רקע
בפניי תביעה למתן סעד כספי אשר הוגשה על ידי מטלפרס אינטרנשיונל בע"מ, חברה פרטית הרשומה בישראל שעוסקת במכירת מערכות וחלפים למיזוג אוויר בארץ ובחו"ל (להלן: "החברה" או "מטלפרס"), כנגד בעל מניות ואחד ממנהליה, מר אילן ויטל, שמחזיק 40% מהון המניות של החברה (להלן: "ויטל" או "הנתבע").
בבסיס התביעה טענות החברה בעניין חוב כספי של ויטל לחברה אשר הצטבר החל משנת 2007 ועומד לטענתה על כ-3.5 מיליון ש"ח. בתוך כך, נטען כי לאורך השנים משכו בעלי המניות השותפים בחברה כספים אשר נרשמו בכרטסות חו"ז בכוונה לקזזם בעתיד מכספי דיבידנד שיחולקו להם, אולם משנקלעה החברה לקשיים בשל השקעה כלכלית שלא צלחה ברכישת חברת בת, נדרשו בעלי המניות להחזיר את הכספים שלוו מהחברה. בעוד שבעל המניות הנוסף בחברה – שותפו של ויטל, מר יעקב ניסימוב (להלן: "ניסימוב" או "עקול"), אשר מחזיק 60% ממניות החברה – השיב את הכספים שנטל מהחברה, נטען כי ויטל מסרב לעשות כן. לפיכך, הוגשה התביעה דנן.
לצד התביעה האזרחית דנן הוגשה במסגרת ההליך גם בקשה דחופה להטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד כנגד הנתבע. לאחר דיון בבקשה במעמד הצדדים, בהחלטה מפורטת מיום 31.1.2014 צומצם צו העיקול הזמני שניתן בתיק. במסגרת החלטתי זו עמדתי גם על היחסים בין הצדדים ואופן התנהלות החברה כפי שאלו הוצגו בפניי בראיות ועדויות הצדדים.
תמצית טענות הצדדים
כתב התביעה
בשנת 2002 החל הנתבע לעבוד בחברת מטלפרס יצוא (1982) בע"מ (להלן: "מטלפרס ייצוא"), חברה בבעלות משפחת ניסימוב העוסקת בשיווק ויצור מערכות אוורור. בשנת 2006 הוקמה התובעת על ידי ויטל וניסימוב, כאשר במהלך השנים פעילות החברה התרחבה וכללה נציגים בסין ורומניה ופס ייצור בסין. לאור הצלחת החברה, נהגו בעלי המניות למשוך מהחברה סכומים על חשבון דיבידנד אשר חולק מאוחר יותר. עד למועד החלוקה, המשיכות נרשמו כהלוואה מהחברה תוך חיוב בלי המניות בריבית בגינן. חובו של הנתבע במועד הגשת התביעה הינו 3,456,588 ש"ח, כאשר מרביתו נמשך עד לשנת 2011. מעבר למשיכות הכספים, כמנהל בחברה השתכר הנתבע משכורת חודשית על סך 50,000 ש"ח ואף זכה להטבות כלכליות.
לטענת התובעת בשנים האחרונות נכנסה החברה לחובות, עקב השקעה שכשלה, ועל כן נדרשו בעלי המניות לאפס את כרטסות החו"ז שלהם בחברה ולהשיב את ההלוואות שנטלו מהחברה. הנתבע ממאן להשיב את הכספים, כאשר בפנייה הראשונה אליו טען כי אין מדובר במשיכות אלא בשכר. לצד סירוב זה, סירב הנתבע להשיב לחברה את הרכב שהוקצה לו.
בנוסף לאלו טוענת החברה כי ויטל פעל בניגוד לטובת החברה, לרבות ניצול הזדמנויות עסקיות וקבלת כספים מלקוחות באופן פרטי. פעולות אלו נודעו למבקשת לאחר הגשת התביעה והן בבחינת הפרת חובת האמונים אשר חלה על הנתבע מכוח היותו דירקטור בחברה. לטענת התובעת, הנתבע ניצל את תפקידו לביצוע עסקאות אישיות מול לקוחות ובכך לגנוב מהחברה את לקוחותיה. עוד נטען כי הנתבע אף זייף חתימות על גבי הטופס הנדרש לצורך שחרור כספי הפיצויים בגין סיום עבודתו בחברה.
התובעת ציינה כי לאחר שנדרש להשיב את הכספים ולאחר איפוס כרטיסו של ניסימוב, הנתבע החל לאיים בפגיעה במבקש ובמשפחתו ואף דרש לקבל מהם כספים נוספים. בעקבות זאת הוגשה תלונה במשטרה.
עוד הדגישה התובעת כי המשיב חי ברמת חיים גבוהה משמעותית מהממוצע, ובין היתר החזיק בבעלותו יאכטה בשווי כמה מיליוני שקלים.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.