ת"א 17774-12-12 רוט - נבט מכוני שמיעה והתפתחות הילד בע"מ ואח' נ' לחיאני ואח' ת"ק 11640-11-12 לחיאני נ' רוט

רקע כללי

1. מדובר בתביעה ותביעה שכנגד, שהגישו שוכרים ומשכיר האחד כנגד רעהו, בתום חוזה שכירות ארוך טווח במהלכו שכרו התובעים את הנכס מהנתבע, הוא התובע שכנגד.

2. התביעה העיקרית עומדת על סך של 285,000 ₪ והתביעה שכנגד עומדת על סך 244,700 ₪.

3. כבר כאן בפתיח יודגש, כי אף אם יש ממש בחלק מטענות הצדדים כפי שיפורט בהמשך, הרי שנראה כי שני הצדדים הפריזו עד מאוד בתביעותיהם. תביעות דומות, באשר לטענות דומות בתום תקופת שכירות, מוגשות לא אחת לבית המשפט לתביעות קטנות, ומסתיימות בדיון אחד קצר, במהירות וביעילות, מבלי לגרום להוצאות ניכרות לצדדים. הגשת תובענות מופרזות, מטילה עומס כבד על המערכת, מקשה בבירור הטענות האמיתיות שיש לבעלי דין ומעמיסה אגרות נכבדות על בעלי הדין שלא לצורך. ראוי כי עורכי דין יביאו בחשבון עניינים אלה בעת ניסוח כתבי תביעה.

4. מדובר בהסכם שכירות מיום 1.4.03 (להלן: "ההסכם"), במסגרתו שכרו התובעים את הנכס ברח' עוזיה 21, קריית גת (להלן: "המושכר"), לתקופה של חמש שנים עם אופציה לארבע ומחצה שנים נוספות. בשנת 2008, הופעלה האופציה והשכירות הסתיימה ביום 14.10.12.

5. בתביעה העיקרית, תובעים השוכרים נזקים שנגרמו להם נוכח העובדה שהמושכר לא תוחזק כראוי על ידי המשכיר הנתבע. לטענת התובעים, המבוססת על חוות דעת רו"ח, הם הפסידו הכנסות נוכח מצב המושכר בסכום של 120,000 ₪ ובסך הכול כ-500,000 ₪. רק בשל שיקולי אגרה תובעים הם 200,000 ₪ בגין הפסדי הכנסות. לכך מתווספים נזקים נוספים שהם פגיעה במוניטין בסך 40,000 ₪, תיקונים שבוצעו בנכס ותשלומים ששולמו בייתר בסך 35,000 ₪, ועוגמת נפש בסך 10,000 ₪.

6. מנגד, הנתבע הגיש תביעה שכנגד. יצוין כי תחילה הגיש הנתבע את התביעה כתביעה קטנה, עוד בטרם הוגשה התביעה העיקרית. לאחר שהדיון בשתי התובענות אוחד, תיקן הנתבע את התביעה שכנגד והגדיל את סכומי התביעה. תיקון התביעה שכנגד אושר על ידי בית משפט נכבד זה, במותב אחר, ואף בקשות רשות ערעור שהוגשו לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחו. הנתבע, תובע במסגרת התביעה שכנגד, פיצוי בסך 72,000 ₪, בגין התעשרות התובעים שלא כדין על חשבון המשכיר, את הפיצוי המוסכם בסך 60,000 ₪ בגין שתי הפרות יסודיות שבוצעו על ידי התובעים ובסך הכול 120,000 ₪, פיצוי בגין נזקים עקיפים (בעיקר בלאי מוגבר) בסך 30,000 ₪ ו-10,000 ₪ בגין תשלומים שונים בהם נשא.

7. העדים מטעם התובעים היו התובעת 2 רחל רוט (להלן: "רוט"), המנהל לצידה של התובעת 1 מר יואל נבט (להלן: "נבט"), ורו"ח אורנשטיין. העדים מטעם הנתבעים היו הנתבע עצמו, בנו עמרם ורו"ח פרץ.

8. אין מחלוקת כי השוכרת הרשומה בהסכם השכירות היא התובעת 2, רחל רוט. אין מחלוקת כי השוכרת הממשית היא החברה, התובעת 1. לטענת התובעים, היה זה הנתבע שדרש כי התובעת 2 תהא השוכרת הפורמלית. לטענת הנתבע, התובעים הם אלו שעמדו על כך. אכן, הדבר הוא בלתי ראוי, כאשר חוזה אינו משקף את הסכמת הצדדים. שני הצדדים אשמים בכך שלא עמדו על כך שההסכם יהיה עם השוכרת האמיתית. עם זאת, מדובר בשכירות ממושכת, כאשר הנתבע ביקר בנכס מפעם לפעם. לא ניתן היה להתעלם מהעובדה שמדובר במכון בדיקה רפואי אשר מנוהל על ידי התובעת 1. התעלמותו של הנתבע מעניין זה, מדברת בעד עצמה ומהווה הסכמה במשתמע לעניין זהות השוכרת האמיתית, היא התובעת 1.