ת"א 18327-12-15 איסכור מתכות ופלדות בע"מ נ' נבארי מתכות בע"מ ואח'

לפני בקשה לתיקון כתב הגנה וזאת בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"). הבקשה הוגשה לאחר הדיון, מיום 23.05.17 (להלן: "הדיון"), במהלכו קבעתי כי במסגרת כתב ההגנה לא נטענו טענות להטעיה ולהשגת דבר במרמה, בהתאם לנטען בתצהיר עדותו ראשית של הנתבע מיום 13.03.17 וכי המדובר בהרחבת חזית.

רקע

1. לפני תביעה כספית במסגרתה התובעת, שהינה חברה פרטית העוסקת בסחר ומכר של חומרי מתכת ופלדה, טענה כי נתבעים 2 ו- 3 הסכימו לערוב לכל חיובי נתבעת 1, כלפי התובעת וזאת מכוח ערבותם בכתב.

   ביום 07.11.16, בהתאם להודעת התובעת, עוכבו ההליכים נגד נתבעות 1 ו- 2.

2. בכתב ההגנה מטעם נתבע 3 (להלן: "הנתבע") נטען, כי לא חתם על הערבות הנטענת וכי החתימה המיוחסת לו איננה חתימתו. עוד נטען, כי הנתבע נהג לחתום על מסמכי אישור קבלת סחורה, אך מעולם לא חתם על כתב ערבות (ר' סעיף 5 לכתב ההגנה מיום 14.02.16).

3. כאמור, בתצהיר עדותו הראשית מיום 13.03.17, טען הנתבע, מלבד להכחשת חתימתו על כתב הערבות, הרי שאם יתברר שהחתימה בכתב הערבות היא חתימתו, כי הוחתם תוך הטעייתו המכוונת וחסרת תום הלב לחשוב שהוא חותם על אישור קבלת משלוח סחורה, מתוקף תפקידו כנהג (סעיף 2 לתצהיר).

4. בדיון מיום 23.05.16 טען ב"כ התובעת כי הנתבע שינה גרסתו והרחיב חזית, וכי בהודעתו מיום 19.12.16 טען טענות חלופיות. עמדת ב"כ הנתבע הייתה כי אין המדובר בהרחבת חזית וכי טענותיו נטענו במסגרת סעיף 5 לכתב ההגנה. בעקבות החלטתי כי אכן עסקינן בהרחבת חזית, הוגשה הבקשה לתיקון כתב הגנה שלפני.

   טענות המבקש/הנתבע

5. לטענת הנתבע, מדובר בתיקון מתבקש, זאת לאחר שבעקבות הדיון התחוור לו, כי האמור בסעיף 5 לכתב הגנתו אינו מפרט את טענות ההטעיה להן הוא טוען. לפיכך, ביקש לתקן את הסעיף כדלקמן: "אם יתברר ויקבע כי החתימה על כתב הערבות היא חתימתו של הנתבע, יטען הנתבע כי המדובר בהטעיה שעשתה התובעת שעה שהבהירה לנתבע שעליו לחתום על מסמכי קבלת הסחורה והחתימה אותו בהטעיה ובחוסר תום לב או ברשלנות גם על מסמך זה בלי שמי מנציגיה הבהיר לנתבע כי המדובר בחתימה על כתב ערבות להתחייבויותיה של נתבעת 1".

   טענות המשיבה/התובעת

6. התובעת מתנגדת לבקשה תוך שהיא מפנה להחלטה בדיון. עוד טענה, כי הנימוק היחיד המונח בבסיס הבקשה, הנו טענת הנתבע כי רק בעקבות הדיון התחוור לו כי כתב הגנתו אינו מפרט את טענת ההטעיה. לטענתה, המדובר בטענה שעלתה לראשונה, בהודעה של הנתבע מיום 19.12.16, כשנה לאחר הגשת התביעה וכחודשיים לאחר הגשת כתב ההגנה, לאחר שני דיונים בעת שהועלתה הצעה למינוי מומחה לכתב יד. מצב דברים זה, בו נקט הנתבע בשיהוי ניכר, מטיל בספק את אמינות הצהרתו ומבטא התנהלות חסרת תום לב. עוד, הבקשה לוקה גם בהיבט משפטי, מאחר ואינה עומדת בהוראות תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "הקנות") וחסרה פרטים עובדתיים. עוד טענה התובעת, כי אין להתיר את התיקון המבוקש, אשר הוגש בניגוד לדין תוך טיעון לטענות עובדתיות סותרות.