אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דגן ואח' נ' א.ב.ד מבנים ניידים בע"מ

דגן ואח' נ' א.ב.ד מבנים ניידים בע"מ

תאריך פרסום : 02/11/2023 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום חיפה
20920-09-19
18/09/2023
בפני סגן הנשיאה:
אבישי רובס

- נגד -
תובעים:
1. דוד דגן
2. תמי דגן

נתבעת:
א.ב.ד מבנים ניידים בע"מ
פסק דין
 

 

1.התובעים הגישו תביעה בגין ליקויי בניה בביתם, שנבנה על ידי הנתבעת בשיטת בניה קלה, לפי הסכם שנכרת בין הצדדים במהלך חודש ספטמבר 2023.

 

2.התובעים טענו, כי הנתבעת הפרה את ההסכם, אחרה במסירת הדירה לידיהם, בנתה את הדירה באופן שאינו תואם את אזור מגוריהם, ללא בידוד כנדרש, בניגוד לתקנים ולתקנות התכנון והבניה. לטענתם, נמצאו בדירה ליקויים מהותיים ובפרט - בגג המבנה, שאינו מותאם לאזור המגורים, לאקלים וכמות המשקעים באזור, דבר שגרם לחדירת מים לדירה. עוד נטען, כי חלק מתקרת המבנה שקעה.

 

לפי חוות דעת המהנדס יוסף פישר, המומחה מטעם התובעים, לא ניתן לתקן את גג המבנה ויש להחליפו. למרות זאת, הנתבעת לא הכירה באחריותה לנזקים ולא הציעה פיצוי בערך ריאלי. התובעים טענו כי התלוננו פעמים רבות בפני הנתבעת על הצורך בתיקונים נוספים, כתוצאה מחדירת מים למבנה דרך הגג, אך הנתבעת לא עשתה דבר.

 

בנסיבות אלה, כך נטען, לא נותרה בידי התובעים ברירה ובקיץ 2018 החליפו את כל הגג המבנה, על חשבונם, בעלות של 134,238 ₪ (העתק ההזמנות החשבוניות בגין תיקון הגג צורפו כנספח ה' לכתב התביעה). התובעים פנו לחברת אשל פרויקטים וקיבלו הצעה לתיקון הנזקים הנוספים בדירה, בעלות של 303,238 ₪. בנוסף, דרשו התובעים פיצוי בסך של 54,000 ₪ בגין עוגמת נפש והעמידו את כלל נזקיהם על סך של 492,204 ₪.

 

3.הנתבעת כפרה בכתב ההגנה בטענות התובעים וטענה, שהתביעה היא דוגמה לשימוש לרעה בהליכי משפט, שכן ההיקף הכספי של ההתקשרות בין התובעים לנתבעת עמד על סך של 358,340 ₪, בעוד שהתביעה עומדת על סך 492,204 ₪.

 

הנתבעת העלתה שתי טענות מקדמיות. הראשונה - תקופת האחריות לפי הזמנת העבודה החתומה עמדה על 24 חודשים מיום מסירת המבנה. התביעה הוגשה באיחור רב, לאחר 5 שנים בהם התגוררו התובעים בדירה וכ - 3 שנים לאחר תום תקופת האחריות. השניה - התובעים השתהו שיהוי ניכר בהגשת התביעה ולאור המצג, לפיו אין בדעתם לתבוע אותה, לא שמרה הנתבעת על מסמכים והדבר גרם לה נזק ראייתי ממשי. הנתבעת הוסיפה, כי תיקון הגג הרע את מצבה באופן קיצוני, שכן נקבעו עובדות בשטח, המונעות ממנה לברר אם היה צורך בהחלפת הגג.

 

4.לגופו של עניין טענה הנתבעת, כי הצעתה המקורית לתובעים עמדה על סך של 464,650 ₪ ומע"מ וכללה גם בניית יסודות וממ"ד. התובעים ביקשו לחסוך בעלויות ובחרו לבצע בעצמם ועל אחריותם את יציקת היסודות ובניית הממ"ד, וכל הקשור אליו. לפיכך, ההצעה הופחתה והועמדה על סך של 358,340 ₪ ומע"מ. הנתבעת הוסיפה, שלא ביצעה עבור התובעים עבודות נגרות, אלומיניום, מטבח, התקנת ארובה, חיבור לתשתיות או איטום בין הממ"ד ליתר המבנה.

 

הנתבעת טענה, כי טרם תחילת עבודות הבניה הוצעו לתובעים שתי חלופות לקירוי הגג - חלופה זולה של גג בנוי מפח אסכורית וחלופה יקרה יותר של גג רעפים. התובעים בחרו בחלופה הזולה, על מנת לחסוך בעלויות. לגישת הנתבעת, החלטת התובעים להחליף את הגג לא נבעה מליקוי כלשהו בגג, אלא מכוונה לשדרג את גג המבנה ולהחליפו בגג רעפים, כפי שהומלץ להם בתחילה על ידי מנהל הפרויקט מטעמה.

 

נטען, כי לאחר ביצוע ההזמנה הגישו התובעים את תוכניות המבנה, באמצעות אדריכל ומהנדס מטעמם, לאישור הועדה המקומית לתכנון ובניה וקיבלו היתר בניה כחוק, ובכלל זה אישור לבניית גג האסכורית. לטענת הנתבעת, לא נפל פגם כלשהו בתכנון גג המבנה, והראיה לכך היא אישור אדריכל ומהנדס מטעם התובעים והוועדה לתכנון הבניה. לחילופין, טענה הנתבעת, כי מאחר וכל פרט שקשור למבנה ולגג נבדק על ידי האדריכל והמהנדס מטעם התובעים, יש לייחס להם אשם תורם בגין הליקויים הנטענים בגג המבנה.

 

הנתבעת הוסיפה, כי במהלך תקופת האחריות תיקנה כל ליקוי עליו הצביעו התובעים, לשביעות רצונם המלאה. היא ציינה, כי התובעים עצמם אשרו בכתב התביעה שהנתבעת תקנה את הליקויים בתוך תקופת האחריות ולאחריה. הנתבעת הדגישה, שטיפלה גם בפניות שלא היו באחריותה, כגון איטום סביב ארובת התנור שבנו התובעים או בתפר שבין הממ"ד למבנה.

 

אשר לאיחור במסירת הדירה, טענה הנתבעת כי תכנון המבנה ואישורו בוועדה המקומית ארכו כ - 9 חודשים והיא זו שניסתה להאיץ בתובעים לקדם את הבניה. בנוסף, גם בעלי מקצוע אחרים מטעם התובעים (כגון עבודות חימום תת רצפתי) גרמו לעיכובים נוספים.

 

הנתבעת, כפרה בחוות הדעת מומחה התובעים ועתרה לדחות את התביעה נגדה.

 

5.ביום 12.8.2020 הוגשה חוות דעת מומחה מטעם הנתבעת, לפיה לא אותרו ליקויים של ממש במבנה, למעט פגמים אזוטריים (השלמת רובה, סגירת ברגים ופגם קוסמטי במבואת הכניסה לממ"ד), בעלות זניחה של כ - 1,550 ₪.

 

6.הצדדים הגישו בקשה מוסכמת למנות מומחה מטעם בית המשפט, שיחווה דעתו בנוגע לליקויים הנטענים ועלות התיקון.

 

במהלך ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 16.9.2020 נשמעו טענות הצדדים בנוגע לגג המבנה. בהתאם להסכמת הצדדים הורתי בהחלטה מיום 24.9.2020 על מינוי המהנדס יוסי לזר, כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיבדוק את דירת התובעים ויחווה דעתו לעניין הליקויים בה.

 

ביום 27.12.2020 הגיש המומחה לזר את חוות דעתו הראשונה. על פי האמור בה, המבנה לא נבנה בהתאם לתקן הישראלי 2262 (2006) "בתי קבע מתועשים למגורים בית יחיד או טורי". המומחה עריך את עלות תיקון הליקויים שמצא בדירת התובעים בסך של 69,000 ₪, בתוספת פיקוח הנדסי בשיעור של 10% ומע"מ. המומחה לזר הבהיר, כי לצורך בחינת הטענה בדבר ליקוי ביציבות גג הפח המקורי, יש צורך בקבלת אישור המהנדס ארגוב, מתכנן הנתבעת, מלווה בחישובים סטטיים, המעידים שהגג שנבנה מתאים לעומסים שתוכננו, בשים לב לכך ששיפוע הגג הוקטן בעת הביצוע מ - 13.3% ל - 6%.

 

המהנדס לזר השאיר לשיקול דעת בית המשפט את השאלה, אם לחייב את הנתבעת בעלות בניית גג רעפים, בסך של 134,238 ₪ כדרישת התובעים או רק בביצוע התיקונים. עם זאת הבהיר, כי גג הרעפים החדש כולל קירוי מרפסת כניסה ומרפסת גן, עם תקרה דקורטיבית, שלא נכללו במסגרת העבודה המקורית של הנתבעת, ובנייתו משדרגת את רמת הגימור של הבית, מעבר למתן פתרון לבעיות איטום ורעש מגג הפח.

 

הנתבעת המציאה למומחה לזר את החישובים הסטטיים הנדרשים והמומחה השיב לשאלות הבהרה.

 

7.במהלך ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 12.5.2021, נשמעו טענות הצדדים בנוגע לקונסטרוקציה הנושאת של תקרת הגבס, והוסכם כי המומחה לזר יבדוק האם היא מתאימה לחישובי המתכנן, קרי - האם הבניה בפועל נעשתה בהתאם לתוכנית הקונסטרוקציה שהוגשה כחלק ממסמכי היתר הבניה. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה.

 

8.ביום 26.7.2021 הגיש המומחה לזר חוות דעת שניה, לאחר פתיחת תקרת הגבס בשני מקומות (במטבח ובאזור הארובה), בהם נראו סדקים סביב לוחות הגבס. לפי ממצאי הבדיקה, הקונסטרוקציה אינה מתאימה למידות והמרחקים בת"י 1924 (2011) "מחיצות, חיפויים ותקרות תותב לא פריקות מלוחות גבס". המומחה לזר ציין, שסביר להניח שהשקיעה והסדקים שנצפו נובעים מהמידות והמרחקים בין האגדים, שאינם עומדים בדרישות התקן.

 

9.במהלך ישיבת קדם המשפט מיום 10.10.2021 הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו יחקר מומחה בית המשפט ולאחר מכן יסכמו הצדדים טענותיהם.

 

10.ביום 27.3.2022 נחקר המומחה לזר על ידי הצדדים. בסיום החקירה הוריתי למומחה להגיש חוות דעת משלימה, שתכלול תחשיב לתיקון הפגם בתקרת הגבס, על בסיס הצעת הנתבעת (חיזוק ותוספת רשת). לפי חוות הדעת המשלימה, שהוגשה ביום 24.4.2022 עלות התיקון המוצע היא בסך של 17,400 ₪ ומע"מ, לפי הנחת עבודה של 100 מ"ר שטח תקרה. בהמשך, השיב המומחה לשאלות הבהרה נוספות. לאחר הגשת התשובות לשאלות ההבהרה, נחקר המומחה פעם נוספת ביום 1.12.2022. הצדדים הגישו סיכומים בכתב ומכאן פסק הדין.

 

דיון והכרעה

 

11. הנתבעת חזרה בסיכומיה על הטענה, לפיה תקופת האחריות לעבודות שבצעה עמדה על 24 חודשים. הנתבעת לא הוסיפה דבר מעבר לכך וממילא, דין הטענה להידחות, משני טעמים. הראשון - כתב האחריות שמסרה הנתבעת לתובעים (מכתב מיום 28.10.2014, שצורף כחלק מנספח א' לכתב התביעה) עניינו אחריות למערכות חשמל, אינסטלציה, נזילות כתוצאה מגשם, נזקי הובלה ושנת בדק. כתב האחריות לא עוסק או מגביל באופן כלשהו טענות בעניין קונסטרוקציית התקרה או הגג, ורשלנות בתכנון או בביצוע. השני - הנתבעת לא חלקה על אחריותה לפי חוק המכר (דירות) התשל"ג - 1973. האמירה בכתב האחריות בדבר "שנת בדק" תומכת בכך. חוק המכר קוגנטי וסעיף 7א לחוק קובע כי "אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הקונה או קונה המשנה". הנתבעת אינה רשאית להתנות על הוראות החוק או לקצר את תקופות האחריות הקבועות בו, כפי שניסתה לעשות בכתב האחריות שמסרה. יתירה מזאת, בצד הוראות חוק המכר, עומדות לתובעים עילות רשלנות, מכח פקודת הנזיקין. אני דוחה, אפוא, טענה זו של הנתבעת.

 

12.הנתבעת חזרה, בחצי פה, על הטענה בדבר שיהוי בהגשת התביעה. אלא שלא נטען, וממילא לא הוכח נזק ראייתי שנגרם לה, כביכול. המילים "שיהוי ניכר" אינן נוסחת קסם. עיקרו של השיהוי הוא בנזק ראייתי שנגרם לנתבע, שנוכח חלוף הזמן לא שמר על ראיות ומשום כך נפגעה הגנתו. בהעדר נזק ראייתי, נשמט הבסיס תחת טענת השיהוי. הנתבעת לא טענה ולא הוכיחה שנגרם לה נזק ראייתי כלשהו מחמת שיהוי בהגשת התביעה ולכן, לא קיים בסיס לטענתה. אני דוחה את טענת הנתבעת בדבר שיהוי בהגשת התביעה.

 

13.בתביעת התובעים טענות בדבר שתי קבוצות ליקויים. הראשונה - ליקוים בגג המבנה, שהצריכו החלפתו בעלות של 144,238 ₪ (כולל תשלומים נלווים). השניה - ליקויים אחרים במבנה, שעלות תיקונם הוערכה בסך של 303,966 ₪.

 

המומחה לזר קבע בחוות דעתו מיום 27.12.2020, כי המבנה שבנתה הנתבעת אינו עומד בת"י 2262 (2006) "בתי קבע מתועשים למגורים בית יחיד או טורי" ומצא ליקויים שונים בעבודות הבניה. המומחה העריך את עלות תיקון הליקויים בסך של 69,000 ₪, מתוכם סך של 50,000 ₪ בגין פירוק תקרת הדירה ובנייתה מחדש וסך של 12,700 ₪ מתייחס לתיקונים הנדרשים בגג האסכורית המקורי. היתרה, בסך של 7,300 ₪ מתייחסת לליקויים שונים אחרים במבנה (עיגון צינורות, תיקון גימור, תיקון חיפוי גבס בחלונות, תיקונים מקומיים במשקופים, תוספת גומי והתאמת דלת יציאה מחדר כביסה).

 

המהנדס לזר הוא מומחה מטעם מטעם בית המשפט, בהתאם לתקנה 88(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018. נפסק לא אחת, כי כמדיניות, יש לקבל חוות דעת המומחים של בית המשפט, למעט מקרים חריגים. בדרך כלל, מומחים אלה הם אובייקטיביים, ענייניים ונותנים תמונה הוגנת וסבירה, הן על הליקוי והן על שווי תיקונו. לפיכך, גם אם קיימים אי דיוקים או טעויות, יש לקבל את חוות הדעת ולאמצה (ראה בעניין זה ע"א 2934/94, 2980/94 סולל בונה נגד ארז איתן ואח' (2.9.1996) ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נגד מונטי רבי ואח' (31.12.1988), ת.א. (מחוזי-י-ם) 1760/96 אוטמזגין דוד נגד כדורי פיתוח עירוני בע"מ (31.7.2000). בכפוף להלכות אלה, אדון בהמשך בהשגות הצדדים על חוות הדעת.

 

בענייננו, הצדדים חלוקים בשני עניינים. האחד - הליקוי הנטען בתקרת הגבס של הדירה והשני - הליקוי בגג המבנה והשאלה, האם היה צורך בהחלפתו.

 

מנגד, הצדדים אינם חלוקים בנוגע ליתר הליקויים לפי חוות דעת המומחה לזר והערכותיו בדבר עלות תיקונם, בסך של 7,300 ₪, בצירוף מע"מ ופיקוח הנדסי. למעשה הצדדים כלל לא התייחסו לנושא בסיכומיהם. בנסיבות אלה, אני מאמץ את קביעות המומחה בחוות דעתו, בקשר לליקוים שאינם שנויים במחלוקת וקובע, כי על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 7,300 ₪ בתוספת פיקוח (10%) ומע"מ, וסה"כ - 9,395 ₪.

 

14.בתשובות לשאלות ההבהרה ששלחו התובעים למומחה, עמד המומחה על שני ליקויים נוספים. הראשון - סדק והתנפחות בחיבור בין קיר החוץ לממ"ד. עלות התיקון הוערכה בסך של 3,000 ₪. מדובר בליקוי שללא ספק באחריות הנתבעת ולכן, יהא עליה לפצות את התובעים בעלות התיקון הנדרש. השני - ליקויים בעבודות אלומיניום וחלונות (שאלות 14 ו - 15), שעלות תיקונם הוערכה בסך של 8,300 ₪. עם זאת, לא הוכח שהנתבעת אחראית לעבודות האלומיניום במבנה. לכן, אין מקום לפצות את התובעים בגין הליקויים בעבודות האלומיניום.

 

סיכומה של נקודה זו, אני קובע כי על הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 3,000 ₪, בתוספת פיקוח (10%) ומע"מ, בגין הסדק בחיבור בין המבנה לממ"ד.

 

תקרת הגבס בדירת התובעים

 

15.בכתב התביעה טענו התובעים, כי נאלצו להחליף את גג המבנה כולו עקב ליקויים שנתגלו בו, לרבות נזילות שפגעו בתקרת הגבס. הנתבעת טענה, כי התובעים לא הבחינו בכתב התביעה ובסיכומיהם בין גג הרעפים לתקרה והוסיפה, כי הפגיעה בתקרת הגבס נגרמה במהלך עבודות התקנת גג הרעפים.

 

16.המהנדס פישר, מומחה התובעים, טען בסעיף 2.1 בחוות דעתו, כי "גג המבנה איננו תקין לחלוטין. לא ניתן לתיקון ונדרש להחלפה לגג שונה עם שיפועי גג גדולים יותר ומרזבים חיצוניים. גג מסוג זה איננו מתאים לאזור האקלימי בו נבנה הבית. הייתי ממליץ במקרה זה על גג רעפים ב 4 שיפועים שכולל את כל תחום כולל המרחב המוגן כאשר יבוצע עם בליטה של 60 ס"מ מעבר לקו הקיר וייסגר עם ארגזי רוח ומרזבים חיצוניים היקפיים.

 

בהמשך, התייחס המהנדס פישר בנפרד לתקרת הגבס של הדירה וקבע בסעיף 2.2 לחוות הדעת, כי התקרה הפנימית באזור החלל הציבורי, הסלון נדרשת להחלפה כולל תיקון קונסטרוקציית התמיכה העליונה כך שתהיה מפולסת. ביתרת המבנה בכל מקום בו הייתה חדירת מים משמעותית יש להחליף את הגבס היות וברגע שספג רטיבות איננו ניתן לתיקון ונידרש להחלפה"..

 

המהנדס מטעם התובעים הבחין, אפוא, בין תיקון גג האסכורית לבין הפגמים שבתקרת הגבס, עקב חדירת מים וליקוי בקונסטרוקציית התמיכה של התקרה. אעיר, כי מומחה התובעים מצא שקיימים פגמים בתקרת הגבס, כתוצאה מרטיבות, המצריכים החלפת התקרה בחלל הציבורי, אך לא בחדרים, חדרי הרחצה או הממ"ד.

 

בנוסף, המומחה לזר בדק את קונסטרוקציית התקרה, בהסכמת הצדדים (ראה פרוטוקול ישיבה מיום 12.5.2021). לא ניתן להתעלם מממצאיו בנוגע לקונסטרוקציית התקרה ולוחות הגבס.

 

17.תקרת הדירה בנויה מקונסטרוקציית מתכת, עליה הורכבו לוחות גבס. בסעיף 6.9 בחוות הדעת הראשונה מיום 27.12.2020 קבע המומחה לזר, כי בתקרת הסלון, המטבח ומבואת החדרים, נראו סדקים נימיים בתפרי החיבורים של לוחות הגבס. בנוסף, נמצאה גליות בתקרת הגבס בסלון.

 

בהמשך, קבע המומחה כי על פי תכניות הקונסטרוקציה, המרחק בין הקורות הנושאות הוא 1200 מ"מ ומסגרות התקרה בוצעו בכיוון אחד בלבד, כשהן מחוזקות אל האגדים. הוא טען, כי בהתאם לפרטי הביצוע של ת"י 1924 "מחיצות, חיפויים פנימיים ותקרות תותב לא פריקות מלוחות גבס" (להלן "התקן") התקרה צריכה להיות מעוגנת אל רשת פרופילים הבנויים שתי וערב (שני כיוונים נגדיים). המומחה קבע, כי תקרת הדירה בוצעה לא בהתאם להוראות התקן ויש לפרק אותה ולבנותה מחדש. המומחה עריך את עלות העבודה בסך של 50,000 ₪, בתוספת פיקוח ומע"מ.

 

18.בתשובותיו לשאלות ההבהרה של הנתבעת, אישר המומחה כי לפי סעיפים ה' ו - ז' לתקן, ניתן לבנות שלד תקרת גבס בתמיכה חד כיוונית ולא רק בצורת שתי וערב (תשובה מס' 3 מיום 25.1.2021). עם זאת, הבהיר כי בהתאם לסעיף 5.5 לתקן, בתקרה הבנויה בצורה חד כיוונית העובי המינימאלי של הפרופילים יהיה 6 מ"מ, בעוד שלפי תכניות הקונסטרוקציה שמסרה הנתבעת, עובי הפרופילים הנושאים הוא 2 מ"מ בלבד. המומחה עמד על כך שהתקרה אינה עומדת בהוראות התקן.

 

בהמשך, הבהיר המומחה, כי על מנת לקבוע אם התקרה נבנתה (בפועל) בהתאם להוראות התקן (בשים לב לאפשרות התקנת תמיכה חד כיוונית) נדרש לבדוק את מידות הפרופילים הנושאים את פרופילי האומגה של תקרת הגבס, המרחק בפועל בין האומגות התלויות ומידות פרופיל האומגה שבשימוש והאם הוא מתאים לשאת בעומסים מבלי לשקוע, כאשר המרחק בין האגדים הנושאים הוא 1200 מ"מ. בנוסף, קבע המומחה שיש לבדוק את החישובים הסטטיים התואמים את נתוני הפרופילים שהותקנו בפועל, לבדוק מה השקיעה המחושבת ואת מידת השינוי בה, לאור שינוי שיפוע האגדים.

 

19.במהלך הדיון שהתקיים ביום 12.5.2021 סוכם שהמומחה לזר יבדוק את הקונסטרוקציה של תקרת הגבס. הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה. המומחה לזר בדק, את קונסטרוקציית התקרה, בשני מקומות וקבע בחוות דעתו המשלימה, כי הקונסטרוקציה אינה מתאימה למידות והמרחקים הנדרשים לפי התקן. בהתאם לתקן, המרחק בין פרופילי האומגה לא יעלה על 406 מ"מ, בעוד שבקונסטרוקציית התקרה נמדד מרחק של 480 מ"מ בין הפרופילים. נמצא, שהמרחק הקיים בין הפרופילים גדול ב - 18% מהקבוע בתקן. בנוסף, לפי התקן המרחק בין החיבורים לא יעלה על 600 מ"מ, בעוד שבענייננו נמדד מרחק של 1180 מ"מ, העולה בהרבה על הקבוע בתקן. המומחה לזר הוסיף, כי סביר להניח שהשקיעה והסדקים שנצפו במטבח ובסלון נובעים מהמרחקים בין הפרופילים, שאינם עומדים בדרישות התקן.

 

20.המומחה נחקר על ידי הצדדים בישיבה שנערכה ביום 27.3.2022. במהלך החקירה, הבהיר המומחה כדלקמן:

 

א.אמנם, תתכן פגיעה נקודתית בתקרה כתוצאה מעבודות החלפת הגג. עם זאת, מדובר בבעיה גורפת בדירה, במספר אזורים ולכן, הטענה אינה סבירה (עמ' 4, שורות 7 - 32 לפרוטוקול מיום 27.3.2022).

 

ב.הסדיקה הנימית בתקרה לא נובעת מחדירת מים או רטיבות וקיימת גם באזורים יבשים. המומחה הסיק, כי העומס הנוסף שנוצר כתוצאה מהרטיבות אינו המקור לסדיקה בתקרה (עמ' 21, שורות 9 - 16 לפרוטוקול מיום 27.3.2022).

 

ג.התקרה אינה עומדת בהוראות התקן והנתונים שהציג מהנדס הנתבעת בעייתיים מבחינת מידות (עמ' 5, שורות 19 - 29 ועמ' 21, שורות 17 - 21 לפרוטוקול מיום 27.3.2022). עם זאת, ציין המומחה כי ככל שיתקבלו חישובים סטטיים לגבי המידות בפועל (כפי שנמדדו בחוות הדעת המשלימה), המעידים כי התקרה יכולה לשאת את העומסים הנדרשים, בשים לב לשקיעה המחושבת, ניתן לומר שהתקרה נבנתה כנדרש, גם אם לא לפי הוראות התקן.

 

ד.אין מניעה לבדוק את אפשרות חיזוק התקרה, בכפוף למידת הנגישות אליה (עמ' 15, שורות 8 - 13 לפרוטוקול מיום 27.3.2022), ולשקול זאת כחלופה, ככל שעלות העבודות נמוכה מזו שהוצעה בחוות הדעת.

 

21.כפי שעולה מחוות הדעת השניה של המומחה לזר וחקירתו בבית המשפט, לא סביר שתקרת הגבס נפגעה במהלך עבודות להתקנת גג הרעפים, כטענת הנתבעת. המקור לסדיקה הנימית ולגליות בתקרה הוא תכנון לקוי של קונסטרוקציית התקרה, שאינו עומד בהוראות התקן. יחד עם זאת, הנתבעת ביקשה לברר אם ניתן לתקן את קונסטרוקציית התקרה, על ידי חיזוקה באמצעות השלמת תמיכות ורשת (לסגירת הסדיקה הקיימת), בעלות נמוכה יותר. בשים לב לכך, הורתי למומחה לערוך תחשיב של תיקון הפגם בתקרה, באמצעות חיזוק הקונסטרוקציה ותיקון הסדקים ברשת.

 

22.לפי חוות הדעת המשלימה הנוספת מיום 24.4.2022, עלות תיקון התקרה באמצעות חיזוקים ורשת, עומדת על סך של 17,400 ₪ ומע"מ. החישוב נערך עבור תקרה בשטח של כ - 100 מ"ר והוחרגו ממנו שטחי חדרי שירות, רחצה וממ"ד.

 

23.בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 4.7.2022 הבהיר המומחה, כי הוספת חיזוקים תאפשר הקטנת העומסים מהפרופילים הקיימים ולכן, ניתן לצפות שתופעת הסדיקה תפתר (שאלה מס' 1). בנוסף, אישר המומחה שידרש פירוק של חלק מלוחות הגבס בתקרה, כדי לאפשר הכנסת החיזוקים (שאלה מס' 2).

 

24.ביום 1.12.2022 נחקר המומחה לזר פעם נוספת על חוות הדעת המשלימה. משנשאל האם ניתן מעשית לבצע את החיזוקים, כפי שהציעה הנתבעת, השיב כי העניין לא נבדק וייתכן שאכן אין גישה מהגג לתיקון התקרה. עם זאת, ניתן לפרק את לוחות הגבס עצמם, להוסיף פרופילים ולסגור את הקונסטרוקציה מחדש (עמ' 3, שורות 3 - 20 לפרוטוקול מיום 1.12.2022). עוד הבהיר המומחה, כי לקח בחשבון תיקון של כ - 40% משטח התקרה, באמצעות תיקונים מקומיים של הוספת פרופילים, והיתרה באמצעות סרט (עמ' 6, שורות 7 - 9 לפרוטוקול מיום 1.12.2022). יחד עם זאת, הדגיש המומחה שמדובר בתמחור של פיתרון שהציעה הנתבעת, הוא לא יכול היה לאשר שהפיתרון המוצע יצלח והדגיש, שאין בכך כדי לשנות את העובדה שהפרופילים שהותקנו בתקרה אינם עומדים בדרישות התקן (עמ' 7, שורות 32 - 39 ועמ' 8, שורות 13 - 18 לפרוטוקול מיום 1.12.2022).

 

המומחה נשאל מדוע לקח בחשבון שטח תקרה של 100 מ"ר בלבד, בעוד ששטח הבית הוא כ - 145 מ"ר. המומחה השיב, כי נטרל שטחי תקרת הממ"ד, אזור חדרי הרחצה והשירותים, והתייחס רק לסלון ולחדרי השינה, וכי החישוב על פי הגרמושקה (היתר הבניה) הגיע לכ - 100 מ"ר (עמ' 4, שורות 14 - 31 לפרוטוקול מיום 1.12.2022). הממ"ד לא נבנה על ידי הנתבעת והמפתחים בחדרי הרחצה צרים יותר ולא נמצאו סדקים בתקרות באותם אזורים (עמ' 5, שורות 4 - 24 לפרוטוקול מיום 1.12.2022). תשובת המומחה בנושא זה עולה בקנה אחד עם טענת התובעים בסעיף 11.1 לכתב התביעה, בדבר סדיקה ורטיבות במטבח, סלון ומבואת החדרים, והממצאים בחוות דעת המומחה מטעמם, שהתייחסה לפגיעה בתקרה בשטח המרכזי בלבד (ראה סעיפים 1.12 ו - 2.2 לחוות דעת המהנדס פישר).

 

25.שתי מסקנות מתבקשות מחוות דעת המומחה לזר וחקירותיו בבית המשפט. הראשונה - קונסטרוקציית התקרה בדירה נבנתה על ידי הנתבעת לא בהתאם להוראות התקן הרלוונטי. מאחר והאגדים בקונסטרוקציה מרוחקים אחד מהשני, נוצרו סדקים בחיבורי לוחות הגבס, שקיעה שלהם וגליות בתקרה. הסדיקה נובעת מהעדר חיזוק, תמיכה או עיגון מספיק בפרופילים. אדגיש, הגם שהנתבעת לא העלתה טענה כלשהי בנושא זה, כי גם אם מדובר בתקן שאינו מחייב, יש בו כדי להעיד על GOOD PRACTICE - כללי מקצוע טובים. מקום שקבלן סוטה מכללי מקצוע טובים, מוכרים ומקובלים, מהווה הדבר ליקוי גם אם אין תקן מחייב. קביעת תקן מסייעת בהסדרת אמות מידה אובייקטיביות, בנות מדידה, שהחריגה מהן תחייב את הקבלן בנזיקין או הפרת חוזה (ראה ע"א 608/87 נחושתן מעליות בע"מ נגד ד"ר שושני ואח' (24.11.1992)‏‏ - סעיף 14 לפסק הדין, ת.א. (מחוזי-חיפה) 934/85 ורדי ואח' נגד מליבו ישראל בע"מ (19.11.1992)‏‏ - סעיף 7 ב' לפסק הדין ות.א. (ת"א-יפו) 10197/05 דובב יוני נגד אחים שרבט חברה לבנין בע"מ (02.08.2007)‏‏). הנתבעת כשלה בבניית תקרת הגבס בצורה מקצועית, מיומנת וברמה סבירה.

 

השנייה - לא שוכנעתי שהפתרון המוצע על ידי הנתבעת מעשי וניתן לביצוע בשטח. אף המומחה הסתייג מהפיתרון המוצע ולא היה בטוח שיפתור את הבעיה בתקרת הדירה. מדובר בפיתרון מאולתר, בבחינת "פלסטר" למצב קיים, ולא שוכנעתי שיפתור את הבעיה העקרונית בבניית קונסטרוקציה לתקרה, בניגוד להוראות התקן, שאינה מתוכננת לשאת את משקל לוחות הגבס. אין מקום להתיר פיתרון מעין זה שהוצע על ידי הנתבעת, רק משום שעלויותיו נמוכות יותר ולהפוך את דירת התובעים לשדה ניסויים.

 

הנתבעת הפרה את התחייבה להתקין קונסטרוקציה תקינה, שתוכל לשאת את לוחות הגבס, ללא סדיקה, באופן מיומן וברמה סבירה. התובעים זכאים לתקרת גבס תקינה וראויה ולא ניתן להסתפק בפתרון חלקי, מאולתר.

 

אני מקבל, אפוא, את מסקנות המומחה לזר בעניין הליקוי בתקרת הגבס, כאמור בחוות דעתו הראשונה. לפיכך, על הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 50,000 ₪, בתוספת פיקוח הנדסי ומע"מ.

 

הליקויים בגג המקורי

 

26.התובעים טענו בכתב התביעה, כי במהלך קיץ 2018 נאלצו להחליף את גג המבנה עקב ליקויים שהתגלו בו, בעלות כוללת של 144,238 ₪. לטענתם, גג האסכורית אינו תקין ואינו מתאים לאזור האקלימי בו נבנה הבית. התובעים אישרו בסעיף 15 לכתב התביעה, כי שטח הגג החדש גדול משטח גג האסכורית שנבנה ולכן, יש להפחית מהתחשיב עלויות יחסיות בגין 20 מ"ר.

 

הנתבעת טענה, כי טרם תחילת עבודות הבניה הוצעו לתובעים שתי חלופות לקירוי הגג - חלופה זולה של גג בנוי מפח אסכורית וחלופה יקרה יותר של גג רעפים. התובעים בחרו בחלופה הזולה, על מנת לחסוך בעלויות. לגישת הנתבעת, החלטת התובעים להחליף את הגג לא נובעת מליקוי כלשהו בגג, אלא מכוונה לשדרג את גג המבנה ולהחליפו בגג רעפים. הנתבעת טענה, כי לא נפל פגם כלשהו בגג האסכורית שבנתה ואין מקום לחייבה לפצות את התובעים בגין החלפת הגג המקורי בגג רעפים.

 

27.טרם בניית הדירה הוצעו לתובעים שתי חלופות. הראשונה - גג אסכורית והשנייה - גג רעפים, שעלותו גבוהה בכ - 54,000 ₪. התובעים בחרו בקירוי בגג אסכורית. בנסיבות אלה, במידה וקיים ליקוי בקירוי האסכורית שנבנה, לכל היותר זכאים התובעים לפיצוי בגין עלות תיקון הליקויים. מנגד, הם אינם זכאים לפיצוי בגין החלפת גג האסכורית בגג רעפים חדש, שלא הוזמן מלכתחילה ולא שולמה תמורתו.

 

כפי שהבהיר המומחה לזר בחוות הדעת הראשונה, ואני מקבל את עמדתו בנושא זה, בניית גג רעפים, לרבות תוספת קירוי לשטח מרפסת כניסה ומרפסת גן, עם תקרה דקורטיבית, לא נכללה בעבודות שהתחייבה הנתבעת לבצע לפי ההסכם שנכרת בין הצדדים, ומשדרגת את רמת הגימור של הבית, מעבר לפתרון גרידא לליקוי בגג האסכורית. המומחה לזר הדגיש בחקירתו הנגדית, כי אין קשר בין החלפת גג האסכורית בגג חדש ובין בעיית האיטום - "לא. אין שום טעם בזה. אם עושים פתרון טוב, יש מלא גגות פח בסביבה של הישוב, שבו הם מתגוררים, שישנם גגות כאלה למכביר, והם לא מחדירים מים. אם עשו פתרון לא טוב, מתקנים את האופן שבו זה התבצע" (עמ' 24, שורות 25 - 31, ועמ' 25, שורות 1 - 8 לפרוטוקול מיום 27.3.2022).

 

הגג החדש שהותקן בדירת התובעים מהווה שדרוג של הגג המקורי ואין לראות בו משום החזרת המצב לקדמותו. אני קובע, אפוא, שהתובעים אינם זכאים לפיצוי בגין החלפת הגג.

 

28.מנגד, המומחה לזר מצא שקיימים ליקויים בגג האסכורית שבנתה הנתבעת. לפי סעיף 6.5 בחוות הדעת, יש בגג ליקויי איטום, שגרמו לחדירת מי גשם. המומחה קבע, כי ניתן היה לתקן את הליקוי באמצעות איטום בכל החפיות בסרט מסוג יריעה בוטילית פנטליק, המתאים לאיטום גגות. עלות עבודת תיקון הליקוי הוערכה בסך של 4,500 ₪.

 

לפי סעיף 6.7 בחוות הדעת, חלק מכיסוי הגג בוצע באופן לקוי, "שאינו מתאים לסגירה אטומה ואסתטית". המומחה קבע, כי היה על הנתבעת לבצע את הסגירה עם פח מכופף למידות עם פרטי ביצוע של הפלשונג המתאימים. המומחה העריך את עלות עבודות התיקון בנושא זה בסך של 7,200 ₪. ממצאי המומחה, מסקנותיו והערכותיו לא נסתרו במסגרת שאלות ההבהרה שנשלחו אליו ובחקירתו הנגדית.

 

29.אני מקבל את מסקנות המומחה וקובע, כי התקנת גג האסכורית בוצעה באופן לקוי, כאמור בסעיפים 6.5 ו - 6.7 לחוות הדעת המומחה. בהתאם לחוות הדעת, מוטל על הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 11,700 ₪, בתוספת פיקוח ומע"מ, בגין הליקויים בגג האסכורית.

 

סיכום ביניים בעניין עלות תיקון הליקויים בדירה

 

30.אני מאמץ את מסקנות המומחה לזר בנוגע לליקויים בדירת התובעים ועלות תיקונם, בתוספת הליקוי בגין סדק והתנפחות בחיבור בין קיר חוץ לממ"ד, בסך של 3,000 ₪ (לסכום זה יש להוסיף עלות פיקוח ומע"מ).

 

עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים מסתכמת לסך של 72,000 ₪, בתוספת פיקוח (10%) ומע"מ ובסה"כ - 92,664 ₪. סכום זה, בצירוף ריבית והצמדה מיום מתן חוות המומחה (27.12.2020) עומד כיום על סך של 106,760 ₪.

 

 

 

הנתבעת לא זכאית לתקן את הליקויים במבנה

 

31.הנתבעת לא עמדה בסיכומיה על זכותה לתקן את הליקויים בדירה, אלא עתרה לדחות את התביעה, למעט סך של 36,400 ₪ ומע"מ, על בסיס חוות דעתו המשלימה של המומחה לזר (סעיף 32 לסיכומים). גם התובעים אינם מעוניינים לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים במבנה. במצב דברים זה, תפצה הנתבעת את התובעים בגין עלות תיקון הליקויים שנמצאו בדירה.

 

עוגמת נפש

 

32.התובעים עתרו לפצותם בסך של 54,000 ₪ בגין עוגמת נפש. לפי התחשיב בכתב התביעה מדובר בסך של 1,000 ₪ לכל חודש מגורים בבית, וסה"כ - 54,000 ₪. התובעים טענו, כי נגרמה להם ולמשפחתם עוגמת נפש רבה ומשמעותית כתוצאה מהליקויים במבנה, ולאור העובדה שיאלצו לבצע בדירה תיקונים נוספים.

 

עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו של דבר על ידי המומחה לזר, לרבות אלו שאושרו על ידי כמפורט לעיל, נמוכה בשיעור ניכר מזו שנטענה על ידי התובעים. עם זאת, הליקויים אינם זניחים ויש בהם כדי להפחית את הנאת התובעים מהשימוש בדירה. בנוסף, יש לקחת בחשבון את אופי התיקונים הנדרשים (בפרט, החלפת תקרת הגבס והקונסטרוקציה), הזמן הנדרש לביצועם והטרחה הכרוכה בכך. בהתחשב בשיקולים שמניתי לעיל, אני פוסק לתובעים סך של 10,000 ₪, בגין עגמת נפש.

 

סיכום

 

33.סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים המפורטים להלן:

 

א.פיצוי בגין ליקויי בניה בסך של 106,760 ₪.

 

ב.פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 10,000 ₪.

 

ג.בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים, באמצעות ב"כ, מחצית מהוצאותיהם בגין אגרות התביעה, מלוא הוצאותיהם בגין חוות דעת המומחה מטעמם, חלקם בשכ"ט המומחה לזר (כנגד קבלות שתוצגנה לב"כ הנתבעת בתוך 7 ימים) וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

 

ד.הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים, שאחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

 

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לצדדים.

 

ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ד, 18 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.

 

תמונה 3

 

 

אבישי רובס, שופט - סגן נשיאה

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ