ת"א 17117-09-16

1.החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

2.על-פי הבקשה, מתקשה אני לראות סיבה מדוע לא להאמין ולכבד את הצהרת הפרקליטות, שנמסר כתב התביעה ביום 14.9.16 ומכאן שאת המועד להגשת כתב הגנה, יש לחשב בהתאם. היינו שאת כתב ההגנה, בשים לב גם לפגרת סוכות, היה על המבקשת להגיש עד 25.10.2016.

3.נימוקי הבקשה פורטו בסעיף 3 ובמרכזם קשיים בבירור הגוף המתאים אצל המדינה שהיה מעורב בפרשה. ובמלים פשוטות – קושי בהתארגנות אצל ההגנה.

4.במועד בו הוגשה הבקשה נתבקש בית המשפט לאשר 30 ימים נוספים וזאת, בין היתר, בשים לב לחגי תשרי – סעיף 7 לבקשה.

5.המשיב, הוא התובע – מתנגד. זאת, באשר לדבריו על הפרק תביעה פשוטה שבפשוטות (סעיף 4 לתגובה), נימוקים הנוגעים לסבלו של המשיב, וכי לא נחפז המשיב לבית המשפט (סעיפים 7-6 לתגובה). עוד בפיו טענה נלווית המגולמת בסעיף 8 לתגובה שאם יתאפשר לו זמנית לחנות במקום המהווה חלק מנושאי המחלוקת, יסכים לארכה. מקובלת עלי מאד הסתייגות המבקשת מטענה זו: תנאים לגופן של מחלוקות כתנאי להארכה מתונה במועד הגשת כתב ההגנה, אינה במקומה: והרי, הפרקליטות אינה מכירה עדין את תמונת המצב, ובתיק בו אין לה עוד כל עמדה מגובשת, הכיצד תסכים?!

6.ייתכן, שאכן לא הקפידה המבקשת על קוצו של יוד והתנהלותה לא הייתה מן המשובחות. ועם זאת, על הפרק, בשים לב לחגים, איחור מתון. חשוב מכך, שעל כנה ניצבת תפיסתי לפיה ראוי, ככל הניתן, לחתור לפסיקה לגופן של שאלות שבמחלוקת, ועדיף הדבר שבעתיים על פני פסיקה על בסיס כעין טכני, בשל כך שלא הוגש כתב הגנה במועדו.

7.אין משמעות הדברים שנחה דעתי מכל טענות המבקשת. רחוק מכך. על-פי סעיף 7 לבקשה נדרשת להגנה שהות של 30 ימים נוכח חגי תשרי, ואולם, במועד בו הוגשה הבקשה, כבר היו חגי תשרי מאחורינו, היינו כי התבקש בית המשפט לאשר 30 יום שכולם לאחר החגים וזאת בטענה שהחגים עדיין מכבידים. בכל ההערכה, דומני שניתן היה לוותר על טענה זו.

8.אכן כשלה המבקשת, אך זאת טעות שראוי לאפשר את ריפוייה, אם כי תוך מתן ארכה מידתית ומוגבלת. תאושר ארכה אך פחות מכפי שנתבקש בתחילה.

9.כתב הגנה – בעוד 15 יום מהיום.