לפני תביעה כספית לתשלום תמורה שהנתבעת התחייבה ומסכימה לשלם עבור בניית חדר טרנספורמציה במבנה המצוי ברח' האומן 25 ירושלים והמחלוקת היא בעיקרה בשאלת זכותו של מי מבין התובעים לקבלת התמורה.
הרקע לתביעה:
בדצמבר 1995 ניתן היתר בנייה לחברת מאומן בע"מ לבניית בנין בן 4 קומות וחניות בנכס הידוע כחלק מחלקות 25-27 וחלקה 28 בגוש 30131 בשני מגרשים- 9 א' ו- 9 ב' (להלן- "הנכס"; "המבנה"). בהיתר הבניה נקבע כי "טופס 4 ינתן לאחר קבלת אישור מחברת החשמל בגין מקום חדר טרנספומטור המוצע בקומת החניה" (נספח א' לכתב ההגנה). לימים, מכרה חברת מאומן את זכויותיה בנכס לחברת א.ח. מבנה תלפיות בע"מ (להלן- "חברת א.ח.", "החייבת").
ביום 11.10.95 נחתם הסכם מכר בין חברת א.ח וחברת ר.ר.מ 91 בע"מ (להלן- "התובעת 2") לפיו מכרה חברת א.ח. לתובעת 2 את זכויותיה בשתי הקומות הראשונות, קומת החניה העליונה ומפרצי החניה בנכס (הסכם המכר צורף כנספח ב' לכתב התביעה של התובעות 1 ו-2) וחברת א.ח. התחייבה גם בהסכם לבנות את המבנה.
ביום 03.09.98 נחתם הסכם בין חברת א.ח. וחברת החשמל (נספח א' לכתב התביעה , להלן- "הסכם חברת חשמל") במסגרתו התחייבה חברת א.ח. לבנות בבניין חדר טרנספורמציה (להלן-"החדר") ולדאוג לרשום את הנתבעת כחוכרת של החדר בלשכת רישום המקרקעין. בתמורה , התחייבה הנתבעת לשלם לחברת א.ח. סכום השווה למרכיב הוצאות בנית החדר וכן מרכיב הקרקע בהתאם לתוספת א' לכללים בדבר תשלומים בעד חיבורים למערכת אספקת החשמל, כפי שפורסמו בילקוט הפרסומים התשמ"ח ונכון לאוגוסט 1998 העומד ע"ס של 124,727.4 ₪. בסעיף 5(ב) לאותו הסכם נקבע כי 90% מהסכום האמור ישולם לחברת א.ח. תוך 45 ימים מהמועד הקובע או ממועד תשלום שלב ב' של הזמנת החיבור לפי המאוחר מביניהם.
ביום 27.07.2000 מינה ראש ההוצאה לפועל את התובע 4, עו"ד גיורא שחם ככונס נכסים (להלן-"כונס הנכסים") על זכויות החייבת חברת א.ח. בנכס מכוח שיעבוד שרבץ על הנכס לטובת התובע 3, בנק דיסקונט (להלן- "הבנק"). ביום 07.10.08 נחתם הסכם בין כונס הנכסים לחברת ג.ע. לוי יזמות בע"מ (להלן- "התובעת 1") למכירת הזכויות בנכס שנותרו בידי החייבת , הזכויות בקומות ב'-ג' בנכס ובקומת החניון התחתונה וכן "כל זכות אחרת בנכס שלא נמכרה כאמור ל ר.ר.מ." (ההסכם צורף כנספח ד' לכתב התביעה, להלן-"הסכם ג.ע. לוי").
הנתבעת לא העבירה לחייבת את התמורה בהתאם להסכם חברת החשמל משלא הזמינה החייבת חיבורי חשמל ולא שילמה את תשלום שלב ב'. במהלך שנת 2010 פנו התובעות 1-2 לנתבעת על מנת שזו תחבר את המבנה לחשמל ותחתום עמן על הסכם בנוגע לחדר ושתעביר לידיהן את התמורה המגיעה בגינו. עפ"י בקשת הנתבעת העבירו התובעות 1-2 לנתבעת את כל המסמכים שנדרשו ממנה. במענה לפנייתן טענה הנתבעת כי לא עולה מהמסמכים שהתובעת 1 היא הבעלים של החדר ודרשה לקבל אישורים ממנהל מקרקעי ישראל ומכונס הנכסים בנוגע לבעלותן והתובעות 1 ו-2 ואילו התובעות טענו מנגד שלכונס הנכסים אין עוד כל זכות בנכס (נספח ח' לכתב התביעה). ביום 13.07.10 הודיעה הנתבעת לתובעות 1-2 כי די בהסכם שנחתם בינה ובין החייבת והם פטורות מחתימה על הסכם עם הנתבעת. בהתאם לכך, הופנו התובעות 1-2 להשלמת ההליך התכנוני וקידום הזמנה חדשה לצורך השלמת חיבור חשמל. בהתאם לכך היתה פניה של ב"כ התובעות 1-2 לנתבעת ביום 1.3.11 בדרישה לקבלת התמורה בגין החדר אליה צורף אישור של כונס הנכסים מיום 18.7.10 לפיו מלוא הזכויות של החייבת נמכרו לתובעת 1 , ג.ע. לוי (נספחים ז' ו-יא' לכתב התביעה, להלן-"אישור הכונס"). בעקבות פניה זו פנתה הנתבעת לכונס הנכסים על מנת שיורה לה למי עליה לשלם את התמורה (מכתב ב"כ הנתבעת מיום 15.3.11, נספח י"ב לכתב התביעה). אי אז, הורה הכונס לנתבעת שלא להעביר לתובעות 1-2 את התמורה וטען כי התמורה מגיעה לו בהיותו כונס נכסים לטובת הבנק וכי אישורו (מיום 18.7.10) הוצא ממנו בעורמה הואיל ולא ידע כלל על הסכם חברת החשמל, בין הנתבעת לחייבת (נספח ד' לכתב ההגנה).
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.