ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
16939-09-17
15/07/2018
|
בפני השופטת:
הלית סילש
|
| - נגד - |
מבקשת-תובעת:
א.א. מודל אומנות (1972) בע"מ
|
משיבות-נתבעות:
1. F.I.L.A S.p.A
2. Canson SAS
3. Delar rowney Limited
|
| החלטה |
בפני בקשת המבקשת התובעת, למתן צו בדבר השלמת מענה לשאלון ודרישת גילוי מסמכים.
ברקע הבקשה תביעה כספית על סך של כחמישה וחצי מיליון שקל אשר הוגשה כנגד המשיבות וחברה נוספת (סופרקיט שיווק (1995) בע"מ; להלן: "סופרקיט"). במסגרת כתב התביעה נטען כי סופרקיט פעלה בחוסר תום לב ובחתרנות, תוך שהיא גורמת במעשיה להפרת החוזה שבין המבקשת לבין המשיבות 2-3 , תוך גזילת מעמדה של המבקשת כמפיצה בלעדית של מוצרי המשיבות 2 ו- 3 בישראל.
בהסכמת הצדדים, נדחתה התביעה כנגד סופרקיט, תוך שמירת הצדדים על טענותיהם.
במקביל, הוגשה על ידי המשיבה 3, תביעה שכנגד (יחד עם חב' נוספת), במסגרתה נטען כי סופקה לתובעת סחורה אשר תמורתה לא שולמה.
טעמי הבקשה
1. לטענת המבקשת, פנייתה לגילוי מסמכים כללי וספציפי, כמו גם מתן תשובות לשאלון, נענתה באופן חלקי בלבד.
באופן פרטני נטען כי יחד עם ההסכמה הדיונית לסילוק התביעה כנגד סופרקיט, הוסיפו הצדדים והגיעו להסכמה על פיה לא יהא בדחיית התביעה כדי לשלול את היכולת לקבל מסמכים ומידע הנוגעים לאותה חברה.
ואולם, דווקא אותו חלק בדרישה לגילוי מסמכים ספצפיים , כמו גם אותן שאלות המתייחסות לסופרקיט, לרבות היקף הפעילות, העברת הפעילות, לא נענו על ידי המשיבות.
כל זאת, בטענה להיעדר רלבנטיות או בטענת חסיון אשר טיבה לא פורש.
נוכח האמור לעיל עתרה המבקשת לחיוב המשיבות להשיב לשאלות מס' 15 ו- 24-52 בשאלון אשר נשלח אליהן, וכן לחייבן בגילוי והמצאת המסמכים המפורטים בסעיפים 5.1 – 5.13 ו- 5.20 – 5.31 לדרישת גילוי מסמכים ספציפיים.
2. המשיבות התנגדו לבקשה תוך שהן חוזרות על טענותיהן להיעדר רלוונטיות כמו גם חיסיון של פרטים ומסמכים שונים. לשיטת המשיבות המחלוקת בין הצדדים, מתמקדת בשאלת משך הזמן הסביר להודעה מוקדמת לסיום ההתקשרות בין הצדדים, ותו לא.
לטענת המשיבות, נוסח השאלון, כמו גם היקפה של הדרישה לגילוי מסמכים הוא רחב ולא רלוונטי לבירור המחלוקת, וכל מטרתו "לדוג" מן המשיבות מסמכים וראיות ביחס לטענות אשר לא נתמכו עד כה בדבר.
המשיבות הוסיפו וטענו כי מדובר בדרישה בלתי סבירה ומכבידה.
3. במסגרת תגובתה לתשובה, טענה המשיבה כי לא מדובר במסע דיג פסול, אלא בדרישה סבירה לקבלת מסמכים אשר הינם רלוונטיים ומצויים בידי המשיבות. באשר לטענת החיסיון נטען כי זו מחייבת הסבר לגבי מהותו ואופיו, להבדיל מטענה לקונית לקיומו.
מתן תשובות לשאלון
4. נקודת המוצא, עת כי מדובר בדרישה למתן תשובות לשאלון הינה כי ככל ומדובר בשאלות רלוונטיות למחלוקת בין הצדדים, והיא אינה מכבידה יתר על המידה, יש להשיב לדרישה.
לעניין זה יש לזכור כי מתן התשובות יכול ויאפשר, בין היתר, דיון הוגן וחיסכון בהוצאות. (ראה תקנות 107 ו- 120 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984).
בהקשר זה, הזכות להצגת שאלות, אינה מצומצמת אך ורק לשאלות אשר שנויות במחלוקת במישרין בין הצדדים, אלא היא חלה גם לגבי עובדות שקיומן או היעדר קיומן נוגע למחלוקת.
5. לאחר עיון בשאלון, בבקשה , בתגובה ובתשובה אני מוצאת כי לא היה מקום להפנות חלק מהשאלות אשר נשאלו, דווקא למשיבות. חלק אחר הוא כללי מאוד ולא ברורה מטרת השאלה, וביחס לחלק אחר לא מצאתי כי יש בינו לבין המחלוקות השנויות במחלוקת בין הצדדים, כל קשר. כך לדוגמא שאלה בדבר "היקף פעילות" הוא עמום וכללי מידי וממילא לא ברורה הרלוונטיות למחלוקות בין הצדדים.