א. כללי
בפניי בקשה לאיחוד ההליך שכאן עם ההליך שבה"פ 19198-01-15 (להלן: ההליך הנוסף).
ב. רקע הדברים
בין תובע 1 לבין הנתבע התקיימו החל משנת 2009 יחסים מסחריים שעלו על שרטון. במסגרת הסכסוך, ניתן בשנת 2012 פסק בוררות, שבמסגרתו חויב הנתבע לשלם לתובע 1 סכום מסוים. פסק הבוררות אושר בשנת 2013.
מעבר לסכום שנפסק בפסק הבוררות, התובעים טוענים כי הנתבע חייב להם סכומים נוספים בגין ההתקשרות המסחרית ביניהם. חובות נוספים אלה הם מושא ההליך שבפניי, שאותו הגישו התובעים בשנת 2013. במסגרת ההליך עולה שאלת מהות ההתקשרות המסחרית בין הצדדים בשנים 2009-2010, וחובותיו של הנתבע כלפי מי מהתובעים נוכח התקשרות זו, הכל כמפורט בפלוגתאות מיום 28.5.14.
מחלוקת נוספת בין הצדדים מתעוררת בהליך הנוסף, שאותו הגיש הנתבע לפני חודשים ספורים. במסגרת ההליך הנוסף עולה השאלה האם סכומים ששילם הנתבע לתובע 1 במהלך שנת 2012, לאחר שניתן פסק הבוררות, שולמו על חשבון פירעון פסק הבוררות, כעמדת הנתבע; או שמא שולמו הסכומים על חשבון החובות הנוספים מושא ההליך שבפניי, כעמדת התובעים. במאמר מוסגר יצוין כי את ההליך הנוסף הגיש הנתבע לאחר שאת עמדתו בדבר מהות הסכומים ששולמו העלה כ"טענת פרעתי", במסגרת הליכי הוצאה לפועל של פסק הבוררות. רשמת ההוצאה לפועל קיבלה את הטענה ביחס לסכום של 2,500 דולר, ששולם לאחר אישור פסק הבוררות, ואילו את הטענה ביחס לסכומים ששולמו לאחר שניתן פסק הבוררות ובטרם אושר דחתה הרשמת מחוסר סמכות.
ביום 10.3.15 הגיש הנתבע בקשה לאיחוד הדיון בשני ההליכים. התובעים מתנגדים לבקשה משורה של טעמים.
ג. דיון
דין הבקשה לאיחוד הליכים להידחות. המחלוקת בין הצדדים בהליך שבפניי ובהליך הנוסף הן מחלוקת שונות: במסגרת ההליך שבפניי עניינה של המחלוקת הוא מהות ההתקשרות המסחרית בין הצדדים בשנת 2009 ואילך, ואילו במסגרת ההליך הנוסף עניינה של המחלוקת הוא מהות סכומים ששילם הנתבע לתובע 1 בשנת 2012, לאחר שכבר נתגלע ביניהם סכסוך וניתן פסק בוררות. לפיכך, ובייחוד נוכח התנגדות התובעים, אין הצדקה לאחד את שני ההליכים. בנסיבות המקרה, דומני גם כי איחוד ההליכים יסרבל את הדיון בכל אחד מהם במקום לפשט אותו.
אלא שבין שני ההליכים קיים בכל זאת קשר עקיף. הקשר נובע מכך שההכרעה בהליך הנוסף תשליך על גובה סכום התביעה בהליך שבפניי. זאת, שכן מסכום התביעה שבפניי קיזזו התובעים את הסכומים ששילם הנתבע, בהתאם לעמדתם לפיה סכומים אלה שולמו על חשבון החובות הנוספים מושא ההליך שבפניי, ולא על חשבון פירעון פסק הבוררות. אם בהליך הנוסף תתקבל עמדת הנתבע, וייקבע שהסכומים שולמו על חשבון פירעון פסק הבוררות, יידרשו התובעים לתקן את כתב התביעה שבפניי באמצעות הגדלת הסכום הנתבע.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.