1.בהמשך לדיון ההוכחות שהתקיים ביום 24.2.16 ואשר הנתבעת בחרה במהלכו לעזוב את אולם ביה"מ,נתבקשה הנתבעת להבהיר תוך 20 מדוע לא יינתן פסק דין נגדה על פי בקשת התובע.
בתגובה שלפניי טענה הנתבעת כי אמנם בדיון הקודם (מיום 14.5.15) הוצע לה לדאוג לייעוץ משפטי, אולם היא לא הבינה שבעלה לא יוכל לדבר או לחקור בשמה וכי לפיכך הגיעה לדיון ההוכחות בליווי בעלה מתוך ידיעה ואף לנוכח מצבה הבריאותי, שבעלה הוא שינהל את הגנתה.
בתשובתו לתגובת הנתבעת שב התובע ועתר למתן פסק הדין בהיעדר התייצבות, והפנה להתנהלותם של הנתבעת ובעלה במהלך דיון ההוכחות.
הכרעה:
2.כבר בפתחו של דיון ההוכחות הובהר לנתבעת כי בעלה איננו רשאי לייצג אותה. לאחר שהנתבעת חקרה (בכוחות עצמה) את עו"ד מחפוז ביקשה שבעלה יחקור את התובע במקומה,זאת אף שציינה כי השאלות רשומות ומוכנות. הובהר לנתבעת שוב במסגרת החלטה מפורשת, כי לא ניתן להתיר ייצוג על ידי מי שאינו עו"ד. עוד צוין כי מאחר שהשאלות הוכנו מראש ,לא ברור מדוע הנתבעת אינה יכולה הייתה להקריא מתוך הדף שהוכן מבעוד מועד. לפנים משורת הדין, אף ניתנה לנתבעת האפשרות לצאת להפסקה במסגרתה יוכל בעלה להנחות אותה בחקירה. הנתבעת, שלא השלימה עם ההחלטה וביקשה לדחות הדיון על מנת לשכור שירותי ייצוג. התובע התנגד לדחיית הדיון. אי לכך ניתנה החלטה נוספת, במסגרתה הובהר שוב (בפעם השלישית), כי אין בעל דין יכול להיות מיוצג בהליך משפטי על ידי מי שאינו עורך דין, וזאת בהתאם לתקנה 472 לתקסד"א התשמ"ד (וראה גם רע"א 8120/08 אשר ביטון ואח' נ' יצחק פורטל ואח': "בעל-דין רשאי להיות מיוצג בבית המשפט, בהיעדר הוראה מפורשת אחרת, על-ידי עורך דין מוסמך בלבד (ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 216-215 (מהדורה שביעית, 1995)), כהוראת תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי כל פעולה בבית משפט יכול אדם לעשותה בעצמו או באמצעות עורך דין: "והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין...". הואיל ודיון ההוכחות נקבע מבעוד מועד ולנתבעת היה די והותר זמן להשיג ייצוג משפטי, בקשתה לדחיית הדיון נדחתה, והיא החלה בחקירתו של התובע. בשולי הדברים אעיר כי טענתה של הנתבעת לפיה בנסיבות, היה קיים קושי באיתור עו"ד אינה מתיישבת עם העובדה שהנתבעת שכרה שירותי עו"ד תוך פחות מחודש מהדיון האחרון (ראו בקשה להארכת מועד מיום 14.3.16).
בשלב מסוים ולאחר שחקירת התובע התקדמה (אם כי תוך הפרעות חוזרות ונשנות של הבעל),הודיעה הנתבעת שבעלה הנחה אותה לטעון כי היא בחרדה, בכדי להביא לדחיית הדיון. בעלה של הנתבעת לא ציית להוראותי לחדול מדיבור, המשיך לדבר בקול ולהצהיר הצהרות, עד אשר לא נותרה ברירה אלא להורות לאבטחה להוציאו מאולם בית המשפט.אולם, הבעל יצא מהאולם, תוך שהוא לוקח איתו את הנתבעת.בהמשך,כשביה"מ ביקש מהאבטחה לקרוא לנתבעת בחזרה לאולם,הובהר למאבטח ע"י הנתבעת ובעלה כי יסכימו לחזור לאולם רק אם ביה"מ ייאפשר לבעל לדבר.
בנסיבות שפורטו ולאור התנהלות הנתבעת ובעלה-התנהגות חמורה,תוך זלזול בביה"מ ואף תוך ניסיון להציב תנאי לקיום דיון- התנהגות, אשר אודה כי לא ראיתי כזו עד היום, לא ניתן לקבל את טענת הנתבעת לפיה יציאתה את מהדיון, לא נבעה מזלזול בהליכים המשפטיים, (סעיף 13.4 לתגובה), או כאילו מדובר בצירוף נסיבות אומלל (סעיף 13.5 לתגובה).
בהקבלה שערכה הנתבעת בבקשתה, לעילות לביטול פסק דין מחמת שיקול דעת הנתון לבית המשפט (הגם שפסק הדין לא ניתן), יש בסיס לקבוע שסיבת המחדל נובעת כולה מהתנהגות בלתי נאותה של הנתבעת ובעלה,כזו הגובלת בזלזול הן בתובע והן בביה"מ.
3.יחד עם זאת, ההלכה היא שביה"מ יעדיף תמיד דיון ענייני בטענות הצדדים ועל קיומו של מחדל, ניתן , לרוב, לפצות ע"י פסיקת הוצאות. בעניין זה אציין,כי אינני מקבלת את טענות התובע (סע' 8 לתשובה לתגובה) כי לנתבעת אין כל הגנה או כי סיכויי הגנתה נמוכים, ובעניין זה אפנה להחלטתי מיום 5.11.14 בבקשת הנתבעת לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבותה לדיון הראשון .
4.לפיכך, על מנת שלא למנוע מהנתבעת את יומה בבית המשפט מחד גיסא ואולם על מנת שהתובע יפוצה בגין ההוצאות שנגרמו לו לנוכח התנהלותה של הנתבעת ואשר בגינה לא הסתיים הדיון באותו היום וככל שתתקבל בקשת הנתבעת יהיה צורך בהתייצבות לדיון נוסף, אני קובעת כי כפוף להפקדת הוצאות בסך 4,000 ₪ בקופת בית המשפט וזאת תוך 20 יום ממועד קבלת החלטה זו אצל הנתבעת, אקבע מועד נוסף לדיון הוכחות.
ככל שיופקדו ההוצאות ,ייקבע מועד חדש להוכחות והמזכירות תעביר את הסכום שיופקד לתובע. לא יופקדו ההוצאות,אראה בכך הסכמה מטעם הנתבעת כי תצהירה יימשך מהתיק וכי איננה מבקשת להוסיף ולחקור את התובע ותינתן הוראה להגשת סיכומים.
(בהערת אגב אציין,כי מאחר שהנתבעת מיוצגת עתה ולאור האמור בסעיף 14.1.5 לתצהירה ולמרות טענותיה הנוספות, אשוב ואמליץ לצדדים לנהל מו"מ ולנסות ולהגיע להסכמה,אשר תייתר קיומו של דיון נוסף, אשר ככל שלא יידרש ,מובן כי תבוטל ההחלטה להפקדת הוצאות).