ת"א 19187-03-12 JKV BETEILIGUNEGES GMBH ואח' נ' דביר ואח'

לפני בקשת מר רון ולדמן, הוא הנתבע שכנגד 5 בתביעה שכנגד על סך 80,000,000 ₪ אשר הוגשה, כנגדו וכנגד אחרים, על ידי המשיבות(הן התובעות שכנגד 4 ו – 5) וכן, ה"ה – עירא דביר, מיכאל בהגן וד"ר ניצן רבינוביץ. במסגרת הבקשה עותר המבקש לחיוב המשיבות בהפקדת ערובה להוצאותיו בגין התביעה שכנגד.

1. בפתח הדברים וטרם אפרוס החלטתי, הנני מוצאת לציין כי בתי המשפט, על ערכאותיהם השונות, נדרשו לסוגית הפקדת הערובה להוצאות מספר פעמים וזאת, באופן הדדי הן בתביעה והן בתביעה שכנגד.

2. במסגרת ההחלטות השונות- לרבות החלטה אשר ניתנה על ידי בבקשה נגדית שהוגשה לחיוב התובעת בתביעה העיקרית (JKV) אך ביום 24/9/17 – נסקרו על ידי בית המשפט הן העובדות הרלוונטיות לתביעות לפני והן ההתוויות הנורמטיביות אשר חלות במקרה של בקשה להפקדת ערובה להוצאות בכלל ומקום בו מדובר בתובעות שהן חברות בפרט. זאת ועוד, בהחלטותיו הנוגעות למשיבות נשוא הבקשה לפני, התייחס בית המשפט ליכולותיהן הכספיות של המשיבות, אותן יש לשקול במסגרת בקשה לחיוב בערובה להוצאות (לעניין זה ראו – החלטת בית המשפט המחוזי מיום 5/9/17 והחלטה בערעור על החלטה זו אשר נדונה בע"א 60605-09-14 מיום 10/3/12) וכן, לאפשרות להמיר העירבון הכספי, אשר נקבע כי על המשיבות להפקיד, בהתחייבות עצמית של אנשים פרטיים שהם שלושת התובעים האחרים בתביעה שכנגד(אשר נמנו לעיל) ובעל השליטה במשיבה 2 (ראו החלטת בית המשפט המחוזי מיום 25/10/16 והחלטת בית המשפט העליון ברע"א 9124/16 מיום 29/11/16.).

3. הנני רואה עין בעין עם החלטותיו הקודמות של בית משפט זה ועל אחת כמה וכמה של בית המשפט העליון – הן בכל הנוגע למסגרת הנורמטיבית הנוגעת לבקשה והן, בכל הנוגע לממצאיו וקביעותיו הלכאוריות, הנסבות על הוכחת יכולותיהן של המשיבות לעמוד בהפקדת ערובה להוצאות.

4. בכלל זה – ראשית- הנני מפנה להתוויות הנורמטיביות כפי שנסקרו על ידי בהחלטתי מיום 24/9/17 אשר הינן יפות גם לבקשה לפני ובכלל זה לנקודת המוצא ולפיה יש לחייב חברה בערובה לתשלום הוצאות, אלא אם תוכח על ידה אחת משתיים – יכולת כלכלית או נסיבות מיוחדות.

5. בכל הנוגע ליכולתן הכלכלית של המשיבות בבקשה לפני - הנני מסכימה עם קביעת בית המשפט המחוזי ובהתאם לה אישור רואה החשבון אשר צורף בתמיכה לטענותיהן של המשיבות הנוגעות ליכולתן הפיננסית לא די בו, הואיל והינו קצר ואינו מפרט את נכסי החברה ההופכים אותה לבעלת איתנות פיננסית. במאמר מוסגר אציין כי לתגובה לפני לא הוגש אישור רואה חשבון עדכני. יתרה מכך, הנני מוצאת להוסיף ולציין כי אישור רואה החשבון התייחס רק למשיבה 2 (התובעת שכנגד 5) ולא למשיבה 1. כן, הנני מסכימה עם הקביעות ולפיהן, לכאורה טענה ולפיה זכות הגישה לערכאות תחסם בפני המשיבות, ככל שתחויבנה בהפקדת ערובה להוצאות, עומדת בסתירה לטענותיהן בדבר איתנותן הפיננסית.