1.לפניי תביעה למתן צו מניעה וצו עשה ביחס לנכס ברח' ירושלים 95 צפת והידוע כגוש: 13063 חלקות 98, ו- 23 ,הרשום או ראוי להירשם כבית משותף (להלן: "הנכס"),על פיהם ייאסר על הנתבעים, או מי מטעמם, להפריע לשימוש התובעים ברכוש המשותף של הנכס, כמפורט בתשריט שנערך ע"י המודד מטעם עמידר, מר אבו ריא אחמד (להלן: "המודד" ו "התשריט", בהתאמה) וכן יינתן צו המורה לנתבעים להרוס בניה שבוצעה ברכוש המשותף.
התובעים והנתבעים הינם שכנים בדירות בנכס. התובעים רכשו את דירתם ביום 24.11.13 מהגב' ציפי אהרוניאן.
הנתבעים 7-3 הם ילדיהם של בני הזוג סופר המנוחים אשר הלכו לבית עולמם (נתבעים 2-1). הגב' סופר (נתבעת 2) הלכה לעולמה ביום 25.2.15 (בזמן שתביעה זו תלויה ועומדת). על פי צו קיום הצואה שניתן בעניינה ביום 15.6.15 החזקה והבעלות תימסר לנתבע 6 (סעיף 2 (ג) לצו קיום הצוואה).
לגבי נתבע 1 ז"ל- אין בנמצא צו ירושה, או צו קיום צוואה. עם זאת, הנתבעים לא העלו השגה ביחס להגשת התביעה נגדם ולא הכחישו כי הם היורשים על פי דין של אביהם המנוח.
2.לטענת התובעים כשביקשו לשפץ את דירתם ולהיכנס אליה מצידה המערבי היכן שנמצאות מדרגות המובילות גם לדירה שמוחזקת על ידי הנתבעים,הציג עצמו נתבע 3 כנציג כלל היורשים,התנגד למעבר התובעים בגרם המדרגות וטען כי לו ולבני משפחתו חזקה ייחודית בשטח. התובעים טענו כי לאחר שפנו לבית המשפט, הסלימו הנתבעים את התנהגותם והשתלטו על חלק ניכר מן הרכוש המשותף, חסמו את דרך הגישה מהמדרגות פנימה וסיפחו את השטח המשותף לדירתם תוך שהם בונים קירות ומקימים מבנה שלא כדין וללא היתר. התובעים הפנו לכך שביום 10.12.014 הוצא צו הפסקה מנהלי כנגד הבנייה והתברר כי עוד ביום 29.7.03 הוצא צו הפסקה שיפוטי כנגד עבודות בנייה.
התובעים טענו כי הם זכאים לצווים המבוקשים הן בהיבט הקנייני,מאחר שמדובר ברכוש משותף,אשר בהעדר הסכמת כל הבעלים,לא רשאים הנתבעים להצמידו לדירתם והן בהיבט הנזיקי מאחר שמעשי הנתבעים מהווים השגת גבול ואף הפרת הוראה חוקית. כן הפנו התובעים לדיני עשיית עושר ולא במשפט. התובעים אף עתרו לפיצול סעדים ביחס לנזקיהם הכספיים. יצויין כי התובעים טענו בנוסף, כי המדובר בעבירה פלילית של בניה ללא היתר,אך יודגש כי עניין זה אינו עומד לפתחו של ביה"מ במסגרת הליך זה.
3.הנתבעים הכחישו את טענות התובעים וטענו כי במקומות בהן לכאורה נעשו פעולות בנייה היו קיימים שירותים ומטבחון אשר שימשו בעבר את דירתם.הנתבעים הודו בסעיף 16 לכתב הגנתם כי ככל שמדובר רכוש משותף חלות הוראות הדין והזכויות כפי שטענו התובעים,אלא שטענו כאמור,כי שטח המריבה אינו בגדר רכוש משותף. לטענת הנתבעים בעבר, היה נהוג להפריד בין חדרי השירותים והמטבח לבין יחידת הדיור המרכזית ולמעשה השטח שנטען כי הוא רכוש משותף, היה מוצמד ליחידת הדיור. הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי יש להתחקות אחר המסמכים ההיסטוריים על מנת לתמוך בטענה כי אכן כך היה נהוג בעבר וכי בפועל השטח המדובר היה כאמור מוצמד ליחידה.
דיון והכרעה
4.מטעם התובעים העיד התובע. מטעם הנתבעים העיד הנתבע בלבד. כמו כן העידו נציגת עמידר עורכת התע"צ לה צורף התשריט וכן המודד שערך את התשריט.
לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני,התרשמתי מעדויות הצדדים והראיות שהציגו ולאחר ששקלתי את טענותיהם, שוכנעתי, כי יש לקבל את התביעה ברובה,למעט שטח מצומצם בלבד, אשר יש להחשיבו כמוצמד לדירת הנתבעים.
בהתאם לתעודת עובד ציבור שנערכה ונחתמה על ידי הגב' טובול נטע- רכזת בכירה בעמידר, ואשר אליה צורף תשריט המודד שהזמינה עמידר לצורך מדידת הנכס,נכתב כי בהתאם לתשריט מיום 15.8.13 שערך המודד, השטח שאינו צבוע בתשריט (ומסומן בצבע זוהר) מהווה רכוש משותף. על פי התע"צ, התשריט משקף את מצב הזכויות העדכני בחלקות עליהן שוכן הנכס שבנדון. עיון בתשריט מלמד כי הנכס יושב על שתי חלקות- חלקה 23 ו- 98. החנות מסומנת בתשריט בצבע כתום כהה- איננה רלוונטית למחלוקת. דירתם של התובעים ממוקמת על חלקה 98 ומתפרסת גם על חלקה 23 במושע (ראו גם אישורי הזכויות של חברת עמידר). דירתם של התובעים סומנה בצבע סגול. על פי המדידה שטח הרצפה של הדירה הוא 64.89 מ"ר ובתוספת מחסן בגודל 0.96 מ"ר,סה"כ 65.85 מ"ר.
לעומת זאת, שטח הרצפה של הדירה שמחוזקת על ידי הנתבעים היא 31.75 מ"ר כאשר כל שטח החלקה , לרבות שטח הצמדה לגג בטון, הוא 55.40 מ"ר (הסימון בצבע צהוב מובהק בצד שמאל של התשריט).
כמשתקף מן התשריט כל השטח "השיורי" שנותר הוא רכוש משותף. עוד צוין בתשריט כי בצד הדרומי נכללו מדרגות שהן "רכוש משותף". אלו הן מדרגות המריבה המהוות חלק משטח המריבה.
5.המחלוקת הינה האם שטח המריבה הינו רכוש משותף, כטענת התובעים, או שטח שהוצמד ומהווה חלק מדירת הנתבעים,כטענת הנתבעים.
הצדדים אינם חלוקים על כך שלכל הפחות הנכס ראוי להירשם כבית משותף, לכן ההגדרות הרלוונטיות מופיעות בסעיף 77א לחוק המקרקעין ![מלבן 2]()
![]()
תשכ"ט-1969,פרק ו':1 בתים שאינם רשומים כבתים משותפים:
'דירה' – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
'רכוש משותף' – כל חלקי הבית חוץ מהדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת".