מ.ע. (המנוח) ואח' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב הפול בע"מ

מי נושאת בחבות לשלם פיצויים בגין מותו של המנוח בתאונת דרכים שאירעה באזור יהודה ושומרון; האם הנתבעת 1, מבטחת כלי הרכב בו נסע המנוח, כאשר הפיצוי בו היא חייבת יקבע לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן – חוק הפלת"ד), או שמא חבה הנתבעת 1 בתשלום פיצוי לפי הדין החל באזור בלבד, ועל הנתבעת 2, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, לשאת בשיעור ההפרש שבין הפיצוי לפי דין האזור לבין הפיצוי המגיע לתובעים לפי חוק הפלת"ד?

זוהי השאלה בה חלוקים הצדדים שבפני.

רקע:

1.המנוח, מ.ע. ז"ל, נהרג בתאונת דרכים ביום 20.03.11, עת נהג באופנוע.

2.התאונה אירעה בסמוך ליציאה מג'נין, בתחום אזור יו"ש.

3.התביעה הוגשה במקור כנגד הנתבעת 1, מבטחת האופנוע (להלן - המבטחת), כתביעת עזבון ותלויים. בעקבות טענות שהעלתה המבטחת בישיבות קדם משפט בדבר הגבלת היקף חבותה לפי דין האזור, תיקן התובע את כתב התביעה על-ידי צירוף הנתבעת 2 (להלן – קרנית) כנתבעת נוספת.

4.בהתאם להסדר דיוני שהושג, מוסכמות העובדות הבאות:

א. האופנוע בו נהג המנוח הוא "רכב ישראלי" כמשמעות מונח זה בחוק הפלת"ד.

ב.התאונה אירעה בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית כהגדרת מונח זה בחוק הפלת"ד.

ג.השימוש באופנוע בוטח על-ידי המבטחת בביטוח עפ"י פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970 (להלן – פקודת הביטוח), והפוליסה הוצאה עפ"י הוראות תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), התש"ע – 2010 (להלן – תקנות הפיקוח).

5.במסגרת ההסדר הדיוני הוסכם עוד כי תחילה תוכרע על יסוד העובדות המוסכמות שלעיל ולאחר הגשת טיעונים בכתב, המחלוקת המשפטית בין המבטחת לקרנית.

המחלוקת ותמצית טענות הצדדים:

6.המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בפרשנות ויישום הוראת סעיפים 2(א1) ו- 12(ה) לחוק הפלת"ד בזיקה לסעיף 3(ג) לפקודת הביטוח.

7.לטענת המבטחת, הדין החולש על סיטואציה מעין זו שבענייננו הוא סעיף 3(ג) לפקודת הביטוח בשילוב עם סעיף 12(ה) לחוק הפלת"ד. לפי הסעיף הראשון, היא – המבטחת, נושאת בחבות בגין הנזק שנגרם בתאונה לפי הדין החל במקום התאונה, קרי – דין האזור. התובעים זכאים לקבל מקרנית את השלמת הפער, בהנחה שקיים, בין הפיצוי המגיע להם לפי דין האזור לבין הפיצוי לפי חוק הפלת"ד, וזאת מכוח חבותה של קרנית לפי סעיף 12(ה) לחוק הפלת"ד.

8.לטענת המבטחת, הפרשנות המוצעת על-ידה עולה משילוב הוראות החוק שנזכרו לעיל. הוראות אלה נחקקו יחד במסגרת חוק יישום הסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (תיקוני חקיקה), התשנ"ד – 1994, אשר כלל תיקונים עקיפים לחוק הפלת"ד ולפקודת הביטוח לרבות הסעיפים הנ"ל. לגישתה, הוראת המחוקק בסעיף 3(ג) לפקודת הביטוח, אשר קובעת כי פוליסה לפי הוראות הפקודה תכסה אף מפני נזק גוף שנגרם בתאונת דרכים באזור "והכל לפי הדין החל במקום התאונה" מצמצמת את חבותה הביטוחית ביחס לניזוק לחבות הקבועה בדין האזור. לצד זאת, קבע המחוקק את הוראת סעיף 12(ה) לחוק הפלת"ד, המחייבת את קרנית לשלם לנפגע את ההפרש בין זכאותו לפי דין האזור לבין זכאותו לפי חוק הפלת"ד, וזאת על מנת למנוע פגיעה בישראלים אשר נפגעו בתאונות דרכים באזור ולהבטיח כי הפיצויים שישולמו להם לא יפחתו מאלה המשולמים לישראלי אשר נפגע בישראל. התכלית של השוואת מצבם של ישראלים שנפגעו בתאונות דרכים באזור, לזה של ישראלים שנפגעו בתאונות בישראל, הושגה באמצעות מנגנון של השלמת פיצוי על-ידי קרנית, לצד הגבלת חבות המבטחת לדין האזור.