ת"א 18081-12-12 גרעין נ' סיגורה

תביעה כספית מטעם שוכרת דירה בטענה שמשכירת הדירה פגעה בפרטיותה.

רקע

1. התובעת שכרה דירה מהנתבעת ברח' ישורון 3א' בחיפה (להלן : "המושכר") בהתאם להסכם שכירות שנכרת בין הצדדים ביום 8/4/2010. על פי הנטען בכתב התביעה, במהלך תקופת השכירות נהגה הנתבעת בהזדמנויות שונות לפקוד את המושכר בלא תיאום מראש, ללא נטילת רשות מהתובעת ואף בהעדרה. כמו כן, הנתבעת פנתה לערכאות שיפוטיות בכתב בשם התובעת, ללא ידיעתה והסכמתה זאת לאחר שפתחה דברי דואר שהגיעו לתובעת ללא רשותה.

    

   מכאן תביעתה של התובעת לתשלום 100,000 ₪ ללא צורך בהוכחת נזק בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

    

    

   טענות הצדדים בתמצית

    

2. התובעת טוענת כי הנתבעת הייתה נכנסת לדירה ללא כל תיאום מראש עם התובעת ומבלי ליידע אותה. באחד המקרים הנתבעת נכנסה לדירה בזמן שישנה בה התובעת וכאשר האחרונה התעוררה על רקע רעשים מצאה לתדהמתה את הנתבעת יושבת במטבח. למרות שהתובעת ביקשה מהנתבעת מספר פעמים להימנע מלכנס לדירה ללא תיאום מראש עמה הנתבעת לא שעתה לבקשה זו. בעיצומה של תקופה השכירות נאלצה התובעת לנסוע לארצות הברית לצורך קבלת טיפולים רפואיים. במהלך שהותה שם היא אושפזה ומצבה היה קשה. עם שובה לארץ גילתה התובעת כי הנתבעת ביקרה את הדירה מספר פעמים נטלה דברי דואר פתחה ועיינה בהם ואף התחזתה לתובעת כשנטלה דברי דואר רשום. הנתבעת לא הסתפקה בכך אלא הגישה בשם התובעת כתבי בי דין לבית משפט לענייני משפחה בהליך בו האחרונה הייתה מעורבת.

    

3. הנתבעת מכחישה כי נכנסה לדירה ללא רשות וטוענת שהתובעת היא שפגעה בפרטיות הנתבעת. נטען כי התובעת נכנסה לדירה בתחבולה לפני כניסת הסכם השכירות לתוקף כאשר מטלטלי אימה של הנתבעת היו עדין בדירה. על רקע זה הגיעה הנתבעת לדירה עוד בטרם נכנס הסכם השכירות לתוקף. במעמד זה מסרה לה התובעת כי חפצי אימה נארזו על ידה בקרטון. הנתבעת טענה עוד כי היו מספר פעמים בהם תיאמה את כניסתה לדירה עם התובעת אך למרות זאת התובעת לא פתחה את הדלת במועדים המוסכמים.