ת"א 23133-06-14 ששון נ' וולפרט ואח'

1.בהחלטה מיום 4.1.15 התבקשו הצדדים להגיש עמדתם בשאלת הסמכות העניינית של בית המשפט.

הנתבעים הגישו את עמדותיהם (שחלק מהן הובע עוד בכתב הגנה) כי הסמכות העניינית לדון בהליך נתונה למחלקה הכלכלית של בית המשפט (וזאת, אם בכלל, שכן בכתבי ההגנה עולות גם טענות בענין סמכות בינלאומית). התובע סבור כי הסמכות אינה נתונה למחלקה הכלכלית.

2.שאלות של סמכות עניינית נבחנות על רקע טיעוני התובענה נשוא שאלת הסמכות. כך נפסק גם לגבי המחלקה הכלכלית - "כדי לבחון את שאלת סמכות[ו] העניינית של המחלקה הכלכלית, על בית המשפט לבחון את העובדות כפי שטוענת להן [התובעת] ב[תובענה]" (ה"פ 21643-01-11 (מחוזי ת"א) עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' הראל (4.5.11), כב' השופטת רונן).

התובענה

3.לפי כתב התביעה, התובע הוא בעל מניות בחברת Swiftstake Technologies S.A (להלן: "חברת ST" או "החברה"). החברה רשומה בלוקסמבורג (לשיטת התובע – לצרכי מס בלבד).

הנתבעים 1 ו-2 הינם או היו בתקופות רלוונטיות, דירקטורים בחברת ST .

הנתבע 3 הינו או היה בתקופות רלוונטיות בעל מניות וכן דירקטור בחברת ST.

הנתבעת 4 (להלן: "אודיסי") היא חברה ישראלית אשר התייחסות אליה שלובה בטענות התביעה. הנתבע 3 הוא או היה דירקטור ובעל מניות באודיסי.

4.בכתב התביעה טוען התובע, בין השאר, כי הנתבעים 1 עד 3 שימשו בפועל כנושאי משרה באודיסי בנוסף להיותם נושאי משרה בחברת ST, פעלו תוך ניגוד עניינים ברור והעדפת טובתה של אודיסי על פני טובת ST והמשקיעים בה, לרבות התובע, וכי כספי חברת ST נוצלו למעשה להשאת ערכה של חברת אודיסי, על חשבון ST.

5.במסגרת כתב התביעה מתאר התובע, בין השאר, את השתלשלות העניינים אשר שכנעה אותו להשקיע בחברה ולחתום על הסכם רכישת מניות (מיום 26.3.10) וכן הסכם השקעה נוסף (מיום 30.6.11) וההתרחשויות לאחר מכן, מנקודת ראותו.