לפניי בקשה למתן צו עשה זמני, במסגרתו עתרה המבקשת להורות למשיבים או מי מטעמם, לפרק את הגדר שהציבו בכניסה לחלקה, ולאפשר למבקשת שימוש סביר במקרקעין. כן התבקש בית המשפט להורות למשיבים להימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה למבקשת לעשות שימוש סביר במקרקעין הידועים כחלקה 45 בגוש 19059 (להלן:"החלקה").
בתצהירה שהוגש בתמיכה לבקשה, מצהירה המבקשת כדלקמן:
הריני להצהיר, כי לאחרונה, בעונת הזיתים, פניתי לחלקה הנ"ל כדי לקטוף זיתים ולבקר בחלקה, ונדהמתי לגלות כי השותפים לחלקה, המשיבים בתיק ו/או מי מטעמם הציבו בפניי מחסומים וגידרו את החלקה, ובכך מנעו ממני להשתמש שימוש סביר בחלקה" (סעיף 4 לתצהיר, ההדגשה אינה במקור – ע.ו)
במהלך חקירתה הנגדית, התברר כי לא מינה ולא מקצתה – המבקשת לא נדהמה, שכן אין מדובר במעשה מפתיע מהעת האחרונה, השותפים לחלקה לא בנו את הגדר או השער, והחלקה אינה חסומה או מגודרת. גדר האבן ושער הברזל נמצאים במקום כבר מזה שנתיים לפחות. החלקה אינה מוקפת גדר או חומה, והמשיבים 1-3 לא מנעו מהמבקשת להיכנס אל החלקה ולמסוק את הזיתים מעצי הזית שלה בחלקה. (ראו לעניין זה עדותה של המבקשת בעמ' 2 לפרוטוקול ש' 11, ובעמ' 3 ש' 1-4).
ברור, אם כן, כי הנטען בתצהירה של המבקשת, התמוך בבקשה, אינו אמת.
בהמשך עדותה, העידה המבקשת כי בשתי הזדמנויות, כשביקרו היא ומשפחתה בחלקה, נעל מישהו את השער ובכך מנע מהם לצאת מהחלקה. בפעם הראשונה היה זה, לטענתה, האחיין של המשיב 3, ששמו מוחמד זיאד סריס, בעזרת אחיו של המשיב 4, ובפעם השניה חסם אותם רכב ששייך למשפחת המשיב 4.
לא הוכחה הטענה לפיה המשיב 3 שלח את אחיינו לנעול את השער – המשיב 3, שעדותו מהימנה בעיני, העיד כי אינו מונע מהמבקשת לעשות שימוש בחלקה, ולמעשה הוא מדיר את רגליו מהחלקה לאור התביעה נשוא תיק זה. המשיב 3 אף אינו אחראי למעשיו של אחיינו, ששמו ופרטיו המלאים ידועים למבקשת, וניתן היה להגיש בקשה נגדו.
בסעיף 5 לתצהירה, התומך בבקשה, הצהירה המבקשת כי המשיב 4 פועל מטעם המשיבים לפתיחת וסגירת השער שהוצב בכניסה לחלקה (נכתב הגדר, אך בדיון התברר כי הכוונה היא לשער). הטענה לא הוכחה ולו לכאורה.
אין כל ראיה לכך שהמשיב 4, בפעם היחידה בה נעל את השער, על פי הנטען, עשה זאת בהוראת מי מהמשיבים או מטעמם.