פלונית נ' ד"ר דב קליין

בפני תביעה בגין נזקי גוף נטענים, שנגרמו לתובעת, בעקבות ניתוח פלסטי שעברה ביום 23.2.14.

התובעת, ילידת 1938, אלמנה, פנסיונרית, מתנדבת כיו"ר ועד השכונה.

הנתבע, הינו רופא בהכשרתו המתמחה בניתוחים פלסטיים, והוא אשר טוען כי ביצע את הניתוח מושא תביעה זו.

יצוין כי התובעת מלינה על נזקים הנובעים מן הניתוח הפלסטי שעברה ע"י הנתבע ביום 23.2.14, ולא על טיפולי פיסול פנים (הזרקות וכיוב') שעברה לאחר הניתוח. בהעדר טענה להתרשלות בנוגע לטיפולים אחרים מלבד הניתוח, כל התייחסות אליהן במסגרת פסק הדין היא מעבר לנדרש.

במסגרת כתב התביעה להלן טוענת התובעת כי הנתבע התרשל בביצוע הניתוח, לא גילה לתובעת את כל המידע המלא אודות הניתוח והסיכונים הטמונים בו. עוד טוענת התובעת להחלתו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) המעביר את נטל השכנוע אל כתפי הנתבע להוכיח היעדר התרשלות. באשר לראשי הנזק במישור הנזיקי טוענת התובעת לפגיעה באוטונומיה, כאב וסבל, הפסדי שכר ופנסיה, עזרת זולת והוצאות ניידות. במישור החוזי טוענת התובעת לסעד של השבת עלות הניתוח מכח סעיפים 31-32 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (סעיף 19 לכתב התביעה).

עוד צוין בכתב התביעה כי מאז הניתוח חשה בהתכווצויות מתחת לתנוכי האוזניים, כמו כן סובלת מתרדמת של לחיים וגרד. עוד נטען לנזקים נפשיים כתוצאה מהניתוח. מאז הניתוח הפסיקה בפעילות הציבורית וחשה שנמצאת במעצר בית.

התובעת תמכה את כתב תביעתה במסמכים רפואיים וכן בחוות דעת בתחום הפלסטי ובתחום הנפשי. ד"ר דביר, המומחה בתחום הפלסטי מטעמה העריך כי סובלת מ-ECZEMA כרונית בצורה קשה, הפרעות כלליות ניכרות ומעוררות דחיה, והעניק לה 30% נכות צמיתה.

חלק מן הטענות שצוינו בכתב התביעה נזנחו במהלך ניהול ההליך ובפרט במסגרת הסיכומים. אתייחס לכך בהרחבה בהמשך.