ת"א 23455-01-13 ממן ואח' נ' קרסו מוטורס בע"מ ואח'

לפני תביעה כספית בגין נזקי רכוש.

התובע 1 הוא בעלים מחזיק ונהג הרכב נשוא התובענה מסוג אינפיניטי סדאן מ.ר 7263772

(להלן :"הרכב") ואילו התובעת 2 היא חברה בע"מ אשר נשאה בעלויות התובע 1 ובעלויות תיקון הרכב. הנתבעת 1 היא אשר מכרה את הרכב לתובע 1 ביום 18/7/11 וכמפורט בכתב האחריות, אחראית למשך 3 שנים או 100,000 קילומטר לכל ליקוי קלקול תקלה פגם או כשל טכני אשר יתגלו ברכב. הנתבעת 2 היא חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בזמנים הרלבנטיים לתובענה זו בפוליסת ביטוח ונזקי צד ג' בהתאם לפוליסה מספר 04-33-538706-11-5. לטענת התובעים ביום 16/10/12 נסע התובע 1 ברכב בעיר עפולה וכאשר חלף ברכב מעל גבשושית נפתח לפתע מכסה המנוע (להלן: "האירוע" או "התאונה"). התובע 1 עצר בצד הדרך, יצר קשר עם מרכז השירות של הנתבעת 1 והונחה לגרור את הרכב למוסך "קרסו" בראשון לציון וכך עשה. התובעים טוענים כי הרכב עבר טיפול שגרתי כשבוע לפני האירוע. התובעים טוענים כי הנתבעת 1 לאחר בדיקת הרכב הודיעה לתובע 1 כי מערכת הנפצים ("POP UP ENGINE HOOD") המותקנת ברכב הופעלה ומשכך נפתח מכסה המנוע וכי תכליתה של מערכת זו היא למזער נזק של פגיעת הפגוש הקדמי בהולך רגל בזמן תאונה. הנתבעת 1 סירבה לתקן את הנזק אשר נאמד על ידי שמאי מטעמה בסך של 40,674 ₪ וטענה כי הרכב עבר "אירוע תאונתי" אשר אינו באחריותה. התובעים טוענים כי נערכה פניה מטעמם באמצעות סוכן הביטוח לנתבעת 2, אך שמאי מטעמה אשר בדק את הרכב, לא מצא בו נזק תאונתי. הנתבעת 2 סירבה איפוא לכסות את עלות תיקון הרכב אשר נאמדה בידי שמאי מטעמה בסך של 40,574 ₪. לטענת התובעים, לאחר דין ודברים עם הנתבעות אשר לא הועיל, נשאה התובעת 2 בעלויות תיקון הרכב אצל הנתבעת 1. התובעים טוענים כי על אף שלאחר פגישה בין שמאי הנתבעות והתובע 1, טען המנהל הטכני של הנתבעת 1 באזני התובע 1 כי השתנתה עמדתו, סירבה הנתבעת 1 ליטול אחריות על נזקי התובעים. התובעים טוענים כי הנזק אשר נגרם להם מסתכם בעלות תיקון הרכב בסך 32,937 ₪, נסיעות במוניות, 14,450 ₪ ונזק לא ממוני בסך 50,000 ₪. התובעים טוענים כי אם מדובר בכשל במערכות הרכב, אזי האחריות לנזקיהם היא על הנתבעת 1 בהתאם לכתב האחריות. באם מדובר באירוע תאונתי, טוענים התובעים כי האחריות היא על הנתבעת 2 מכוחה של פוליסת הביטוח אשר הייתה בתוקפה בזמנים הרלבנטיים. מכאן תביעת התובעים אשר לפני.

הנתבעת 1 טענה כי ברכב לא נפל כל פגם או ליקוי ואכן במסגרת רכישת הרכב נמסרה לתובעים תעודת אחריות במסגרתה התחייבה הנתבעת 1 לתקן כל תקלה שמקורה בפגם ביצור או הרכבה לקויה. אלא שלטענת הנתבעת 1 הפעלת מערכת הנפצים עקב נסיעה על גבשושית לא נבעה מתקלה או ליקוי מיכני. לטענת הנתבעת 1 נבעה הפעלת מערכת הנפצים עקב פגיעה ברכב או פגיעה חיצונית של הרכב באירוע תאונתי בו ניזוק החלק התחתון והקדמי של הרכב ומשכך אין תחולה לתעודת האחריות ועל התובעים להפנות תביעתם אל המבטחת – הנתבעת 2. לטענת הנתבעת 2 בעת פניית התובע 1 למחלקת השירות שלה, לא טען התובע 1 כי עלה על גבשושית אלא כי בעל חיים הסתובב בכביש בסמוך לרכב והרכב הגיע בגרירה לאחר תאונה. עוד טענה הנתבעת 1 כי ברכב נראו פגיעות פח מאירועים קודמים, דבר אשר יש בו כדי ללמד על נהיגה בלתי זהירה וכי בבדיקת השמאי מטעמה נמצא נזק מעיכה בלוחית הרישוי הקדמית, שפשוף בחלק התחתון השמאלי של הפגוש הקדמי וגלגל קדמי שמאלי חילופי ולא מקורי של הרכב. פגיעות אלו גרמו, לטענת הנתבעת 1 להפעלת מערכת הנפצים ופתיחת מכסה המנוע של הרכב. הנתבעת 1 טוענת כי בשל חוסר שיתוף הפעולה של התובע 1 היה לה קושי לטפל בעניינו ולחלופין טענה הנתבעת 1 כי מוכחש הנזק הנטען בכתב התביעה על כלל ראשיו וכן מוכחש אף גובה הנזק. משכך, עתרה הנתבעת 1 לדחיית התביעה כנגדה.

הנתבעת 2 טענה כי התובע 1 טען כי אין מדובר באירוע תאונתי והוא אף לא דיווח על התרחשות תאונה כלשהי ומשכך אין חברת הביטוח אחראית בנזקיו. לחלופין טענה הנתבעת 2 כי ככל שתחויב יש להפחית את סכום ההשתתפות העצמית הנקוב בפוליסה ואין לזכות את התובע בגין רכיב המע"מ עליו כבר הזדכו התובעים. הנתבעת 2 עתרה איפוא אף היא לדחיית התביעה כנגדה.

דיון :

אירוע התאונה

התובעים תיארו בכתב התביעה את אירוע התאונה כפתיחת מכסה המנוע של הרכב נשוא התובענה, ללא כל סיבה הנראית לעין בעת שהרכב עלה על גבשושית. עוד טוענים התובעים בכתב התביעה כי התובע 1 אשר נבהל עד מאד מפתיחתו הפתאומית של מכסה המנוע, עצר את הרכב בצד הדרך והתקשר אל מרכז השירות של הנתבעת 1, הונחה לגרור את הרכב למוסך "קרסו" בראשון לציון ואכן כך עשה.

בעדותו בתצהיר (ת/6) לבית המשפט העיד התובע 1 כי נסע ברכבו בעיר עפולה, בעת שעלה על גבשושית, שמע לפתע "בום" ונפתח מכסה המנוע ברכב. התובע 1 העיד כי עצר מידית את הרכב בצד הכביש והתקשר למרכז שירות הלקוחות של הנתבעת 1. התובע 1 העיד עוד כי היה נסער מאד וכי נציג הנתבעת 1 שאל אותו אם פגע במשהו והוא ענה בלשון סרקסטית כי פגע בחתול. לאחר מכן, הנחה נציג הנתבעת 1 את התובע 1 לגרור את הרכב אל מוסך קרסו בראשון לציון.

בחקירתו הנגדית נשאל התובע 1 האם שמע את המכה אשר ספג הרכב והוא השיב "לא נכון, שמעתי בום, שמעתי רעש" (ראה עמ' 17 שורות 20-21 לפרוטוקול). כאשר נשאל התובע 1 מדוע אמר לנציג הנתבעת 1 טלפונית כי פגע בחתול בכביש ולא סיפר כי עלה על גבשושית, עלה כי הנתבעת 1 אשר לטענתה הקליטה את השיחה עם התובע 1, לא הביאה לעדות את מבצע ההקלטה ולפיכך לא ניתן היה להגיש ולבחון את תמליל ההקלטה שכן הצדדים עצמם התנגדו להגשת מסמכים שלא מידי עורכם. טענת הנתבעת 1 בעניין זה, נותרה איפוא בלא ראיה תומכת. התובע 1 העיד מפורשות כי לא פגע באמצעות רכבו בכל חפץ שהוא או באדם או בקיר או במדרכה או בכל עצם שהוא ביום האירוע נשוא התובענה. הוא הוסיף והעיד כי לא מצא ברכבו, פרט למכסה המנוע אשר התרומם שום פגיעה (ראה עמ' 20 שורות 7-11 לפרוטוקול).

סוכן הביטוח אלדד גורלניק העיד כי קיבל מהתובע 1 שיחה טלפונית בעודו בחו"ל ובה בישר לו התובע 1 כי הוא נמצא במוסך אינפיניטי היות ושישה או שבעה ימים לפני כן, עלה על גבשושית שמע מכה חזקה ואז נפתח מכסה המנוע, בסיום הירידה (ראה עמ' 11 שורות 21-23 לפרוטוקול).