אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' עיריית רמת גן

פלוני נ' עיריית רמת גן

תאריך פרסום : 08/02/2024 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום תל אביב -יפו
2515-11-21
24/01/2024
בפני סגן הנשיא:
ישי קורן

- נגד -
תובע:
פלוני
עו"ד רפאל שלום יאיר
נתבעת:
עיריית רמת גן
עו"ד דוד תימור
פסק דין
 

 

לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לרוכב אופנוע בתאונת דרכים כשהחליק על כתם שמן. האופנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה, ועל כן מתבררת התביעה לפי פקודת הנזיקין ולא לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

 

העובדות הצריכות לעניין

  1. ביום 3/11/2020 בשעות הבוקר רכב התובע – יליד שנת 1973 – על אופנוע שלא היה מבוטח בביטוח חובה. בעיקול שמחבר את רחוב אחד העם לרחוב שלם ברמת גן החליק האופנוע על חומר שמנוני שהיה על הכביש (להלן – התאונה). התובע נחבל בירך שמאל.

     

    בסמוך לאחר התאונה, ועוד בטרם הגיעה המשטרה למקום, הוזעק למקום עובד עיריית רמת גן אשר החל לטפל בכתם השמן, שהשתרע על פני שטח נרחב לכל רוחב הכביש, באמצעות שפיכת שקי נסורת לספיגת השמן. (ר' דו"ח פעולה של מטרת ישראל, עמ' 8 למוצגי הנתבעת).

     

    ממקום התאונה פונה התובע באמצעות אמבולנס לבית החולים תל השומר שם אושפז מיום התאונה ועד ליום 6/11/2020. בבית החולים אובחן שבר של צוואר הירך השמאלית, והתובע עבר ניתוח רדוקציה וקיבוע פנימי לשבר פרטרוכנטרי.

     

    ביום 27/1/2022 אושפז התובע שוב לצורך ניתוח להוצאת המתכות והקיבועים שהונחו בניתוח הראשון. ביום 30/1/2022 שוחרר התובע מבית החולים.

     

    התביעה

  2. הכביש שבו אירעה התאונה היה מכוסה בחומר שמנוני שהיה ספוג בכביש באופן חריג. מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה מדי חורף באותו מקום. ביום התאונה החליקו נהגים נוספים באותו מקום. מקור החומר השמנוני שהיה על הכביש אינו ידוע לתובע, אך מדובר בשכבה עבה שהצטברה לאורך זמן, ואפשר שמקורה בפירות שנשרו מהעצים שלצד הכביש, ונדרסו על ידי המכוניות שעוברות במקום, כשהם מתערבים במי הגשם. המידע בעניין זה, מצוי בידי העירייה ועליה הנטל להוכיח מה היה מקור המפגע על הכביש.

     

  3. העירייה לא נקטה אמצעי זהירות סבירים למניעת התאונה, ולא מילאה את חובתה לסלק סכנות ומפגעים מהשטח המוניציפלי שבאחריותה לפי סע' 235 לפקודת העיריות. אחריות העירייה מוגברת במיוחד בהתחשב בכך שמדובר במפגע שחוזר על עצמו מדי שנה בתקופת החורף. לפיכך, העירייה אחראית לנזקי התובע ועליה לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.

     

  4. לתמיכה בתביעתו צירף התובע חוות דעת מומחה בתחום האורתופדיה – ד"ר ברוך עמרמי – שבדק את התובע ומצא אצלו הגבלה בתנועות מפרק ירך שמאל וחולשה קלה במייצבי האגן. בגין ליקויים אלה קבע ד"ר עמרמי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 20% לפי סע' 48(1)(ו) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות דרגת נכות). עוד קבע ד"ר עמרמי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין צלקות מכאיבות או מכערות לפי סע' 75(1)(ב) לתוספת לתקנות דרגת נכות. תחילת הנכות הצמיתה – ביום 16/3/2022.

    עד לתחילת הנכות צמיתה סבל התובע מנכות זמנית, כדלקמן:

    100% מיום התאונה – 3/11/2020 – למשך 3 חודשים;

    50% מיום 3/2/2021 למשך חודשיים;

    30% מיום 3/4/2021 ועד למועד הניתוח השני ביום 27/1/2022;

    100% מיום 28/1/2022 ועד ליום 15/3/2022.

     

    ביום 26/7/2022 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, לפיה תתנהל התביעה על יסוד נכות אורתופדית צמיתה בשיעור של 15% ונכות נוספת בשיעור של 10% בגין צלקת.

     

  5. התובע מבקש לפסוק לו פיצויים בסך 950,224 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, לפי ראשי הנזק המפורטים בתחשיב הנזק שהגיש. בפרק הדן בשומת הנזק אדרש באופן מפורט לראשי הנזק השונים.

     

    ההגנה

  6. בכתב ההגנה ובתחשיב הנזק טענה הנתבעת טענות חלופיות. הנתבעת הכחישה את קיומו של כתם שמן במקום, וטענה שהתובע החליק מחמת שנסע ביום גשום במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך. לחלופין, טענה העירייה שאם אכן החליק התובע על שמן הרי שמדובר בשמן שנשפך על הכביש עובר לתאונה ולא דווח לעירייה ועל כן לא הייתה העירייה יכולה למנוע את התאונה.

     

    בסיכומיה, לא חזרה העירייה על הכחשת קיומו של כתם שמן במקום. אדרבה, ב"כ העירייה הבהיר שאין עוד כל מחלוקת בעניין זה. ובלשונו: "אין מחלוקת שהתובע החליק עם האופנוע, אין מחלוקת שהיה כתם שמן וכתם שמן גדול שחלק מהאנשים מצאו לנכון לקרוא לו כתם גריז." (תמליל דיון מיום 7/9/2023, עמ' 21 ש' 32). לעומת זאת, העירייה טוענת שאין מדובר באירוע שחוזר על עצמו במקום מדי שנה בעונת החורף, כי אם באירוע פתאומי וחד פעמי. מקור השמן שהיה על הכביש אינו ידוע אך אין כל ראיה לכך שכתם השמן היה על הכביש זמן רב. אין להטיל על העירייה אחריות לכל כתם שמן ברחבי העיר. כל עוד לא קיבל העירייה דיווח על כתם השמן, לא ידעה עליו העירייה ולא הייתה יכולה לנקוט אמצעים למניעת התאונה. עם קבלת ההודעה על כתם השמן שלחה העירייה עובד מטעמה שטיפל מידית בהסרת המפגע. בנוסף, יש להטיל אחריות על התובע שהתקרב לעיקול מסוכן ביום גשום במהירות שאינה מאימה לתנאי הדרך. לפיכך, אין להטיל על העירייה אחריות לנזקי התובע, ולכל הפחות יש להטיל על התובע אשם תורם משמעותי.

     

  7. הנתבעת הגישה חוות דעת של ד"ר מרדכי קלוגמן כמומחה מטעמה בתחום האורתופדי. ד"ר קלוגמן קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי, לפי סע' 35(1)(ב) לתנות דרגת נכות. ד"ר קלוגמן מקבל את דעתו של ד"ר עמרמי באשר לנכות נוספת בשיעור של 10% בגין צלקת.

     

    כאמור לעיל, ביום 26/7/2022 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, לפיה תתנהל התביעה על יסוד נכות אורתופדית צמיתה בשיעור של 15% ונכות נוספת בשיעור של 10% בגין צלקת.

     

  8. לשיטת הנתבעת הנזק שנגרם לתובע אינו עולה על 53,000 ₪, בהתאם לראשי הנזק המפורטים בתחשיב הנזק של הנתבעת. מסכום זה, אם תתקבל התביעה, יש לגרוע כשיעור אשמו התורם של התובע.

     

     

    הראיות

  9. מטעם התובע העידו התובע עצמו, אשת התובע ומר גיא חקק, שאף הוא עבר במקום עם אופנוע והחליק. התובע הגיש תיק מוצגים ובו, בין היתר, אישור משטרה ודו"ח אירוע של המשטרה, תמונות וסרטון ממקום התאונה, תיעוד רפואי, דו"ח מס הכנסה לשנת 2021 ודו"ח רווח והפסד לשנת 2022, וקבלות שונות.

     

  10. מטעם הנתבעת העידו מר שגיא מועלם - כונן השמן של העירייה, וגברת אירית אטדגי – מנהלת המוקד העירוני. הנתבעת הגישה תיק מוצגים ובו, בין היתר, דו"ח מוקד, תיק משטרה, תיק אבטלה ודו"ח רציפות ביטוח של המוסד לביטוח לאומי.

     

    דיון והכרעה

    השאלות שבמחלוקת

  11. אלה השאלות שהצדדים נחלקו לגביהן, ודורשות הכרעה:

    • האם החליק התובע על חומר שמנוני שהצטבר במקום לאורך זמן, או על כתם שמן שככל הנראה נשפך במקום בסמוך לפני התאונה? על מי נטל ההוכחה בעניין זה?

    • האם יש להטיל על הנתבעת אחריות לתאונה?

    • מה שומת הנזק של התובע?

       

      אדון בשאלות כסדרן.

       

      התובע החליק על כתם שמן

  12. התובע טוען שהחליק על חומר שמנוני שהצטבר במקום לאורך זמן. לשיטת התובע אפשר שמדובר בפירות שנושרים מהעץ והופכים לעיסה עבה ושמנונית בתקופת החורף (להלן – גרסת הפירות הנושרים). התובע טוען שהנטל להוכיח את מקור החומר השמנוני שכיסה את הכביש מוטל על הנתבעת, אשר בשליטתה נמצא המידע. נקל להבין, שאם מדובר במפגע ששהה במקום זמן ממושך, וחוזר על עצמו מדי שנה בתקופת החורף, כי אז לא יכולה הנתבעת להתגונן בטענה שהמפגע אינו מוכר לה וחובה עליה להסירו ולסלקו מבעוד מועד.

     

    הנתבעת מצדה טענה שגרסת הפירות הנושרים היא גרסה מאוחרת ויש בה משום הרחבת חזית. הנטל להוכיח את טיב המפגע שגרם לתאונה מוטל על התובע. ממכלול הראיות עולה שהיה זה כתם שמן שעליו החליק התובע, ועד לקבלת ההודעה על התאונה לא ידעה הנתבעת על קיומו.

  13. במחלוקת שבין הצדדים באשר לטיב המפגע שגרם לתאונה, אני מעדיף את עמדת הנתבעת. הוכח להנחת דעתי שהיה זה כתם שמן שעליו החליק התובע. משהוכח שהמפגע היה כתם שמן, אין צורך להכריע בטענה בדבר הרחבת חזית בנוגע לגרסת הפירות הנושרים ואין צורך להכריע גם בשאלת נטל ההוכחה. הכרעה באשר לנטל ההוכחה דרושה במקום שבו נותרו כפות המאזניים מעויינות באשר למחלוקת העובדתית. משעה שהוכחה אחת הגרסאות העובדתיות אין עוד חשיבות לשאלת נטל ההוכחה.

     

    בענייננו, בצדק טוענת הנתבעת, שמכלול הראיות מוכיחות שהתובע החליק על כתם שמן ולא על שכבה שמנונית שהצטברה במקום לאורך זמן. אפשר שבכתם השמן היו מעורבים גם חומרים נוספים שהפכו את החומר לסמיך יותר (כגון גריז), אך בבסיס מדובר בכתם שמן. ראיות רבות לכך:

    1. בסרטון ובתמונות שהציג התובע ניתן לראות בבירור שמדובר בכתם שמן; (עמ' 2 – 5 למוצגי התובע).

    2. כונן השמן מטעם הנתבעת, מר שגיא מועלם, שטיפל בכתם השמן בסמוך לאחר התאונה, העיד על כתם השמן ועל היקפו הנרחב, כמו גם על אופן הטיפול בו באמצעות שקי נסורת רבים ששפך במקום. (פרוטוקול מיום 20/6/2023, עמ' 16 ש' 13, ושוב בהמשך). על גדלו של כתם השמן אמר העד: "כל הכביש לאורכו ולרוחבו מהקטע של הפחים ועד איפה שחנה האוטו שלי, היה מלא שמן." (פרוטוקול מיום 20/6/2023, עמ' 20 ש' 26). עדותו של עד זה נאמנה עליי לחלוטין.

    3. בהודעתו במשטרה באשר לנסיבות התאונה מעיד התובע, בין היתר, כך: "ואיך שהתחלתי את העיקול ראיתי אופנוע לפני מחליק ונופל. האטתי אבל בכל זאת החלקתי ימינה שמאלה על כתם שמן גדול על כל הכביש... וגם אישה נוספת שבאה לעזור לי החליקה על הכביש מהשמן..." (עמ' 35 למוצגי התובע)

    4. בדו"ח פעולה של משטרת ישראל מיום התאונה נרשם שביום 3/11/2020 בשעה 11:11 התקבלה הודעה ממודיע בשם טוהר זהבי על תאונת דרכים ברח' אחד העם 4 ברמת גן. "המודיע מוסר כי 2 אופנועים החליקו עקב כתם שמן על הכביש...". (עמ' 7 למוצגי הנתבעת).

    5. באותו דו"ח פעולה של משטרת ישראל נרשם על ידי השוטרת רס"ר אושר אחרק ארואמי כך: "הגעתי למקום, שני אופנועים שהחליקו עצמאית באותו זמן בכביש בעקבות גריז וכתם שמן ענק שהיה לאורך כל הכביש..." (עמ' 8 למוצגי הנתבעת).

       

       

      כללו של דבר, מהתמונות ומהסרטון, כמו גם מיתר הראיות דלעיל, ניתן לקבוע שהתובע החליק על כתם שמן. ניתן לקבוע בוודאות שגם אם מדובר במקום שמועד לתאונות – כטענת התובע – אין זה בגלל כתם השמן שנראה בתמונה או כתמים אחרים כדוגמתו. כתם השמן המדובר היה מפגע נקודתי וחד פעמי. אין זה מן הנמנע שהמקום אכן מועד לפורענות, אך זאת מחמת שמדובר בעיקול חד ומתמשך יחסית, שמעצם טיבו וטבעו מהווה סכנה לרוכבי אופנועים ובמיוחד כשהכביש רטוב. לאלה אין כל קשר לתאונה מושא התביעה, שנגרמה בעטיו של כתם שמן חריג. הדעת נותנת שהשמן, ואולי גם גריז שהיה מעורב בו, נזל או נשפך מרכב שעבר במקום. עם זאת, בהתחשב בגדלו של כתם השמן ובהיקפו הנרחב, ניתן לקבוע שכתם השמן האמור, לא נשפך זה מקרוב וכי הוא שהה במקום זמן מה, גם אם לא לאורך ימים. על יסוד ממצאים עובדתיים אלה, תיבחן שאלת אחריותה של הנתבעת.

       

      הנתבעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה ועל כן היא אחראית לתאונה

  14. סע' 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע את חובת העירייה לתחזק את הרחובות הציבוריים, להסיר מהם מכשולים ומפגעים, ולנקוט אמצעי זהירות למניעת תאונות בהם. ברור לכול שהעירייה אינה יכולה להימצא בכל מקום בכל עת ושהמבחן למילוי חובותיה הוא מבחן הסבירות. לשון אחר, שומה על בית המשפט לבחון האם נקטה העירייה מידת זהירות שעירייה שנוהגת בסבירות הייתה נוהגת בנסיבות העניין. (סע' 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).

     

    התובע טוען כי העירייה לא נקטה אמצעי זהירות סבירים למניעת התאונה. לעומתו, טוענת העירייה שלא ידעה על קיומו של כתם השמן עד לאחר התאונה, וברגע שנודע לה עליו, פעלה להסיר את המפגע. לשיטת הנתבעת, בכך היא מלאה את חובתה על פי דין.

     

    לא שוכנעתי שהעירייה נקטה אמצעי זהירות סבירים למניעת התאונה, ועל כן מוטלת עליה אחריות לפיצוי התובע בגין הנזק שנגרם לו בתאונה. אבאר את דברי.

     

  15. על פי הפסיקה, אין העירייה יוצאת ידי חובה בטיפול במפגעים בדיעבד ולאחר קבלת הודעה. על העירייה ליזום פעולות לאיתור מפגעים בתחומה ולהסירם מרשות הרבים, בטרם גרמו לתאונה.

     

    כך לדוגמה, בעניין נפומניאשיץ נמצאה העירייה אחראית לנזק שנגרם לתובעת שנפגעה מענף עץ אקליפטוס שנפל עליה כשהלכה ברחוב. האחריות נקבעה בין היתר מן הטעם ש"לא נעשתה בדיקה או בחינה יזומה של עצים, לא נעשתה ביקורת תקופתית, ולא הייתה בקרה או פיקוח של איש מקצוע. הגיזום נעשה אד-הוק על פי קריאות של תושבים או כאשר מי מהעובדים הבחין בעץ או בענף המועדים לפורענות. לא נעשתה סריקה יזומה של שכונות או רחובות, ולמצער, של מקומות מועדים לפורענות ולא נעשו מבצעי גיזום לפני החורף כפעולות מנע, בבחינת "הכן עציך לחורף"." (ת"א (מחוזי - חיפה) 1108/01נפומניאשיץ ורה נ' עיריית חיפה (2004), סע' 33 לפסק הדין). באותו מקרה דחה בית המשפט טענות בדבר אילוצי תקציב שאינם מאפשרים הקצאת משאבים לאיתור עצים מסוכנים, וקבע שהעירייה לא הציגה תכנית עבודה או סדרי עדיפויות לתמיכה בטענתה על אילוצי תקציב. (שם, סע' 38).

     

    במקרה אחר נמצאה הרשות המקומית אחראית לנזקי קטין שעלה על שער ברזל שניתק ממקומו ופגע בו. בקביעת אחריותה של הרשות המקומית נקבע כי: "לא הוכח על-ידי המועצה - שהקימה את הגדר ואת השער כשלוש שנים לפני האירוע - שהנהיגה שיטה ראויה, לביקורת קבועה, תכופה ושיטתית לאחזקתו ולבדיקת תקינותו של השער". (ע"א 746/81 המועצה המקומית נחלת יהודה נ' מאיר זדה, קטין (1985)).

     

    במקרים שבהם נמצא שהרשות המקומית או החברה שמופקדת על תחזוקת הכביש קיימה סיורים קבועים לאיתור מפגעים בכביש – נדחתה התביעה נגדן. (תא"מ (שלום - ת"א) 30026-02-17‏ איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' מועצה איזורית גן רווה (2017); תא"מ (שלום - ת"א) 3752-08-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (2016)).

     

    במקרה שבו חויבה עיריית נס ציונה בנזקי רכוש של רכב שנפגע מרכב אחר שהחליק על כתם שמן, דחה בית המשפט המחוזי ערעור שהגישה העירייה. זאת, מחמת שהעירייה לא הוכיחה את הפעולות שהיא נוקטת לאיתור מפגעים ולמניעת תאונות. ובלשונו של בית המשפט: (כב' השופטת תמר שרון נתנאל): "המערערת לא טרחה להביא בפני בית משפט קמא את פירוט השיחות למוקד, בזמן הסמוך לפני התאונה ואף לא טרחה להביא בפני בית משפט קמא ראיה כלשהי בדבר פעולות המבוצעות על ידה, ככל שמבוצעות, לאיתור מפגעים מסוג זה, לעצם ביצוע סיורים על ידי מי מטעמה לשם איתור מפגעים, באיזה תדירות מבוצעים סיורים כאלה, ככל שמבוצעים, ומתי בוצע הסיור האחרון בכביש זה. אי הבאת ראיות אלה, המצויות רק בידיה, פועלת לרעת המערערת. בסופו של יום, לא הייתה בפני בית משפט קמא כל ראייה לכך שהמערערת עשתה פעולה כלשהי לשם מילוי החובה המוטלת עליה בדין." (ע"א (מחוזי - חיפה) 43863-09-18 עיריית נס ציונה נ' שלמה נינאי (2019)).

     

    על חובתו של בעל נכס או מחזיק בו בתחומי העיר רמת גן למנוע מפגע בנכס ולהסיר כל מפגע שהתגלה בו ניתן ללמוד גם מחוק העזר לרמת גן (שמירה על איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), תשע"ח-2018. בסע' 2(ב) ו-(ג) לחוק זה נקבע: "בעל נכס או מחזיק בו חייב להחזיק את הנכס באופן שלא יתקיים בו מפגע וחייב לשמור על הניקיון בנכס ובסביבתו ולנקוט את כל האמצעים הסבירים הדרושים למניעת מפגע בנכס, ככל שאמצעים אלה נתונים לשליטתו. נמצא מפגע בנכס יראו את בעל הנכס או המחזיק בו כאדם שעבר על הוראות חוק זה, אלא אם כן הוכיח אחרת." ובסע' 3 נקבעה חובת סילוק המפגע בזו הלשון: "בעל נכס או מחזיק בו חייב להסיר מיד, לתקן ולסלק מפגע שהתגלה בנכס, ככל שאמצעים להסרה או לסילוק המפגע נתונים לשליטתו." איני רואה מדוע לא יחולו הוראות אלה גם על העירייה בכל הנוגע לרחובות שבשליטתה ובהחזקתה.

     

  16. כאמור, לא הוכח להנחת דעתי שהעירייה נקטה באמצעים הסבירים הדרושים למניעת המפגע מושא התביעה. מלבד דו"ח המוקד העירוני שעניינו הדיווח על כתם השמן מיום 3/11/2020 בשעה 11:14 – לאחר קרות התאונה מושא התביעה – ואופן הטיפול במפגע, לא הגישה העירייה את רשימת הדיווחים שקיבלה בשעות שלפני התאונה, שמהם ניתן ללמוד שלא קדם דיווח אחר לדיווח שהוגש. לא הוגשה גם כל תכנית עבודה או תכנית סיורים שיש בה כדי ללמד על נקיטת אמצעים יזומים לאיתור מפגעים על ידי העירייה ברחבי העיר. ודוק, במכתב דחייה לדרישת פיצוי מוקדמת ששלחה העירייה לב"כ התובע באמצעות משרד עורכי הדין גרוס, אורעד שלימוף ושות' ביום 17/2/2021, נכתב, בין היתר: "זאת ועוד, הוכח כי הנתבעת דאגה לפיקוח ראוי על הכביש באמצעות שני סיורים שנערכו ביום התאונה. האחד, לפי דיווח על תקלה מסוג אחר שאינו רלוונטי לענייננו, והשני, הסיור השבועי המתוכנן בהתאם לסידור העבודה של צוות הסיור שמפעילה הנתבעת"... (עמ' 24 למוצגי התובע). עינינו הרואות, כי הנתבעת עצמה, עובר להגשת התביעה, ידעה והבינה שהגנתה מותנית – בין היתר – בנקיטת אמצעים לאיתור מפגעים ולמניעת תאונות. דא עקא, בחומר הראיות שלפניי אין זכר לקיומם של הסיורים שנטענו במכתב הדחיה, או לקיומה של תכנית עבודה שכוללת סיור שבועי במקום. יתר על כן, ב"כ הנתבעת הודה בהגינותו כי אין בידי הנתבעת מסמכים שמעידים על סיורים שהתקיימו במקום, וכי הוא אינו יודע על סמך מה נכתב מה שנכתב במכתב הדחייה. (עמ' 24 לתמליל הדיון מיום 7/9/23, ש' 17 – 30). אני קובע, אפוא, שהעירייה התרשלה בכך שלא קיימה סיורים לאיתור מפגעים למניעת תאונות, ובכך הפרה את חובת הזהירות שמוטלת עליה מכוח פקודת העיריות ובחוק העזר של רמת גן. לצורך העניין שלפניי, ניתן להניח שלו הייתה העירייה מקיימת סיורים לאיתור מפגעים ברחבי העיר, היה כתם השמן מאותר מבעוד מועד והתאונה הייתה נמנעת. שבעתיים נכון הדבר, משקבעתי כי כתם השמן שהה במקום זמן מה עובר לתאונה, שאם לא כן לא היה הכתם מתפשט ומגיע להיקף הנרחב שאליו הגיע. לפיכך, אני מוצא את העירייה אחראית לנזקי התובע.

     

    אין להטיל על התובע אשם תורם

  17. לא הונחה לפניי תשתית עובדתית שדי בה כדי להשית על התובע אשם תורם. אין כל ראיה לכך שהתובע נסע מהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך. כאשר הכביש כולו היה מכוסה בכתם שמן ענק לאורכו ולרוחבו – כעדות העד מטעם הנתבעת – היה התובע עלול להחליק גם אם נסע במהירות של 5 קמ"ש. ודוק, הולכת רגל שבאה לסייע לתובע החליקה גם היא, כפי שהעיד התובע במשטרה. החלקה של אופנוע בכביש אינה בבחינת "הדבר מעיד על עצמו" בנוגע לנסיעה שאינה מתאימה לתנאי הדרך. לפיכך, אני דוחה את טענת הנתבעת בדבר אשם תורם.

     

    משנקבעה אחריות מלאה של הנתבעת לנזקי התובע, אדון בשומת הנזק.

     

    שומת הנזק

  18. להלן הנתונים הדרושים לצורך קביעת שומת הנזק:

    1. תאריך הלידה של התובע – X/X/1973;

    2. גיל התובע – 50;

    3. מועד התאונה – 3/11/2020;

    4. גיל התובע במועד התאונה – 47;

    5. שיעור הנכות הרפואית – 15% אורתופדית (פגיעה בירך שמאל), ו-10% צלקת (אסתטית);

    6. עיסוקו של התובע – נהג מונית עצמאי. עובר לתאונה – בתקופת הקורונה – התובע לא עבד.

       

  19. בסיכומיו הפנה ב"כ התובע לתחשיב הנזק שהוגש מטעם התובע כעשרה חודשים לפני מועד הדיון, ולעדויות התובע ורעייתו במיוחד באשר לעזרת צד שלישי. מנגד, טען ב"כ הנתבעת כי התובע לא הביא ראיות להוכחת הנזק הנטען. אדון, אפוא, בטענות הצדדים באשר לראשי הנזק השונים כסדרם.

     

    הפסדי שכר לעבר

  20. לשיטת התובע בסיס השכר לצורך חישוב הפסדי שכר לעבר ולעתיד עומד על 8,627 ₪ שהשתכר התובע עובר לתקופת הקורונה. בתקופת הקורונה לא עבד התובע. ממועד התאונה ועד ליום 31/12/2021 קיבל התובע מהמל"ל דמי אבטלה בסך 5,694 ₪ לחודש. מתחילת שנת 2022 משתכר התובע שכר ממוצע של 7,843 ₪ לחודש. כתוצאה מהתאונה עבר התובע שני ניתוחים ונדרשה לו תקופת החלמה ארוכה. אלמלא כן, היה התובע חוזר מוקדם יותר למעגל העבודה.

    התובע מבקש לפסוק לו סך של 41,896 ₪ בגין הפסדי שכר לעבר, כולל הצמדה וריבית. חישוב זה נכון לחודש 11/2022, המועד שבו הוגש תחשיב הנזק מטעם התובע.

     

    הנתבעת טוענת שעל פי דו"ח רציפות הביטוח שכרו החודשי של התובע עובר לתחילת תקופת הקורונה עמד על 4,620 ₪ בלבד, וכי בתקופת התאונה קיבל התובע דמי אבטלה ולא עבד כלל. לשיטת הנתבעת אין לפסוק לתובע פיצויים כלשהם בגין הפסדי שכר לעבר.

     

    לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני רואה לפסוק לתובע פיצוי בסכום גלובלי בגין הפסדי שכר בעבר. שכרו של התובע עובר לתאונה ידע תנודות שלא בקשר לתאונה. על פי דו"ח רציפות הביטוח שצורף לראיות הנתבעת השתכר התובע 8,500 ₪ לחודש בשנת 2019, וכ-4,620 ₪ לחודש בלבד בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2020. בהמשך שנת 2020 ובשנת 2021 קיבל התובע דמי אבטלה בסכום של כ-5,700 ₪ לחודש, ורק בתחילת שנת 2022 חזר למעגל העבודה. נראית בעיניי טענת התובע לפיה אלמלא התאונה ותקופת ההחלמה הארוכה שנדרשה לתובע היה התובע חוזר למעגל העבודה מוקדם יותר. כמו כן, נכות אורתופדית בשיעור של 15% בגין הגבלת התנועות במפרק הירך אינה נכות של מה בכך, ויש בה כדי לפגוע בכושר ההשתכרות של התובע. בהינתן כל אלה אני רואה להעמיד את סכום הפיצויים בגין הפסדי שכר לעבר על סכום גלובלי של 25,000 ₪, מעבר לתגמולי המל"ל בגין דמי אבטלה.

     

    הפסדי שכר לעתיד

  21. התובע מבקש לפסוק לו פיצויים בסך 380,967 ₪ בגין הפסדי שכר לעתיד. תחשיב התובע אינו מפורט בראש נזק זה, אך הוא מציין שמדובר בהפסדי שכר עד גיל 70. נראה שהחישוב מבוסס על בסיס שכר של 8,627 ₪ לחודש, ו23.5% נכות, כדרך שחישב התובע את הפסדי השכר לעבר.

     

    הנתבעת טוענת שלכל היותר יש לחשב את הפסדי השכר לעתיד לפי שכר מינימום ולפי נכות אורתופדית בשיעור של 15% בלבד. נכות בשיעור של 10% בגין צלקת אינה תפקודית.

     

  22. בהתחשב בתנודות בשכרו של התובע, שאותן מניתי לעיל, אני רואה לחשב את הגריעה מכושר ההשתכרות של התובע לפי בסיס שכר של 8,000 ₪ לחודש. בעבודתו כנהג מונית עצמאי משתכר כיום התובע סכום דומה. כך, לפי טענת ב"כ התובע. בנסיבות אלה, אין מקום לחישוב אקטוארי מלא, אלא לחישוב חלקי בלבד.

     

    נראית בעיניי טענת הנתבעת לפיה בחישוב הגריעה מכושר ההשתכרות של התובע יש להביא בחשבון רק את הנכות האורתופדית בשיעור של 15% ולא את הצלקת שאינה בעלת משמעות תפקודית. בהינתן כל אלה, אני רואה לערוך את החישוב לפי 70% מהחישוב האקטוארי המלא. הואיל והתובע עובד כנהג מונית עצמאי ייערך החישוב עד גיל 70 – כמקובל.

     

    על יסוד האמור, יעמוד סכום הפיצויים בגין הפסדי שכר לעתיד על 151,500 ₪, במעוגל. (70% מתוך 8,000 ₪ שכר חודשי, כפול 15% נכות, כפול מקדם היוון 180.31).

     

    הפסדי פנסיה וגמל

  23. על הפסדי השכר לעבר ולעתיד מבקש התובע להוסיף הפסד קופת גמל בשיעור של 6% והפסדי פנסיה בשיעור של 12.5%.

     

    משבוצע חישוב הפסדי השכר על בסיס עבודתו של התובע כנהג מונית עצמאי ועד גיל 70, אין מקום להוסיף פיצויים כלשהם בגין הפרשה לקופת גמל או פנסיה. אין במסמכים שהציג התובע ראיה לכך שהתובע מפריש סכומים כלשהם לקופות גמל או פנסיה, מעבר לסכומים שכבר הובאו בחשבון לצורך פיצויים בגין הפסדי שכר.

     

    הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות

  24. התובע מבקש לפסוק לו פיצויים בסך 30,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה לטיפולים, לבדיקות ולרכישת תרופות – לעבר ולעתיד. עוד מבקש התובע לפסוק לו פיצויים בסך 50,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות – לעבור ולעתיד. בנוסף מבקש התובע לפסוק לו 5,000 ₪ בגין הוצאות שהוציא עבור חוות דעת מומחה מטעמו, בהתאם לקבלה שצורפה לראיות התובע.

     

    הנתבעת טוענת שהתובע לא הוכיח שנגרמו לו הוצאות כלשהן.

     

    בראש נזק זה אני רואה לפסוק לתובע פיצוי בסכום כולל של 20,000 ₪, כולל הוצאות המומחה מטעם התובע. הוצאות עבור חוות דעת המומחה מטעם התובע נתמכת בקבלה שצורפה לראיות התובע. אשר ליתר ההוצאות, גם אם אין בידי התובע קבלות להוכיחן, הרי ששני ניתוחים שבגינם אושפז התובע בבית החולים, כרוכים היו בוודאי בהוצאות שונות הן לצרכי נסיעה והן בהוצאות רפואיות. גם הנכות שנותרה לתובע תגרור עמה הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות בעתיד. על כן אני רואה לפסוק את הפיצויים בראש נזק זה על דרך האומדנה.

     

     

    עזרת צד ג'

  25. התובע מבקש לפסוק לו פיצויים עבור עזרת צד שלישי בסכום של 244,434 ₪ לעבר ולעתיד. את החישוב ערך התובע לפי היקף שעות העזרה שנדרשו לו או יידרשו לו בעתיד מדי יום או מדי שבוע – לפי העניין, ולפי עלות של 40 ₪ לשעה. התובע מפנה בעניין זה לעדויות שנשמעו מפיו ומפי רעייתו באשר לעזרה הרבה שנדרשה לו.

     

    הנתבעת טוענת שמודבר בנכות קלה בלבד שאינה מצדיקה פיצויים בסכום שדורש התובע. התובע לא נזקק בשום שלב לעזרה בשכר.

     

    בפסיקת הפיצויים בראש נזק זה אני רואה להתחשב בתקופות שבהן סבל התובע מנכות זמנית. תקופות אלה פורטו בחוות הדעת מטעם התובע, כדלקמן:

    100% מיום התאונה – 3/11/2020 – למשך 3 חודשים;

    50% מיום 3/2/2021 למשך חודשיים;

    30% מיום 3/4/2021 ועד למועד הניתוח השני ביום 27/1/2022;

    100% מיום 28/1/2022 ועד ליום 15/3/2022.

     

    התובע לא הוכיח כי נזקק לעזרה בשכר בתקופה כלשהי, או כי נגרם לרעייתו נזק ממוני כתוצאה מהעזרה שהושיטה לבעלה בתקופת הנכויות הזמניות. מצד שני, התובע ורעייתו זכאים לפיצויים בגין העזרה הרבה שנדרשה לתובע, שהיא מעבר לעזרה המקובלת בין בני משפחה. כמו כן, אפשר שתידרש לתובע עזרה בעתיד בגין המגבלות הכרוכות בנכותו הצמיתה. בהתחשב בכל אלה אני פוסק לתובע פיצויים בסך 25,000 ₪ בגין עזרת צד שלישי – לעבר ולעתיד.

     

    כאב וסבל

  26. התובע מבקש לפסוק לו פיצויים בסך 120,000 ₪ בגין נזק שאינו ממוני. הנתבעת הציעה בתחשיב הנזק מטעמה פיצויים בסך 25,000 ₪ בראש נזק זה.

     

    בהתחשב בשני הניתוחים שעבר התובע, בתהליך ההחלמה הממושך ובתקופות הנכות הזמנית, בנכות הרפואית הצמיתה של התובע ובמגבלות שמהן עתיד התובע לסבול עד אחרית ימיו, אני סבור שסך של 120,000 ₪ הוא פיצוי ראוי בגין נזק שאינו ממוני.

     

    סוף דבר

  27. התובע רכב על אופנוע שלא היה מבוטח בביטוח חובה והחליק על כתם שמן גדול שהיה בכביש. הנתבעת טיפלה בכתם השמן בסמוך לאחר התאונה, אך לא נמצא כי קיימה סיורים לאיתור מפגעים בעיר ולמניעת תאונות – כחובתה על פי הדין. לפיכך, נקבע כי הנתבעת אחראית לנזקי התובע.

     

  28. התובע נפגע בירך שמאל, ונזקק לשני ניתוחים בירך. נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 15% בגין הגבלת תנועות במפרק הירך, ונכות נוספת של 10% בגין צלקת.

    התובע זכאי לפיצויים לפי ראשי הנזק הבאים:

    • הפסדי שכר לעבר – 25,000 ₪;

    • הפסדי שכר לעתיד – 151,500 ₪;

    • הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות – 20,000 ₪ (כולל הוצאות חוות דעת מומחה);

    • עזרת צד שלישי – 25,000 ₪;

    • נזק שאינו ממוני (כאב וסבל) – 120,000 ₪.

      סה"כ – 341,500 ₪.

       

  29. על יסוד כל האמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים:

    א. פיצויים בסך 341,500 ₪;

    ב. הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ (אגרות משפט, שכר עדים ושכר בטלת התובע).

    ג. שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55% מסכום הפיצויים.

    התשלום ישולם עד ליום 25/2/24.

    ניתנה היום, י"ד שבט תשפ"ד, 24 ינואר 2024, בהעדר הצדדים. 

     

     

    ישי קורן, שופט

    סגן נשיא

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ