TURK INTERNATIONAL FUND ,LP נ' אינרוב בע"מ

טיעוני התובעת: 

1.התובעת הינה קרן השקעות שמקום מושבה בניו יורק ואשר מנוהלת על ידי חברה נוספת שאף מקום מושבה בניו יורק (הערת הח"מ: במקור, התובעות היו שתי קרנות, אולם לימים, בעקבות המחאת זכויות מהקרן השניה לראשונה, נמחקה הקרן השנייה בכתב התביעה המתוקן, ולפיכך אתייחס להלן לשתיהן כאחת).

הנתבעת היא חברה ישראלית העוסקת בייצור מערכות אלקטרו-מכניות ומתן שירותים נילווים.

בשנת 2007 ביקשה הנתבעת לגייס הון זר ולשם כך השלימה באמצעות חברת Inrob Tech Ltd., המאוגדת במדינת נבאדה ארה"ב (להלן: "הנערבת"), גיוס הון של 3 מיליון דולר. לחברה זו אין פעילות עיסקית אחרת מלבד אחזקותיה במניות הנתבעת.

במסגרת גיוס ההון הלוותה התובעת (כאמור, שתי הקרנות התובעות במקור הפכו בעקבות המחאת הזכויות, לצורך הדיון לאחת) לנערבת שתי הלוואות מובטחות בתנאים זהים האחת של 32,500$ והשנייה של 217,500$ (סה"כ הלוואה בסך של 250,000$), וקיבלה לידיה שתי איגרות חוב זהות למעט סכומן. כמו כן העמידה הנתבעת הסכם ערבות בלתי מוגבלת בסכום כבטוחה לטובת התובעת ושיעבדה את כל נכסיה כבטוחה לפירעון ההלוואות במסגרת הסכם שיעבוד צף אשר נרשם אצל רשם החברות בישראל.

באוקטובר 2007 עקב אי עמידת הנערבת בחלק מתנאי ההלוואות שונה בהסכמה שיעור הריבית של איגרת החוב והועמד על 18% שנתי במקום שיעורי הריבית הקודמים והודעה על התיקון הועברה לרשות ניירות הערך בארה"ב.

במחצית הראשונה של 2008 החלה הנערבת לסלק את ההלוואות לטובת התובעת (שולם במניות חלף מזומן), בסכום כולל של 102,582$) אולם ביולי 2008 חדלה הנערבת להעביר תשלומי סילוק, ובכך, לטענת התובעת, הפרה הפרה יסודית את תנאי איגרות החוב.

הפרה נוספת, טוענת התובעת, נעשתה בכך שהנערבת לא ייחדה ושמרה מכסה קצובה מהון המניות על מנת שתוכל להבטיח את סילוק ההלוואות לתובעת.

נסיונות התובעת לברר את סיבת ההפרות העלו חרס לטענתה, ונציגי הנערבת לא הודיעו לתובעת מהי הסיבה להפסקת תשלומי הסילוק – וזו הפרה בפני עצמה.

מאוחר יותר, התברר לתובעת, לטענתה, כי משרד עורכי הדין האמריקאי הרשום באיגרות החוב כמייצג את הנתבעת, חדל מלייצג אותה, ואף הוגדר כמחוק במרשם החברות במדינת רישומו (נבאדה). הודעה על כך לא נשלחה לתובעת, ואף זו לטענת התובעת, הפרה יסודית בפני עצמה.

התובעת הגיש תובענה למימוש השיעבוד כנגד הנתבעת, לבית משפט מחוזי מרכז, אך ההליך נמחק תוך הסכמה שהתובעת תוכל לנקוט בהליך אחר כנגד הנתבעת, לרבות מכוח הסכם הערבות.

מכאן, התביעה הנוכחית, שהינה מכוח הערבות עליה חתומה הנתבעת, ושסכומה נכון למועד הגשתה (בחודש מרץ 2012), היה סך של 1,415,639 ₪ (שווה ערך ל- 374,013 $ לפי שער יציג של 3.785 ₪ לדולר, השער היציג במועד הגשת התביעה דנן) בצירוף הפרשי הצמדה והריבית השנתית המוסכמת על הצדדים בשיעור של 18% מיום הגשת התביעה ואילך.

טיעוני הנתבעת:

2.הנתבעת הינה חברת הבת של חברת האם, המאוגדת בנבאדה ארה"ב, אשר לוותה את הכספים מהתובעת. לטענתה, התביעה שהוגשה כאן מטרתה לעקוף את בירור התביעה במקום הראוי ומול הצד הראוי משום שהנתבעת היא רק ערבה להלוואה ואינה החייבת, כל זאת כדי לנסות ולחמוק מטענות שיש לחברת האם (הנערבת) כלפי התובעת.

עילת התביעה היחידה שיכולה לעמוד לתובעת כנגד הנתבעת, לטענתה של זו, היא מכוח כתב הערבות עליה חתמה הנתבעת. הערבות ניתנה בצמוד להסכם ההלוואה שנחתם בין חברת האם לבין התובעת.

במסגרת כתב הערבות הסכימו הנתבעת ומחזיקי האג"ח על תניית שיפוט לפיה מחלוקת לפי ההסכם הראשון תידון על פי דיני מדינת ניו יורק.