תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרלוב ואח'

1.בדיון מיום 25.1.18 הגיעו התובעות והנתבע 1 (להלן: הנתבע) להסדר אשר קיבל תוקף של החלטה ואשר מקבל עתה תוקף של פסק דין וכדלקמן:

א. הנתבע ישלם לתובעות מיליון (1,000,000) ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ב.עם זאת, ככל שהנתבע ישלם לתובעות סכום של חמש מאות אלף (500,000) ₪, וזאת לא יאוחר מיום 1.6.18 אזי ייחשב הנתבע כממלא אחר האמור בס"ק א' לעיל, ולא יהיו לתובעות דרישות נוספות כלפיו.

ככל שייוותרו עיקולים לאחר קבלת הסכום האמור, במקום זה או אחר, התובעות ידאגו לביטול אותם עיקולים וכך גם תעתורנה לביטול עיכוב היציאה מן הארץ כנגד הנתבע, ככל שיהא תקף באותה עת.

ג. התובעות תשתפנה פעולה עם הנתבע על מנת שיוכל לשחרר את הכספים ובמיוחד בכל הקשור לכספים שבחברת כלל לרבות המצאת האישורים הנדרשים על ידי חב' כלל כאישורים על סיום העבודה, וככל עובד שחייב להמציא למבטחת מסמכים הקשורים לסיום עבודה וכדומה.

עם זאת, מודגש ומובהר כי הסכמת התובעות לאמור בס"ק ב' לעיל, אינה מותנית שאכן גוף זה או אחר, יעביר לתובעות כספים אלו או אחרים וההסדר אינו מותנה בכך, ובלבד שהאמור אינו נובע מחוסר שיתוף פעולה של התובעות.

ד.כך גם הצהירו התובעות כי בכוונתן לפעול אצל הגורמים השונים ליישום המפורט לעיל בייחס לסכום הכולל וזאת, גם על מנת שתוכלנה לקבל את אשר צויין בס"ק ב' לעיל, אולם החוב הינו החוב כפי שנפסק כאמור בס"ק א'.

ה.בהתאם למוסכם בין הצדדים עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא בזמנו כנגד הנתבע, יוותר על כנו, וכפי שפורט לעיל בס"ק ב'. אולם, ככל שיבקש הנתבע לצאת לחו"ל בגין צרכים רפואיים, טרם תשלום החוב, אזי יהיה רשאי לעשות כן וכמקובל בהוצאה לפועל, דהיינו חתימת ערבים על סכום החוב לפי ההסדר דלעיל (מיליון ₪) בלבד, ולא על הסכום שנקבע בשעתו בעת הוצאת צו עיכוב היציאה מן הארץ.

2.ב"כ התובעות פירטה במסגרת הדיון האמור את נימוקי התובעות להסדר דלעיל אשר כאמור מקובל היה על הנתבע.

3.בהתייחס לנתבעים הנוספים, עוד בדיון מיום 17.9.17 עתרו התובעות למתן פסק דין כנגד הנתבעים 2 ו-3 לרבות לאחר שניתנו האישורים להמשיך את ההליך כנגד הנתבעים האמורים, ובלבד שאותם נתבעים לא ייטלו חלק פעיל ולא יופיעו לדיונים, וכשמדובר לדברי ב"כ התובעות "בקופות ריקות".

בכל הקשור לנושא החבות הפנו התובעות להוראת סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971 ולהרשעת הנתבע 3 מיום 23.4.17 בכתב אישום מתוקן בשנית, אשר בהתאם לעובדות המצוינות בו הנתבע 3 היה הבעלים והמנהל בנתבעת 2 אשר עסקה, בין היתר, במכירות ציוד חשמלי ואלקטרוני ובהתקנת ציוד קצה של מערכות טלפון סלולריות בכלי רכב. כך גם בהמשך כתב האישום צויין כי במועד שאינו ידוע למאשימה במהלך שנת 2009 או בסמוך לכך נוצר חוב של כמיליון ₪ של התובעת 1 (להלן: תנובה) כלפי הנתבע 3 אשר לצורך כיסוי החוב, במאות רבות של הזדמנויות החל מיום 1.1.10 ועד לחודש יוני 2011 הנפיק הנתבע 3 חשבוניות כוזבות לתנובה באופן הנחזה להיראות כאילו סיפקה הנתבעת 2 לתנובה שירותי התקנת ציוד ביודעו שאין הדבר נכון ובהסתמך על אותו מצב כוזב שילמה תנובה לנתבע 3 באמצעות הנתבעת 2, תמורת החשבוניות הפיקטיביות סכום כולל של כמיליון ₪.

בהתאם, הורשע הנתבע 3 בעבירות של קבלת דבר בתחבולה וכך גם רישום כוזב במסמכי תאגיד.

4.בכל הקשור לשאלת הוכחת הנזק הפנו התובעות לחוות דעתו של רו"ח ירון רומנו, מומחה מטעמן אשר התבקש לחוות דעתו המקצועית בקשר להיקף הנזקים שנגרמו לתובעות כתוצאה מהמפורט לעיל.