיסטוריה מיילדותית קשה של האם, היה צורך לבצע ניתוח קיסרי, בהתאם לפרקטיקה הנוהגת באותה עת, ואי-ביצועו מהווה רשלנות מצד בית החולים. הם טענו, כי ד"ר שפרה זהר, מנהלת מחלקת יולדות בבית החולים בתקופה הרלוונטית לתביעה (להלן: ד"ר זהר), קיבלה את ההחלטה הרשלנית ליילד את האם בלידה נרתיקית על סמך צילום רנטגן בלבד, שפרשנותו הייתה לכל הפחות שנויה במחלוקת וסותרת את ממצאי הבדיקות הגניקולוגיות שנעשו לאם קודם לצילום, כאשר אותו צילום רנטגן, שהוא הבסיס היחיד לקביעת ד"ר זהר, אינו בפנינו.

6.התובעים טענו עוד, כי הימנעות מניתוח קיסרי והמשך תהליך הלידה בגישה וגינאלית גרמו להסתבכות הלידה, כפי שניתן וצריך היה לצפות, להיתקעות ראש התובעת בתעלת הלידה וכתוצאה מכך למשיכת זרועות התובעת בכוח רב כלפי מעלה, דבר שהוביל לפגיעה עצבית במקלעת העצבים של הזרוע ולשיתוק ממנו סובלת התובעת עד היום. לחלופין נטען על ידי התובעים, שדי היה בקיומו של מצג עכוז רגיל, בנוכחות היסטוריה מיילדותית גרועה, כדי לחייב את הפניית האם לניתוח קיסרי.