לפניי תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין לא רשומים הידועים כאדמת "אלכרם אלע'רבי" הנמצאת בשכונת עיסוויה בירושלים (להלן- "המקרקעין").
בקשות קודמות:
בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה למתן צו מניעה זמני שיורה לנתבעים להימנע מביצוע פעולות בניה במקרקעין. הבקשה, נמחקה מחוסר מעש. ביום 15.04.12, הגיש התובע בשנית את הבקשה וניתן מניעה זמני במעמד התובע בכפוף להפקדה בסך של 25,000 ₪. בדיון בבקשה במעמד הצדדים הצהירו הנתבעים 1-3 כי לא ביצעו ולא יבצעו כל פעולות בנייה במקרקעין עד להכרעה בתיק העיקרי. להצהרתם זו, ניתן תוקף של החלטה וסכום ההפקדה הופחת לסך של 15,000 ₪ שעה שהנתבעים 1-3 טענו, כי מי שמבצע את עבודות הבניה במקרקעין היא הנתבעת 4. התובע והנתבעת 4 הגיעו להסדר שקיבל תוקף של החלטה לפיו הנתבעת 4 מתחייבת להפסיק את ביצוע עבודות הבניה במקרקעין עד להכרעה סופית בהליך ואם יתעורר צורך דחוף לביצוע עבודות הדבר ייעשה בתיאום עם התובע או באישור בית המשפט. בהתאם לכך הוסכם כי הערובה שהפקיד התובע תוחזר לו.
טענות התובע:
לטענת התובע בכתב התביעה המתוקן הוא הבעלים החוקיים של 23/144 חלקים מן המקרקעין. אביו המנוח חסן עלי מוסטפא (להלן-"האב המנוח") היה בעל זכויות במקרקעין בחלקים שווים עם מחמוד עלי מוסטפא (להלן-"המנוח מחמוד"). הוא עצמו, ירש מאביו המנוח 1/8 מחלקו במקרקעין (צו ירושה צורף כנספח א' לכתב התביעה, להלן-"צו הירושה"). את יתר הזכויות במקרקעין הוא רכש מזיד וכרים, בניו של סלאמה מחמוד עלי זאת לאחר שהלה - סלאמה, ויתר לטובת בניו על חלקו במקרקעין בשיעור של 14/72 חלקים ממחצית הזכויות במקרקעין (ייפוי הכוח וכתב וויתור צורפו כנספח ב' לכתב התביעה, להלן-"כתב ויתור סלאמה").
הנתבעים, מחזיקים ביתר חלקי המקרקעין ומשתמשים בהם באופן בלעדי ומונעים בכך ממנו שלא כדין לעשות בהם שימוש. הנתבעים לא נענו לבקשותיו להגיע להסכמה לפירוק השיתוף במקרקעין. מכאן התביעה להורות על פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין ולחילופין בכל דרך אחרת שתיקבע בפסק הדין.
טענות הנתבעים 1-3:
הנתבעים 1-3 טענו להעדר סמכות עניינית לדון בתביעה בהתאם לשווי המקרקעין המצוי בסמכותו של בית המשפט המחוזי. בנוסף הכחישו כי לתובע זכויות כלשהן במקרקעין. אביו, המנוח חסן עלי מוסטפא ייפה את כוחו של בנו- אחיו של התובע, אמג'ד חסן עלי מוסטפא (להלן- "אמג'ד") לפעול בשמו בנוגע למקרקעין לרבות במכירתם (ייפוי הכוח צורף כנספח א' לכתב ההגנה). אמג'ד העביר לאחיו עמראן חסן עלי מוסטפא (להלן-"עמראן") את הזכויות על פי הסכם מיום 25.11.2004 (נספח ב' לכתב ההגנה). בנסבות אלו, במועד פטירתו של האב המנוח לא היו לו זכויות כלשהן במקרקעין ולכן התובע לא ירש את המקרקעין או חלק מהם.
כתב ויתור של סלאמה הוא פיקטיבי והוכחש כי היה סלאמה ויתר על זכויותיו לטובת שני בניו. סלאמה, מכר את זכויותיו לאמג'ד בהסכם מכר מיום 10.12.1997 (נספח ג' לכתב ההגנה, להלן-"הסכם מכר סלאמה") ולמוחמד חוסיין מוסטפא, בן דודו. הסכם מכר זה , הוגש ע"י התובע כראיה במסגרת הליך אחר בת.א 15534/06. די בכך כדי להוכיח את אמיתותו ולמנוע מהתובע להתכחש לו או לטעון אחרת בהליך הנדון. בהתאם לכך, הכחישו הנתבעים כי התובע רכש זכויות במקרקעין מבניו של סלאמה.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.