ת"א 17260-04-12 עמותת גג לחיות ואח' נ' הררי ואח'

אני מתבקש לעיון חוזר בהחלטתי מיום 29.11.14 בגדרה דחיתי את בקשת המבקש לביטול בדיקת פוליגרף וממצאיה, שנועדה להכריע במחלוקת בין הצדדים כהסכמתם הדיונית. כעת, המבקש עותר בשנית להוצאת בדיקת הפוליגרף מהתיק ולהורות על עריכת בדיקת פוליגרף חדשה תחתיה. טענות המבקש נסמכות על חוות דעת מומחה פוליגרף כפי שצורפה לבקשתו.

בהחלטתי מיום 29.11.14, המהווה חלק בלתי נפרד מהחלטה זו, קבעתי, בין היתר, כי יש לדבוק בהסכמה הדיונית בין הצדדים מיום 17.7.14 ולהותיר את חוות דעת המומחה בעינה. השתכנעתי כי המומחה ביצע מלאכתו במקצועיות, בנאמנות ובתום לב ובאופן שאינו חורג מגדר ההסכמה הדיונית שהתוו הצדדים ואליה יצקו פרטי תוכן מוסכמים למול המומחה ומבעוד מועד.

בבקשה שמלפניי, שב המבקש על עיקרי הטענות שהעלה בבקשתו הקודמת מבלי שיצביע על נסיבות חדשות המצדיקות דיון חוזר בנושא. לטענתו, השאלות שנשאלו בבדיקת הפוליגרף שונות מהותית מאלו שהוסכמו בגדר ההסכמה הדיונית והמשיבה עצמה לא שללה הדבר. לבקשתו, צירף המבקש חוות דעת מומחה מטעמו מאת "מודן מכון לפוליגרף ומהימנות עובדים בע"מ" ולפיה הבדיקה מושא הדיון, שנערכה בשיטת "אימות תצהיר", בוצעה בניגוד להנחיות המקצועיות והאתיות של איגוד בודקי הפוליגרף בישראל. המומחה מטעם המבקש עמד על הבעייתיות הנטענת בכך שדי בדבר שקר ביחס לסעיף שולי יחיד בתצהיר, כדי להסיק שהנבדק הנו "דובר שקר". עוד ביקש מומחה זה לציין כי בחירת שיטת הבדיקה היא עניין שבמקצועיות הבודק ואף אם הסכימו לה הצדדים או באי-כוחם מראש, לא היה בידם להבין כדבעי את תנאיה והשלכותיה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מדובר בשחזור גישתו של המבקש שכבר נדחתה, לא הוגשה בקשת רשות ערעור ואין להרהר עוד בנושא באמצעות בקשה זו. לגישת המשיבה, המבקש ידע על השאלות מושא הבדיקה טרם ביצועה, משאלו נכללו במסמכים שהוחלפו בין הצדדים מבעוד מועד. המבקש לא חלק על שיטת הבדיקה מראש ואל לו לעשות כן לאחר היוודע תוצאותיה. עוד מתנגדת המשיבה להגשת חוות דעת המומחה מטעם המבקש במסגרת זו מחמת היותה תיאורטית ומוטה, להבדיל מחוות דעתו הניטראלית של המומחה כפי שמונה מטעם בית המשפט.

המומחה מטעם בית המשפט השיב לבקשה הקודמת מאת המבקש ואף לבקשה זו. הובהר כי בדיקת הפוליגרף מטעמו נעשתה בשיטת "אימות תצהיר", כפי המתווה שהוסבר לצדדים ושהוסכם ביניהם מבעוד מועד. בנוסף, שלל המומחה את מסקנות מומחה המבקש בטענה כי חוות דעתו של האחרון לא הסתמכה על תרשימי בדיקת הפוליגרף שערך ועל חומר הגלם הקשור בה והסתפקה אך בהתייחסויות אפריוריות גרידא. המומחה הפנה אף לכללי האתיקה של איגוד בודקי הפוליגרף בישראל בעניין.

עיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובות שהוגשו בעניינה והתרשמתי ממכלול נסיבות העניין. נחה דעתי כי יש לדחותה.

לא אחזור על האומר מושא החלטתי מיום 29.11.14 המדבר בעד עצמו. גם בשלב זה, התרשמתי כי המבקש והעד מטעמו ידעו אל-נכון, טרם נבדקו, מהן השאלות שיישאלו בגדר הבדיקה וניתנה להן הסכמת הנבדקים. אימצתי את הסברי המומחה מטעם בית המשפט, בהיותם מהימנים, מקצועיים וניטראליים בעיני. סברתי כי אין ממש בעמדת המבקש הקשורה כולה בחוכמה שבדיעבד.

משמונה מומחה מטעם בית המשפט, לא ראיתי מקום לחלוק על ממצאיו באמצעות הגשת חוות דעת נגדית מטעם צד מעוניין. במיוחד כך שעה שלא ניתנה כל הוראה המאפשרת מצב דברים שכזה שלפיו, לעולם לא יתגבש גמר מלאכה במחלוקת. העדפתי את עקרון סופיות הדיון. המבקש לא הצביע על נסיבות חדשות שלא הובאו בחשבון בגדר החלטתי הקודמת על מנת שתהוונה מסד לעיון חוזר בה. לא מצאתי מקום לבטל את החלטתי האמורה, או לקבל לתיק את שתי התייחסויות המומחה מטעם המבקש, או להוציא מהתיק את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אותה אימצתי.

מכל המקובץ, הבקשה נדחית.