ת"א 1733/07 יהודה רפי נ' ו.מ.לתכנון ובניה הרצליה

פתיח

1.בפני בקשת התובע לחתימה על פסיקתא, בהתאם לפסק הדין שניתן בתיק דנן, ביום 21.7.14 (להלן "פסק הדין").

רקע וטענות הצדדים 

2.ביום 2.11.14 הגיש התובע פסיקתא לחתימת בית המשפט, בהתאם לפסק הדין. במסגרת הפסיקתא שצורפה, התבקש בית המשפט להורות לנתבעות לשלם לתובע סך של 78,469 ₪ בגין פיצויי הפקעה בצירוף ריבית והצמדה, סך של 96,867 ₪ בגין דמי שימוש וסך של 50,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

3.הנתבעות מצדן מתנגדות לחתימה על הפסיקתא במתכונת זו.

בכל הנוגע לדמי השימוש הראויים, טוענות הנתבעות כי התובע שגא בחישוב שער הדולר היציג. זאת, שכן בהתאם לפסק הדין, היות ויש לחשב את שער הדולר לעניין דמי השימוש הראויים לפי יום 1.4.2001, והיות וביום זה לא נתקיים מסחר ולא פורסם שערו היציג של הדולר, יש לחשב את שער הדולר לפי יום הקודם בו פורסם שער הדולר, קרי לפי שערו היציג של הדולר נכון ליום 30.3.01, אז עמד שערו היציג של הדולר על 4.192$.

עוד נטען כי בהתאם לפסק הדין חויבו הנתבעות בדמי שימוש שנתיים של 6% לשנה, ברם מחישובי הנתבע עולה כי הוא הוסיף לקביעה זו גם ריבית בגובה של 6% לשנה, דבר שאינו עולה מפסק הדין.

ככל ותתקבל גישת התובעות, אזי דמי השימוש הראויים עומדים לשיטתן על הסך של 67,196.43 ₪.

כמו כן נטען, כי חישוב מדויק של סכום פיצויי ההפקעה מעמיד את סכום הפיצוי על הסך של 77,949.28 ₪.

4.התובע בתגובתו המשלימה עומד על הטענה כי בכדי לקבוע את שער הדולר הרלוונטי נכון ליום בו אין מסחר במט"ח, יש לבדוק את שער הדולר בהתאם ליום שלמחרת, ובענייננו, בהתאם ליום 2.4.15, אז עמד שער הדולר על 4.216$. כסימוכין לשיטתו מפנה התובע לסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות התשמ"א-1981.

בכל הנוגע לדמי שימוש, טוען התובע כי לא הוסיף בחישוביו ריבית בת 6% לשנה, אלא המדובר ב"צירוף סכומי החוב השנתיים".

דיון והכרעה 

5.ביום 13.12.15, לאור הצעת בית המשפט, הודיעו הצדדים כי הינם מסכימים שהמחלוקת באשר לשערו היציג של הדולר בעניין דמי השימוש הראויים, תוכרע על דרך מיצוע שערים, בין השער היציג של הדולר נכון ליום 30.3.01 (אז עמד שער ההמרה על 4.192 ₪ לדולר ) לבין השער היציג נכון ליום 2.4.01 (אז עמד השער על 4.216 ₪ לדולר ).

לאחר עריכת מיצוע השערים כאמור לעיל , הרי שיש לחשב את דמי השימוש הראויים בהתאם לשער של 4.204 ₪ לדולר .

6.כמו כן, מעיון בחישוב שצירף התובע לבקשתו לעניין דמי השימוש הראויים (נספח ג' לבקשה), עולה כי למעשה לאחר שהתובע ערך חישוב של 6% לשנה למ"ר, הוא הוסיף לסכום שיצא בידו ריבית בסך של 6% נוספים, באופן חישוב של ריבית דריבית, וזאת ביחס לכל שנה ושנה בנפרד.

כך, לאחר שעל פי חישובי התובע יצא בידו כי סכום דמי השימוש בגין 6% משווי הקרקע הינם בשווי של 13.6 ₪ למ"ר, הוסיף הוא לסכום זה 6% נוספים בגין ריבית דריבית. חישוב זה אף סוכם בטבלה, בסוף נספח ג' המצורף, שם ניתן לראות בבירור כי לסך של דמי השימוש למ"ר, הוסיף הנתבע הצמדה וריבית (ר' טור שמאלי לטבלה הנ"ל).

7.בענייננו, בעמ' 24 לפסק הדין קובעת כב' השופטת פלפל לעניין דמי שימוש כדלהלן:

"בהתאם להלכה שלעיל, זכאים התובעים לדמי שימוש בשיעור 6% משווי הקרקע לשנה החלמיום 1.4.2001 ועד ליום התשלום בפועל לכל אחד מהתובעים, כמפורט לעיל.למען הסר ספק, נקבע כי כל סכום שישולם לתובעים על פי סעיף זה הוא בכפוף לעריכת חשבון סופי בסיום התביעה מכח סעיף 197 בבית המשפט העליון".

8.ניתן לראות אפוא, כי בהחלטה זו לא נקבע שסכומים בגין דמי השימוש יישאו ריבית והצמדה כפי שחושב על ידי התובע, וודאי לא בשיעור של 6% לשנה.