ת"א 16070-10-14 קיבוץ דברת ואח' נ' חזן ואח'

לפני בקשה לאיחודו של תיק זה עם תביעה נוספת המתנהלת בבית המשפט לתביעות קטנות בעפולה, בפני כב' השופטת יפעת מישורי (ת"ק 10811-04-14).

רקע:

עסקינן בתובענה כספית שהוגשה ע"י התובע (ולהלן: הקיבוץ) כנגד הנתבע (ולהלן: חזן), במסגרתה טוען הקיבוץ כי חזן הפר הסכם שכירות שנחתם בין הצדדים מכוחו שוכר חזן מהקיבוץ את הזכות להפעלת בריכת השחייה של הקיבוץ.

לטענת הקיבוץ, חב לו חזן סך של 80,195 ₪ בגין חיובים הנובעים מהחוזה בהם דמי שכירות, מים וביטוח. כן הוא עותר לחייבו לשלם לו פיצויים בסך 30,000 ₪ בגין הפרת הסכם השכירות בשל חיכוכים ומחלוקות להן גרם וכן השכרת משנה של הבריכה ללא אישור.

בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד טוען חזן כי הקיבוץ הוא זה אשר חייב בתשלום פיצוים פיצויים, וזאת בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת התחייבויות הקיבוץ בהסכם השכירות ובראשן הכנת המתקן בהתאם לדרישות משרד הבריאות לצורך קבלת רישיון להפעלתו. לטענת חזן, כתוצאה ממחדלי הקיבוץ נמנע ממנו להתקשר עם גופים מוסדיים כגון בתי ספר, קבוצות ועוד. כן נגרמו לו נזקים בשל ביטולן של קייטנות שחייה. עוד עותר חזן לפסוק לו פיצוי בגין השקעותיו בבריכה ולהחזר כספי בגין ארנונה.

בכתב ההגנה לתביעה שכנגד עותר הקיבוץ לדחות את דרישות הנתבע וטוען בין היתר כי האחריות לרישוי המתקן הוטלה בהסכם על חזן ולכל היותר היה על הקיבוץ לסייע לו בכך והדבר נעשה. כמו כן, בניגוד לטענת חזן, המתקן קיבל בכל שנה רישיון עסק כדין.

התביעה הקטנה אשר איחודה מבוקש לתיק זה, הוגשה עוד בטרם התביעה כאן, ועניינה בנזקים שנגרמו לחזן כתוצאה מביטול אישור שניתן לו ע"י הקיבוץ לקיום מסיבה בבריכה. הקיבוץ טוען בכתב הגנתו שם כי האישור בוטל על רקע הפרת הסכמות לקיום מסיבה בהיקף ובמימדים מצומצמים בהרבה ממסיבה קודמת שקיים חזן ואשר גרמה למטרד רב לחברי הקיבוץ.

הבקשה לאיחוד הדיונים: 

בבקשה שלפניי נטען על ידי הקיבוץ כי מדובר בשני תיקים שמנוהלים ע"י אותם צדדים, ואשר חולקים מסכת עובדתית, משפטית ועניינית אחת הנובעת מהסכם השכירות. על פי הנטען קרוב לוודאי שיוזמנו לשני התיקים אותם עדים, כך שלצורך קיצור וייעול ההליכים מן הראוי לאחד את הדיון בהם.

עוד נטען כי התביעה הקטנה הינה תביעה מורכבת אשר לא מתאימה להתברר כתביעה קטנה, בין היתר לאור ריבוי העדים מטעם הקיבוץ וכוונתו לנהל הליך גילוי מסמכים.

חזן מתנגד לבקשה, לשיטתו אין המדובר בתשתית עובדתית ומשפטית אחת או באותם עדים שיעידו בשני המקרים. הקיבוץ מנסה לקשור בין התביעות באופן מלאכותי רק כדי שהבקשה לאיחוד הדיון תתקבל וקיבוץ ייזכה לייצוג בתביעה הקטנה הגם שבקשה להיתר ייצוג נדחתה זה מכבר. כן טוען חזן כי אין לקבל הטענה כי התביעה האחרת איננה מתאימה להתברר בבית המשפט לתביעות קטנות משזה האחרון קיבל אותה וקבע אותה לדיון בפניו.

דיון והכרעה:

תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, תמש"ד-1984 עוסקת באיחוד עניינים התלויים ועומדים באותו בית משפט, וזו לשונה:

"ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו."

הנה כי כן, התנאי לאיחוד הליכים שמתבררים באותו בית משפט, הינו קיומן של שאלות דומות של משפט או עובדה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות השונים, לא שוכנעתי כי עסקינן בתשתית משותפת.

הקיבוץ טוען כי לקיומה של תשתית עובדתית, משפטית ועניינית משותפת לשני התיקים כאשר אין בפיו פירוט של ממש לאלה והוא אך מציין בין סוגריים "הסכם השכירות". ניתן להסיק כי הכוונה הינה שהתשתית המשותפת נובעת מהסכם השכירות.

אכן, מדובר באותם צדדים בשני התיקים וברקע היחסים מצויה התקשרות באמצעות הסכם שכירות, ואולם, בכך לבד אין די. נראה כי שתי התביעות עוסקות דווקא במסכת עובדתית ומשפטית שונה ונפרדת כמעט באופן מלא.