ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
15269-04-15
24/05/2017
|
בפני השופט:
משה תדמור-ברנשטיין
|
- נגד - |
מבקשת:
עיריית חיפה עו"ד עידן מרדכי ואח'
|
משיבים:
1. המוסד לביטוח לאומי 2. שמעון פחימה - יזמות בנייה ואחזקה בע"מ 3. הראל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד משה קפלנסקי ואח' עו"ד גסאן אגברייה ואח'
|
החלטה |
לפניי בקשת המבקשת, הנתבעת 3, להעברת הדיון, בגין היעדר סמכות מקומית.
המשיב 1, התובע, מתנגד.
כמפורט להלן, אני מוצא לדחות את הבקשה.
על פי הוראת תקנה 3(א1) לתקנות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), תובע אשר לו מספר סניפים בערים שונות, כאשר אחד מהם מצוי בתחום השיפוט בו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, יגיש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט.
בענייננו התביעה הוגשה במקור נגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ, לאחר מכן תוקנה התביעה והוגשה נגד הראל חברה לביטוח בע"מ, שתיהן, על פי כתובתן - בתחום שיפוטו של בית משפט זה. בשלב מסוים, התיר בית משפט זה, על פי סמכותו שבדין, לתקן את כתב התביעה פעם נוספת, על דרך צירופה של הנתבעת 3, היא עירית חיפה.
עתה נשאלת השאלה, האם בנסיבות, בגלל "מקום עסקה" של עיריית חיפה יש לקבל את בקשתה ולהעביר את הדיון לבית משפט בחיפה בהיעדר סמכות מקומית, כמבוקש?
נפנה לכך, שבית המשפט ניהל קדם משפט, שקיבל ביטוי בפרוטוקול מיום 14.3.16, שבו השתתפו באי- כוח הראל חברה לביטוח, הנתבעת 2, אשר לא מצאו לטעון להיעדר סמכות מקומית, אף שהם מייצגים גם את הנתבעת 1, שכתובתה בעיר נהריה. בכך, יש לראות בית משפט זה כמי ש"קנה" סמכות לדון בתיק.
מכל מקום, לנתבעת 2 בתיק זה, הראל חברה לביטוח בע"מ, מספר סניפים בארץ, אשר אחד מהם נמצא בתחום שיפוטו של בית משפט זה; ועל כן, זכותו של התובע, שגם לו מספר סניפים בארץ [כמובן, גם סניף בתחום שיפוטו של בית משפט זה], לבחור להגיש תביעתו ולנהלה, בבית משפט זה, שבתחום שיפוטו, כאמור – מתנהל גם סניף של התובע וגם - של אחת הנתבעות.
בכל הקשור לענין ריבוי הנתבעים, הרי שלפי הוראת תקנה 3(ב) לתקנות, זכותו של התובע להגיש תביעתו לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים.
עוד ראוי לציין, כי בפסיקה נאמר לא אחת, כי אין לייחס משמעות מופרזת לשאלת הסמכות המקומית; זאת, בין היתר, בהתחשב בעובדה כי המרחקים בין מרבית הערים בארצנו אינם גדולים, ולפיכך, אין ליתן משקל רב לנתון באשר למיקומו של בית המשפט (רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ נ' חימו (27.2.2006).
שאלת מירב הזיקות ומאזן הנוחות של הצדדים (גם לא של באי-כוחם) - אינן עולות בענייננו, ומכל מקום – אין בהן כדי לשנות את החלת הדין, כאמור.