ת"א 19567-09-15

לפני בקשה לאפשר לתובע להגיש חוות דעת של מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט בהליך קודם על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 כראיה ללא צורך בזימונו לעדות בפני בית המשפט. לחילופין התבקש בית המשפט להביע את עמדתו האם על התובע לזמן את פרופ' וולפין לצורך הגש חוות דעתו. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

התובע נפגע בשתי תאונות דרכים ביום 17/10/2012 וביום 24/10/2012 הנמצאות באחריות הנתבעת. מטעם בית המשפט מונה פרופ' דוד אנג'ל כמומחה בתחום האורטופדי. התובע נפגע בשתי תאונות קודמות ובהליך משפטי קודם מונה פרופ' וולפין כמומחה מטעם בית המשפט. הצדדים הגיעו בשלב של קדם המשפט להסכמה לפיה ניתן להציג בפני פרופ' אנג'ל את חוות דעתו של פרופ' וולפין.

הנתבעת טוענת כי לא ניתן להציג בפני בית המשפט חוות דעת זולת חוות דעת של המומחה שמונה בהליך זה, שחוות דעתו היא הראיה הקבילה היחידה שניתן להגישה. לכן לא ניתן להגיש את חוות דעתו של פרופ' וולפין לאמיתות תוכנה. מה עוד ממצאי פרופ' וולפין אינם מהווים קביעה על פי דין.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה על חלקה הראשון. משהוסכם על ידי הצדדים כי ניתן להציג את חוות דעתו של פרופ' וולפין לפני פרופ' אנג'ל והלה התייחס אליה, העביר אותה בכור ביקורתו יש לאפשר לתובע להגישה כראיה ולו מהטעם שבית משפט אמור לבקר את פעולותיו של פרופ' אנג'ל במובן האם העריך נכון את משקלה של חוות דעת זו כאשר שיקלל והגיע למסקנה אליה הגיעה. להדגיש לא מבוקש להגיש את חוות הדעת כראיה עצמאית במנותק מקביעות המומחה פרופ' אנג'ל.

על מנת שניתן יהיה לבקר את חוות הדעת של פרופ' אנג'ל יהיה זה בלתי נמנע להתייחס לגוף חוות דעתו של פרופ' וולפין ולכן לטעון שלא ניתן להגיש את חוות הדעת לאמיתות תוכנה אינו מדויק ויעקר את קביעתיו של פרופ' אנג'ל מתוכן. נכון שאין לקבל את חוות דעתו של פרופ' וולפין כראה וקדש והמומחה אמור להפעיל שיקול דעת עצמאי האם לאמץ את ממצאיו ומסקנותיו במלואם או בחלקם או שמא לדחות אותם במלואם. כך גם אמור לנהוג בית המשפט כאשר הוא בוחן את שיקול דעתו של פרופ' אנג'ל שהפעיל כלפי חוות הדעת של פרופ' וולפין. לכן אני קובע שניתן לקבל את חוות דעתו של פרופ' וולפין כראיה קבילה. יחד עם זאת, שאלת המשקל היא שאלה שונה ובית משפט - לאחר חקירת פרופ' אנג'ל - יחליט האם לאמץ את המשקל שניתן לה המומחה מטעמו או שמא יעניק לה משקל אחר ככל שיטענו טענות מסוג זה.

להזכיר ברע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח בע"מ נ' סאלח, פ"ד נה(3) 97 דן בית משפט העליון בסוגיה האם ניתן להציג למומחה הנחקר בחקירה נגדית מעל דוכן העדים חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט שמונה בהליך אחר. בית משפט העליון ענה של שאלה זו בחיוב וקבע:

"שני המומחים לפסיכיאטריה נתנו חוות^-דעתם בשתי תביעות נפרדות, כאשר שניהם העריכו את נכותו הצמיתה של הנפגע כתוצאה מאותה תאונת דרכים. האחד העריך את נכותו ב^-10% והשני ב^-20%. הפער בין חוות^-הדעת של שני המומחים באותו תחום, הקובעים נכות בגין אותה תאונה, מצדיק בירור על^-ידי הצגה למומחה הנחקר את חוות^-הדעת של המומחה האחר, שהרי הנפגע אינו לוקה בנכות פסיכיאטרית שונה כתוצאה מאותה תאונה לפי סוג התביעה שהגיש. בהצגת חוות^-הדעת או שאלות על סמך חוות^-הדעת ומתוכה למומחה הנחקר יש כדי להביא להבהרה של נושא הנכות, כאשר המומחה הנחקר מעומת עם חוות^-דעתו של המומחה האחר באותו תחום ובקשר לנכות כתוצאה מאותה תאונה. יש לאפשר לבית^-המשפט לעמוד על הדברים לאשורם ולקבוע את דרגת הנכות שבסופו של דבר על בית^-המשפט לקבוע בצורה מושכלת.

כאן מן הראוי לציין כי הבקשה לא הייתה להגיש את חוות^-הדעת של המומחה האחר כראיה עצמאית, דבר שלא היה מקום לעשותו. הבקשה הייתה להציג את חוות^-הדעת או להציג מתוכה, ובהסתמך עליה, שאלות בנושא הרפואי העומד על הפרק למומחה הנחקר על^-מנת שהאחרון ייתן דעתו עליה ויבדוק את קביעתו הוא גם לאור הדברים האמורים בה." (ההדגשה שלי – א.כ.)

דברים אלו יפים לענייננו ועונים על השאלות והתהיות שהעלו הצדדים בבקשה ובתשובה לה.