ת"א 14906-10-15 מ. ואח' נ' ג.(המנוח) ואח'

ביום 14.6.16 נתתי פסק דין בתיק זה, וקבעתי שנימוקי פסק הדין ינתנו בהמשך. אלו נימוקי פסק הדין. 

בפניי תביעה עיקרית למתן צו הצהרתי וצו עשה, המחייב את הנתבעות לחתום על מסמכי רישום של בית משותף, על בסיס ההצהרה ששטח המקרקעין הידוע כמגרש ***/*בגוש *****בחדרה (להלן: "מגרש ****"), נרכש על ידי התובעת 1 ובעלה המנוח, שאותו ירשה. כן הוגשה תביעה שכנגד למתן צו הצהרתי, לפיו התובעות שכנגד הן הבעלים במשותף עם הנתבעים שכנגד במגרש ******, בהתאם לתכנית חד/***.

רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים

1.מר ח. ג.ז"ל (להלן: ג.) ומר ג. א. ז"ל (להלן: א. ) שהנתבעות הן יורשותיהם, היו עד שנת 1990 בעליה הרשומים של כל חלקה * בגוש ** המצויה בין רחוב ** ורחוב *, וששטחה הכולל הוא 1,378 מ"ר (להלן: "החלקה"). חלקה ****מורכבת משלושה מגרשים: *****, *****, ו-******, כאשר המגרש האחרון היה מיועד, בהתאם לתכנית חד/765 שפורסמה למתן תוקף ביום 12.7.84, להפקעה לצורך שטח ציבורי פתוח (שצ"פ).

2.ביום 18.9.90 נחתם זיכרון דברים בין ג.וא. כמוכרים, ובין מר בנימין מ. ז"ל (להלן: מ. ) ואשתו גב' ת.מ. (להלן: "תובעת 1") כקונים, להעברת הזכויות במגרש ***** בגוש *****(להלן: "זיכרון הדברים"). בהמשך, ביום 24.12.90, חתמו ג.וא. על הסכם מכר (להלן: "הסכם המכר") עם בני הזוג מ. ושני ילדיהם, מר א. מ. (להלן: "תובע 2") ומר א. מ. (להלן: "תובע 3"). על פי הסכם המכר, חלקות ***** ו-****** נמכרו לבני משפחת מ. , כאשר חלקה ***** נשארה בבעלות ג.וא. . במעמד חתימת הסכם המכר נחתם גם הסכם שיתוף, לפיו השטח המסומן ***** יהיה בחזקתם הבלעדית ובבעלותם הבלעדית של ג.וא. , והשטח המסומן ***** ו- ****** יהיה בחזקתם הבלעדית ובבעלותם הבלעדית של מ. . (להלן: "הסכם השיתוף").

3.ביום 18.3.93 פורסמה בילקוט הפרסומים מס' 4092 הודעה על הפקדת תכנית בנין עיר חד/***, המהווה שינוי תכנית מפורטת, שינוי לתכנית חד/765, ומתייחסת לחלקה ****מושא התובענות שבפניי (להלן: "התכנית").

4.בהתאם להסכם המכר והסכם השיתוף ולזכויות שרכשו לפיהם, פעלו בני הזוג מ. למיצוי זכויותיהם בחלקה, ועתרו לווע. המקומית לתכנון ובניה חדרה (להלן: "הווע. המקומית") להקמת בית משותף על חלקם במקרקעין. בדצמבר 1994 קיבלו מ. היתר להקמת בית מגורים משותף על הנכס, אך לטענתם, מספר היחידות שהותר לא נתן הצדקה כלכלית להשלמת הבניין.

5.בשל כך, התובעים הגישו תכנית שינויים להיתר, במסגרתה ביקשו הקלות, וכן הגישו בקשה לשינוי תב"ע נקודתית, במסגרתה ביקשו תוספת יחידות דיור. בסופו של דבר קיבלו התובעים היתר לבניית 9 יחידות דיור על החלקה. התובעים הקימו על חלקם בחלקה בניין בן 6 קומות ו-9 דירות (להלן: "הבית המשותף"), כשחלקן הארי של הדירות בבית המשותף נמכר לצדדי ג' לאורך השנים.

6.על פי הנטען בכתב התביעה, במסגרת מכירת הדירות לצדדי ג' התחייבה תובעת 1, יחד עם בעלה המנוח, לעשות השתדלות מרבית על מנת ולהשלים את הליכי רישום הבית המשותף. אלא שהשלמת הליכי הרישום התעכבה לאור הצורך בהליכים תכנוניים מורכבים שנדרשו להם התובעים, מפאת המצב התכנוני של הנכס בגינו לא ניתן היה לבצע פיצול מגרשים.

7.אחת מהדירות בבית המשותף, שהייתה שייכת לתובע 3 נמכרה לאחותו, גב' א. ג. (מ. ), תובעת 4, שרכשה את הזכויות בדירה יחד עם בעלה מר מ. ג., תובע 5 (להלן: ג.). בהמשך מכרו בני הזוג ג. את הדירה למר משה אפללו וגב' סו יונית גליקמן (אפללו) (להלן: אפללו).