ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
15448-01-13
24/11/2016
|
בפני השופט:
1. יצחק כהן 2. סגן נשיא
|
- נגד - |
מבקשים:
עו"ד משה פרייליך ואח'
|
משיבים:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ 2. לוקי בניה ופיתוח בע"מ
|
החלטה |
1.בקשה שהוגשה על ידי עורכי הדין המבקשים, להתיר להם לעיין בתיק, לפי תקנות בתי המשפט (עיון בתיקי בתי המשפט), התשס"ג – 2003.
2.המבקשים מנמקים בקשתם בכך שהם מייצגים נושה של המשיבה מס' 2, כלפיה מתנהלים הליכי כינוס הנכסים בתיק זה, וראוי שתיק זה יהיה פתוח לעיון הציבור. המבקשים מציינים כי במסגרת טיפולם בעניינו של הנושה המיוצג על ידם, ואין הם נוקבים בשמו, הם מנסים לאתר נכסים בבעלות המשיבה מס' 2, וכי מעיון במאגרים המשפטיים התברר שקיימים סכומי כסף בתיק הכינוס, והם מבקשים להתחקות אחר כספים אלה.
3.הן כונס הנכסים, המייצג את המשיב מס' 1, והן בא כוח המשיבה מס' 2 מתנגדים לבקשה, ובתגובות שהגישו לבקשה, פרטו נימוקיהם.
4.לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני מחליט להיעתר לבקשה.
ברע"א 943/15 קליין נ' בנק דיסקונט לישראל, עמד בית המשפט העליון (כב' השופט נ' סולברג) על כך, שהכלל הוא, שצד שלישי זכאי לעיין בתיק בית המשפט. הזכות לעיין בתיק בית המשפט נובעת מעקרון פומביות הדיון, אך אינה זכות מוחלטת, ויש נסיבות המצדיקות את סיוגה של זכות העיון, כגון עניינים החוסים בצל חסיון בנק – לקוח. לדעת כב' השופט סולברג, הנטל להצדקת מניעת העיון בתיק בית המשפט, מוטל על המתנגד לכך. באותו עניין אף נקבע תהליך תלת שלבי לצורך בחינת בקשה לעיון בתיק בי המשפט.
5.במקרה שלפני, ולהבדיל מהליכי כינוס נכסים שנעשים כחלק מהליכי פירוק חברה או פשיטת רגל, אליהם מוזמנים כל הנושים הטוענים לחוב להתייצב, ההליך שלפני הוא הליך בין הנושה המובטח והחייב. מדובר אפוא בבנק שלטובתו נרשם משכון לצורך הבטחת פירעון הלוואות ואשראי שלקוח וקיבל.
לעומת האינטרס של המשיבים בשמירת החיסיון הבנקאי, והאינטרס של המשיבה מס' 2 בהגנה על פרטיותה, לנושה עלום השם, המיוצג על ידי המבקשים, יש אינטרס לנסות ולאתר רכוש ונכסים של המשיבה מס' 2. עם כל הכבוד לחיסיון הבנקאי, הנני סבור שזכות הנושה גוברת עליו, ויש לאפשר לו לאתר נכסים מהם יוכל להיפרע. זכות העיון לא תפגע לכאורה בזכויות המשיב מס' 1, שהרי בסופו של דבר, ככל שהדברים נוגעים לנכס הממושכן, המשיב מס' 1 הוא נושה מובטח. החיסיון הבנקאי, שהמשיבים מרוממים את קדושתו, נועד בעיקרו להגן על הלקוח (ולא על הבנק) ולאפשר ללקוח להגן על פרטיותו. חיסיון זה לא נועד ליצור מרחב, שבמסגרתו יוכל הלקוח להסתיר נכסים או להעלים את נכסיו מעיניהם של נושיו. אזכיר, שגם אם מוטל עיקול זמני על חשבונותיו של הלקוח בבנק, חייב הבנק למסור תשובה לגורם המעקל (בית המשפט או לשכת ההוצאה לפועל), על מצב חשבונו של הלקוח, ללמדך, שבהליכי גביה, עניינו של הנושה גובר על החיסיון.
6.כונס הנכסים הוסיף וטען בבקשתו, שאם בית המשפט ימצא מקום להיעתר לבקשת המבקשים, כי אז יש להסתיר מפניהם את הדו"ח מתאריך 30.5.2016, לו צורך הסכם פשרה שנעשה בין המשיבים במסגרת דיון שהתנהל בתיק א' 29826-08-11.