ת"א 24356-01-15 אלפא ביתא עוגנים בע"מ נ' אברוך

לפני בקשה חוזרת של הנתבע (להלן: "המבקש") להורות על מחיקת כתב התביעה ומתן פסק דין בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 בטענה שהתובעת ( להלן: "המשיבה" ) לא קיימה עד היום את צו בית המשפט המורה על גילוי מסמכים ספציפיים. לטענת המבקש, המשיבה מתעלמת מהחלטת בית המשפט מיום 24.3.16 המורה למשיבה להמציא למבקש את המסמכים שפורטו בבקשה מס' 5, בהעדר תגובה. לטענת המבקש, ביום 18.4.16 הגיש בקשה למחיקת כתב התביעה ולמתן פסק דין בהעדר כנגד המשיבה . בעקבות בקשה זו קבע בית המשפט כי על המשיבה לסיים את הליך גילוי המסמכים עד ליום 20.6.16 וכי לא תינתן ארכה נוספת. עד ליום הגשת הבקשה שבכותרת, לא המציאה המשיבה את המסמכים, למרות ארכות שניתנו לה. לשיטת המבקש, התנהלות זו של המשיב מהווה זלזול בוטה ומופגן של המשיבה בבית המשפט תוך התעלמות שיטתית מהחלטות בית המשפט.

המשיבה בתגובתה עותרת לדחיית הבקשה כיוון שביום 22.11.15 נשלח ע"י ב"כ הקודם של המשיבה תצהיר גילוי מסמכים לרבות העברת המסמכים. מפנה להעתק התצהיר הנושא חותמת התקבל. לגבי הבקשה לקבלת מסמכים ספציפיים, טוענת המשיבה שמדובר כוללת אין סוף מסמכים כהגדרתה כולל צילומי צ'קים. לשיטתה מדובר בטקטיקה של התשה ודרישה לקבלת מסמכים שאין להם כל קשר לערבות ולשטר החוב או לתביעה או לטענות המבקש בהתנגדותו, כמפורט במכתב המבקש מיום 13.7.15. לטענת המשיבה איננה מזלזלת בבית המשפט, והיא המציאה את כל המסמכים שהיו ברשותה במסגרת גילוי המסמכים הכללי. מצרפת רשימת מסמכים שהועברה, רשימת הצ'קים שנמסרו ע"י המבקש למשיבה והוראות ביצוע העברות כספיות לחשבון המבקש וכן הקלטת שיחה ותמלול מיום 2.11.14, כרטסת הנהלת חשבונות שמראה את כל בפעילות העסקית מתחילתה ועד סופה. לפי המשיבה אין בידיה מסמכים נוספים. בנוסף הודיעה המשיבה כי איתרה והמציאה את כלל העסקאות ( שמהוות קבלות וחשבוניות ) לפי בקשת המבקש, כולל, פירוט צ'קים.

המבקש בתשובתו חוזר על טענותיו ומוסיף כי לא מדובר בעניין של התשה. לטענתו מדובר במסמכים נדרשים, נוכח טענותיו של המבקש כי המשיבה מנסה לגבות שלא כדין ולטשטש את מעשיה ולעשוק אותו , כך לשיטתו ולהדוף את הגנתו בחוסר תום לב. עוד נטען ע"י המבקש כי המשיבה מתחמקת ולא ממציאה את רשימת המסמכים המפורטת בסעיף 10 לתשובה ולכן יש לראות במשיבה כמי שלא עמדה בחובתה על פי דין, פעם אחר פעם והפגינה בכך זלזול מופגן בפניות המבקש ובית המשפט הנכבד.

לאחר עיון בטענות הצדדים , בתקנות סדר הדין האזרחי והפסיקה, שוכנעתי כי מחיקת כתב התביעה של המשיבה תהווה סנקציה קיצונית ולא מידתית, שכן מעיון בטענות הצדדים עולה כי המשיבה השלימה את הליך גילוי המסמכים הספציפיים ( הגם שבאיחור ) ואין בידיה מסמכים נוספים. מחיקת כתב טענות, לפי הפסיקה, הנה סנקציה קיצונית שנעשית רק במקרים קיצוניים, כאשר צד להליך פעל בזדון או גילה זלזול חמור בבית המשפט. בשים לב למסמכים הרבים שהועברו למבקש ע"י המשיבה ( שוב, הגם שבאיחור ) וכן בשים לב לטענת המשיבה לפיה אין בידיה מסמכים נוספים, אין מקום לבורות על מחיקת כתב התביעה ועל מתן פסק דין.

אין צו להוצאות בשלב זה.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשע"ז, 28 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.