ת"א 17318-04-12 יהודית דהאן ואח' נ' דוד יסלזון ואח'

1.עניינה של החלטה זו בשניים אלה: ראשית, בבקשת התובעות לתקן את כתב התביעה שהגישו, שהסעד שנתבע בו הוא "מתן חשבונות", על ידי הוספת סעד כספי. ושנית, ב"הודעת העדכון" שהוגשה על ידי התובעות, ובבקשה לחיוב בהוצאות הכלולה בה.

2.יש לציין, כי בתחילה ביקש נתבע 1 לעכב את הדיון בבקשה זו עד לאחר שהתובעות יודיעו האם השלימו את הבדיקות שהן מקיימות באנגליה בעקבות הדיון שהתקיים ביום 1.1.15, ואולם בסופו של דבר מסר נתבע 1 את עמדתו לגוף הבקשה. כך או כך, בינתיים התובעות סיימו את בדיקתן, וב"הודעת העדכון" שהגישו נאמר, כי לנוכח תוצאות הבדיקה שנעשתה באנגליה, התובעות לא יבקשו לתקן שוב את כתב התביעה.

3.לעניין הבקשה לתיקון כתב התביעה יצויין, כי נתבע 1 הודיע כי הוא "עומד על זכותו לחקור את הנתבעת מס' 1 (צ"ל: תובעת מס' 1) על התצהיר התומך בבקשה טרם מתן החלטה כאמור" (סעיף 12(א) ל"תגובה מטעם הנתבע מס' 1"). אלא שלא ראיתי עילה לעשות כן, הן על מנת שלא לסרבל את ההליך והן משום התרומה השולית, לכאורה, שעשויה להיות לחקירה שכזו (ר' תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

4.נימוק ההתנגדות העיקרי המועלה על ידי נתבע 1 הוא, שאין הוא מקבל את טענת התובעות ולפיה האפשרות לתקן את כתב התביעה התגבשה אצלן לראשונה רק בעקבות דברים אותם התובעות למדו מהתצהיר שהוגש על ידי נתבע 1. לטענת נתבע 1 "בטענה זו, למרבה הצער, אין אמת" (סעיף 6(א) לתגובה מטעם הנתבע מס' 1). בנוסף טוען נתבע 1, כי מהטעמים שפורטו על ידו, התיקון המבוקש "הינו תיקון נפל אשר אין כל תועלת בצדו, ואשר אין בו דבר מלבד נסיון פסול להפעיל לחץ על הנתבע אשר התובעות רואות בו "כיס עמוק"" (שם, בסעיף 8(ו)).

5.התובעות דוחות את טענת נתבע 1 וטוענות כי "טענה זו של הנתבע – לא רק שאינה נתמכת בתצהיר – היא אינה נכונה" (סעיף 2 ל"תשובת התובעת לתגובת הנתבע 1 לבקשת תיקון כתב התביעה"). בין היתר נכתב על ידי התובעות, כי "התובעת 2 הצהירה זה מכבר... ואף מצהירה פעם נוספת, למען הזהירות, במסגרת תשובה זו, כי אין ולא היה ברשותה מסמכים נוספים (על אלו שצורפו לתצהירי העדות מטעמן) הקשורים לפרוייקט, נכון למועד הגשת כתב התביעה, וזאת בשל שמסמכים אלו נזרקו על ידי בן זוגה לשעבר, מר שרגא, בתחילת שנת 2009, או בסמוך למועד זה" (שם בסעיף 3). אין צריך לומר כי התובעות דוחות גם את טענת נתבע 1 ולפיה בתביעה אותה הגישו אין ממש.

6.לא ראיתי צורך להכריע במחלוקת העובדתית הקיימת בין הצדדים, הואיל ואפילו צודק נתבע 1 בטענתו, היה מקום להתיר לתובעות לתקן את כתב התביעה שהגישו, וזאת לנוכח המדיניות הליברלית הנוהגת ביחס לתיקון כתבי טענות, ולנוכח השלב הדיוני בו מצוי ההליך. אמנם הצדדים כבר הגישו תצהירי עדות ראשית, ואולם טרם נקבעו מועדים לשמיעת ראיות. התביעה הכספית היא "המשך טבעי" לתביעה למתן חשבונות (שהתקבלה), ואם התובעות סבורות עתה כי יש באפשרותן "לדלג" על בקשתן למתן חשבונות ולגשת ישירות לבירורה של התביעה הכספית, יש להתיר להן לעשות זאת במסגרת ההליך הנוכחי, ולא להפנות אותן להגשת תביעה חדשה ונפרדת. מטעמים אלה אני מחליט להיעתר לבקשת התובעות.

7.למחלוקת העובדתית הקיימת בין הצדדים עשויה להיות השפעה לעניין החיוב בהוצאות. לפיכך אני קובע, כי בשלב זה התובעות לא יחוייבו בהוצאות משפט, ואולם במהלך שמיעת הראיות ובכלל זה חקירת התובעות, יהיה נתבע 1 רשאי לברר את העניינים העובדתיים הנוגעים לבקשה זו, ובמסגרת הסיכומים יהיו הצדדים רשאים לטעון טענותיהם בעניין זה, בהקשר של החיוב בהוצאות.

8.באשר ל"הודעת העדכון" – בית המשפט רשם לפניו את האמור בה. בית המשפט לא רואה מקום לחייב, בשלב זה, את נתבע 1 בהוצאות משפט בגין ההוצאות אותן נדרשו התובעות להוציא לשם עריכת הבדיקה באנגליה. גם ביחס לעניין זה יוכלו הצדדים לטעון טענותיהם בשלב הסיכומים.

9.סוף דבר. אני נעתר לבקשת התובעות ומתיר להן להגיש כתב תביעה מתוקן. עליהן לעשות זאת בתוך 15 ימים. הנתבעים יגישו כתבי הגנה בתוך 45 ימים. אני קובע בתיק ישיבת קדם משפט נוספת ליום 8.10.15 בשעה 09:30. במידה והצדדים יגיעו להסדר דיוני אשר ייתר את הצורך בקיום הישיבה (כגון הסכמה בדבר הגשת תצהירים משלימים וכדומה), הם רשאים לפנות אל בית המשפט בבקשה מתאימה.