ליגד השקעות ובנין בע"מ ואח' נ' זליג ואח'

לפניי תביעה, שראשיתה בחודש ינואר 2012. בתביעה הראשית שהוגשה, תבעה ליגד השקעות ובניין בע"מ, התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת"), שלוש תביעות שאוחדו לפניי הנוגעות לחוב נטען בגין דמי ניהול, להחזר הוצאות בגין שיפוץ, ולתשלומים בגין צריכת מים והתקנת מוני מים במתחם דירות נופש בעיר נהריה המכונה "סול מארין" (להלן: "המיזם" או "המתחם"). הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: "הנתבעים") הגישו תביעה שכנגד, שעיקרה- תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, בשל ניהול לקוי של המתחם ע"י התובעת, ובין היתר – ירידת שווי הנכס שרכשו ואובדן דמי שכירות.

ביום 6.9.2015 ניתן פס"ד בתיק (להלן: "פס"ד הראשון"), בו מפורטות טענות הצדדים בהרחבה, כאשר בסופו נפסק כי על הנתבעים 1-2 (להלן: "הזוג שלגי") לשלם לתובעת סך של 16,185 ₪ המורכבים מ- 14,085 ₪ בגין דמי ניהול, וכן 2,100 ₪ בגין צריכת מים, ועל הנתבעת 3 (להלן: "גורלי") לשלם לתובעת סך של 17,674 ₪ המורכבים מ- 16,902 ₪ בגין דמי הניהול וכן סך של 772 ₪ בגין מים.

הנתבעים הגישו ערעור (ע"א 17254-11-15, הרכב כב' סגנית הנשיא יהודית שבח) ובו טענו כי התובעת חבה בתשלום מלוא רכיבי התביעה שכנגד, וכי הם אינם חייבים בתשלום דמי הניהול ואף זכאים להחזר דמי ניהול ששילמו משך שנים מבלי שקיבלו תמורה, או משום שקיבלו תמורה חלקית בלבד.

ביום 10.11.2016, במסגרת הדיון בערעור, ולאור העובדה שבין מתן פסק הדין הראשון ובין הדיון בערעור מכרו בני הזוג שלגי את דירתם במתחם, הציע בית המשפט – והצעתו התקבלה – כי הדיון יוחזר לבית משפט זה על מנת לבחון את משמעויות המכירה בשלושה היבטים:

• טענת התובעת כי הזוג שלגי מושתק מלהמשיך בניהול הערעור, לנוכח העובדה שחתם, במסגרת עסקת המכר, על כתב העדר תביעות כלפי התובעת;

• קביעתי בפסק הדין הראשון שלפיה לא התגבשה ירידת ערך דירות הנתבעים;

• השלמת פסק הדין לעניין פיצוי בגין אובדן דמי שכירות בנכס.

עם קבלת החלטת בית המשפט המחוזי, זימנתי את באות כח הצדדים לישיבה מקדמית לפניי. בהחלטתי מאותו דיון, ביום 26.12.2016, קבעתי מועדים להגשת חומר ראיות משלים. הנתבעים הגישו את חומר הראיות מטעמם על פי המועדים שנקבעו, בתוספת ארכה קצרה שאושרה. התובעת, לעומת זאת, הגישה את חומר הראיות מטעמה באיחור נכיר, ימים ספורים לפני המועד שנקבע לשמיעת הראיות בדיון המשלים, ועל כן- בהחלטה בדיון מיום 15.4.2017 קבעתי כי תצהירי התובעת החדשים לא יתקבלו לתיק. בקשת רשות ערעור שהוגשה בעניין זה נדחה ביום 7.6.2017 (רע"א 46519-04-17 כב' השופטת רחל בקראי). על כן, מטעם התובעת עמדו לפניי הראיות שהוגשו במסגרת ההליך המקורי בלבד.

להלן אדון בטענות כסדרן.

כתב הוויתור ומשמעותו