פלוני ואח' נ' אלמוני ואח'

תביעה כספית על סך 300,000 ₪ שעניינה תביעת דמי שכירות, פיצוי מוסכם ונזקים שנגרמו בגין הפרת חוזה ע"י הנתבעים ותביעה שכנגד על סך 81,280 ₪ בגין נזקים שנגרמו עקב הפרת החוזה ע"י התובעים.

רקע עובדתי:

1.התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") היא בעלת הזכויות בדירה בת 5 חדרים הנמצאת ברחוב X  (להלן: "הנכס"), התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע") הוא בעלה ומי שהוסמך מטעמה לטפל בענייני הנכס.

2.ביום 17.6.13 התקשרו התובע והנתבעים, הם התובעים שכנגד (להלן: "הנתבעים") בחוזה שכירות, לפיו שכרו הנתבעים את הנכס מהתובע.

3.כבר בראשית הדברים תובא ההתייחסות בחוזה השכירות למחלוקת העיקרית שהתגלעה מאוחר יותר בין הצדדים והיא היות הנכס כולל גינה:

במבוא לחוזה יש הצהרה כי "הנכס הוא דירת 5 חדרים הכוללת גינה".

בתנאים הנוספים שהוספו בסיום החוזה סוכם כי:

"הגינה תשוקם ותטופל ע"י השוכרים בתיאום עם המשכיר".

4.תקופת השכירות נקבעה לשנה – החל מיום 1.8.13 ועד ליום 31.7.14 בדמי שכירות בסך 6,000 ₪ לחודש. בנוסף, ניתנה לשוכרים אופציה להאריך את תקופת השכירות למשך שנה נוספת בכפוף לכך שיעמדו בתנאי החוזה ויודיעו חודשיים מראש ובכתב על ניצול האופציה.

5.במעמד החתימה על ההסכם מסרו הנתבעים 5 שיקים ע"ס 6,000 ₪ כ"א לתשלום דמי השכירות.

6.ביום 20.1.14 הודיעו הנתבעים לתובע כי בניגוד לאמור בחוזה ולמרות בקשות חוזרות ונשנות שלהם אין גינה בנכס ועל כן הם ישלמו את דמי השכירות בהתאם לשווי הנכס ללא גינה בסך 5,000 ₪ לחודש ובהפחתה רטרואקטיבית של שכר הדירה שכבר שולם (נספח ו' לתצהיר הנתבעים).