ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
19187-03-12
25/10/2016
|
בפני השופטת:
חנה פלינר
|
- נגד - |
מבקשים/התובעים שכנגד:
1. עירא דביר 2. מיכאל בהגן 3. ד"ר ניצן רבינוביץ 4. עירא דביר טק בע"מ 5. אבן גב בע"מ
עו"ד אלון פומרנץ ואח'
|
משיבה/הנתבעת שכנגד 1:
JKV BETEILIGUNEGES GMBH עו"ד שנהב קונפורטי רותם ושות'
|
החלטה |
1.בפני בקשה אשר הוגשה על ידי המבקשים, התובעים שכנגד, להמיר את הערובה אשר הושתה על החברות המבקשות מס' 4 ו-5, בסכום של 350,000 ₪, וזאת בהתחייבות עצמית של ארבעה יחידים וביניהם המבקשים 1-3 וכן אדם נוסף, מר שמחה פרלמן (להלן : "פרלמן"). להלן השתלשלות הדברים וטענות הצדדים, בתמצית.
2.בתיק זה הגישה המשיבה כתב תביעה ביום 12/3/12 כנגד המבקשים 1-4, על סכום של 10,000,000 ₪, לצורכי אגרה בלבד. התביעה נוגעת למעשים ומחדלים המיוחסים למבקשים עת שימושו כנושאי משרה ובעלי מניות בחברת מונלייט אלחוט בע"מ (בפירוק) (להלן: "החברה בפירוק"). בקצרה נטען כי המבקשים הפרו את החובות המוטלות עליהם, הובילו את החברה בפירוק לחדלות פירעון, וכך ירדה השקעת המשיבה בחברה שבפירוק לטימיון, השקעה בסכום של למעלה מ – 7 מיליון דולר ארה"ב.
3.ביום 27/2/14 הוגשה התביעה שכנגד על ידי המבקשים, וזאת כנגד המשיבה ו-7 נתבעים נוספים. כתב התביעה שכנגד עומד על 80,000,000 ₪, לצורכי אגרה. בכתב התביעה שכנגד נטען כי דווקא מעשי המשיבה והנתבעים האחרים הם שהובילו לקריסת החברה שבפירוק, אגב הסבת נזקים עצומים לתובעים שכנגד – הם המבקשים בבקשה שבפניי.
4.במסגרת התביעה שכנגד הגישה המשיבה בקשה לחייב את התובעים שכנגד, המבקשים בערובה להבטחת הוצאותיה (בקשה מס' 18). בקשה זו הועברה לטיפולי כרשמת, וביום 5/9/14 ניתנה החלטתי במסגרתי קיבלתי את הבקשה וחייבתי את המבקשים כולם בהפקדת מזומן או ערבות בנקאית על סך של 750,000 ₪.
5.על החלטתי הנ"ל הוגש ערעור שהתברר בפני כב' השופטת צ'רניאק. הערעור התקבל באופן חלקי כך שהחיוב שהוטל על המבקשים 1-3 בוטל כליל; ואילו החיוב אשר הוטל על המבקשות 4-5 צומצם לסך של 350,000 ₪. בכל הנוגע לחיוב זה נקבע בעמ' 4 לפסק הדין, שורות 2-5, כדלקמן: " לא מצאתי כי החלטת כב' הרשמת באשר ליכולת הכלכלית של החברות נושאת עימה פגם ממשי מהסוג הנדרש תיקון וככל שביקשו החברות להמיר את הערבון בהתחייבות עצמית של יחידים היה נדרש מהן לשכנע בדבר היכולת הכלכלית של המתחייבים ועדיין יש בידי החברות המערערות לעשות כן". (ההדגשה במקור). על המבקשים היה להפקיד את הערובה עד ליום 10/6/16; המבקשים ביקשו אורכה להפקדת הערובה ובסופו של יום הוגשה הבקשה שבפניי.
6.בבקשה נטען כי החלטת בית המשפט בערעור הותירה את האפשרות להמיר את הערובה, ולפיכך מוגשת הבקשה. יש לציין כי בכתבי טענות נוספים שהגישו המבקשים במסגרת בקשה זו טענו הם למעשה כי בית משפט של ערעור הנחה אותם להגיש את הבקשה. באשר לנימוקיה טוענים המבקשים כי בהתאם לחוק ולפסיקה הדרישה למתן "ערובה מספקת" של חברה אינה גוררת בהכרח חיוב בהפקדת מזומן או ערבות בנקאית, וניתן להסתפק גם במתן התחייבות עצמית של מנהלי החברה, בעלי השליטה או צד ג' – וראו רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פד"י מ"ד 647, 650. לשיטת המבקשים, הסמכות לקבוע מהי ערובה מספקת נתונה לבית משפט, בהתאם לנסיבות המקרה. בהקשר זה טוענים המבקשים כי גם אם נקבעה ערובה במזומן או בערבות בנקאית, בית משפט רשאי להורות על המרתה, וזאת כאשר בית המשפט סובר שלמתחייב בשם החברה יש יכולת כלכלית לעמוד בתשלום שהושת.
7.במקרה שלפנינו סוברים המבקשים כי יש להתחשב בכך שמדובר בתביעה שכנגד, וממילא יש מקום לברר את התשתית העובדתית במסגרת התביעה העיקרית; כי בהחלטות קודמות לא נדחתה הטענה שסיכויי התביעה שכנגד להתקבל גבוהים; כי ממילא התביעה שכנגד הוגשה גם על ידי יחידים, ואם תדחה התביעה שכנגד מן הסתם יושת חיוב ביחד ולחוד גם על החברות וגם על היחידים; כי לא נקבע שהיחידים הינם משוללי אמצעים.
8.בכל הנוגע ליכולת הכלכלית צירפו המבקשים 1-3 תצהירים וכן תצהיר מטעמו של פרלמן. כל אחד מהתצהירים נפתח בהצהרה שאין בכוונת המצהיר לחמוק מחיוב בהוצאות, ולאחר מכן ניתן פירוט נכסים אישי – אם נכסי מקרקעין (תוך ציון קיומן של משכנתאות ו/או הערות ו/או עיקולים על נכס זה, ובעלים נוספים); אם מניות בחברות, תוך ציון שיעור האחזקות; אם רכבים. כן יש התייחסות לגובה השכר וליתרת חשבון העובר ושב, באופן חלקי לחלק מהמתחייבים.
9.המשיבה הגישה את התנגדותה לבקשה. בכל הנוגע לטיעון המשפטי הפנתה המשיבה לת.א (ת"א) 13177-03-15 יוניון מוטורס בע"מ נ' יעקב יוסף ליבוביץ (14/6/15) [פורסם בנבו] (להלן : "עניין יוניון מוטורס"), הקובע כדלקמן: "בית משפט העליון סבר, כי המקרים שבהם יינתן פטור מהפקדת ערובה תוך הסתפקות בהתחייבות עצמית הם חריגים ( ר' בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (16.07.2009)):
"מתי אפוא יהיה מקום ליתן פטור מערבון, תוך הסתפקות בהתחייבות עצמית של בעל הדין לשאת בהוצאות שייפסקו לחובתו? נראה, כי כך יהיה במקרים חריגים ביותר, כאשר התקיימו לפחות שני תנאים: האחד, מדובר בגוף שאיתנותו הפיננסית נעלה מכל ספק. בגדר בחינת התקיימותו של תנאי זה, אין מקום לבדיקה פרטנית של מצבו הכלכלי של המערער. לשיטתי, הנכונות לראות התחייבות עצמית כמצדיקה פטור מהפקדת ערבון מוגבלת לגופים אשר חוסנם הכלכלי הוא בגדר 'ידיעה שיפוטית' או קרוב לכך. השני, כי הניסיון מלמד שמדובר בבעל דין אשר לא יערים קשיים כשיידרש לשלם את ההוצאות שבהן חויב. אין די בכך שבסופו של יום יש להניח שההוצאות תשולמנה, אלא יש להשתכנע גם כי הזוכה לא יידרש לכתת רגליו להוצאה לפועל או לבית המשפט על מנת לקבל את ההוצאות בהן זכה. גם לגבי תנאי זה".
10.המשיבה טענה כי במקרה שלפנינו אין מדובר במקרה חריג המצדיק את ההמרה המבוקשת, שכן היחידים – המתחייבים אינם בעלי איתנות פיננסית "נעלה מכל ספק" והם אינם מחזיקים בכספים נזילים. המשיבה טענה כי יש חשש סביר שהמשיבה תתקל בקשיים מקרה בו תדרש לגבות את הוצאותיה, וזאת בין היתר מכיוון שאחד המתחייבים (פרלמן) אינו בעל דין; שיתכן וכי על המתחייבים האחרים יוטלו הוצאות מכוח היותם בעלי דין; שמזה כשנתיים גוררים המבקשים רגליים ונוקטים בכל הליך אפשרי על מנת להימנע מההפקדה האמורה.