ת"א 19077-09-16

בפניי בקשה מטעם התובע להתיר לו להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר קבעה לתובע, בתחום האורתופדיה ובתחום הפסיכיאטריה נכות צמיתה בשיעור של 0% ולמנות שלושה מומחים מטעם בית המשפט, חלף קביעת הוועדה, בתחומים אורתופדיה, פסיכיאטריה ונוירולוגיה.

הבקשה מוגשת בהתאם לסעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן – חוק הפיצויים).

ביום 06.11.2009 נפגע התובע בתאונת דרכים במהלך נסיעה מביתו למקום עבודתו (להלן – התאונה).

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי מדרג ראשון, אשר בדקה את התובע ביום 27.04.10, קבעה לו נכות זמנית בשיעור של 10% מיום 12.12.09 ועד ליום 14.03.11 וכן "דרגת נכות" צמיתה, בתחום האורתופדיה, בשיעור של 0% (ראו סעיף 28 לפרוטוקול הועדה). כמו כן אימצה הוועדה את חוות דעתם של רופאים חיצוניים בתחום הפסיכיאטריה ונוירוכירורגיה שקבעו כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה.

התובע הגיש ערר לוועדה רפואית לעררים מדרג שני, אשר התכנסה ביום 01.08.10 וסיימה את הדיון, לנוכח בקשה להביא בפניה צילום עדכני של עמ"ש מותני. ביום 17.10.10 התכנסה בשנית ועדה רפואית לעררים, תוך שהוצג בפניה הצילום הרלוונטי וכן חוות דעת פרטית, מטעם התובע, בתחום האורתופדיה. הוועדה החליטה לדחות את הערר, ציינה שאין נכות הקשורה לתאונה וכן קבעה להותיר על כנה את החלטת הועדה מדרג ראשון.

קביעת הוועדה הרפואית לעררים, הינה קביעת נכות ע"פ דין.

למען שלמות התמונה יצויין כי התובע נבדק ע"י ועדות רפואיות נוספות מדרג ראשון ומדרג שני ואף הגיש על החלטות הוועדה מדרג שני ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע [22714-11-10] שנדחה. על החלטת בית הדין האזורי לעבודה הגיש התובע בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה [301118-06-11]. בבית הדין הארצי, הוצע מתווה לפיו עניינו של התובע ייבחן שוב בוועדות הרפואיות. בסופו של יום, ועדות רפואיות שהתכנסו לבחון שוב את מצבו של התובע, קבעו כי לא נותרה לו נכות צמיתה.

ראו לדוגמא החלטה נוספת של הוועדה הרפואית לעררים מיום 23.07.12, שם ציינה הוועדה בפרק 'סיכום ומסקנות', כי לאור החלטת ביהמ"ש הוועדה שמעה מחדש את התובע ועיינה במסמכים נוספים וציינה שאין בפניה נימוק לשינויים לכושר תפקודו של התובע וכי אחוזי הנכות – נשארים בעינם (0% נכות).